אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"השקעה בתשתיות תחבורה תשתלם למדינה" צילום: רודי אלמוג

"השקעה בתשתיות תחבורה תשתלם למדינה"

לפי מחקר שהציג משרד התחבורה לאוצר, תוספת של 15 מיליארד שקל לתשתיות תחבורה בחמש שנים תוביל לגידול בתוצר שיחזיר את עצמו בתוך שנים בודדות

04.03.2013, 08:27 | ליאור גוטמן

בשבוע שעבר נרשמה התנגשות נוספת בין משרדי האוצר והתחבורה שעיקרה מימון תשתיות. זאת לאחר שסגן ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור התפטר מכהונתו כיו"ר ועדת הכספים של רשות שדות התעופה, לאחר שסירב לטענתו לאשר מהלך גירעוני של בניית שדה תעופה בינלאומי בתמנע שיוביל להפסד שנתי של 140 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

הוויכוח על הקמת שדה התעופה בתמנע הוא רק חוליה אחת בשרשרת פרויקטים שאותם שואף האוצר לבטל או לדחות בטענה של מחסור במקורות מימון. בחודשים האחרונים מנסים פקידי האוצר לגבש רשימת קיצוצים לתוכניות הפיתוח של הממשלה בתחום התחבורה והתשתיות, כדי להדביק את הפער העצום שנוצר בגירעון הממשלתי. אחד המועמדים העיקריים לסבול מקיצוצי התקציב הוא ענף תשתיות התחבורה. אלא שמחקר שהוזמן על ידי משרד התחבורה, והוצג בפני האוצר, מעניק זווית ראייה חדשה להשקעה הממשלתית בתחום תשתיות התחבורה.

המחקר הוכן על ידי קבוצת פארטו, שעוסקת בייעוץ כלכלי ואסטרטגי, ולדברי מנכ"ל הקבוצה דורון לביא, תוצאותיו מעלות שהשקעה בתשתיות תחבורה דווקא בתקופה של האטה כלכלית תוביל בעתיד לגידול בתוצר ואף תקטין את רמת החוב הממשלתית. "כך למשל, המוני ישראלים מבלים שעות בפקקים, והרכבת הקלה שתפעל בתל אביב בסוף 2018 היא רק קו אחד. כדי שיהיה מענה אמיתי לצורכי התחבורה במטרופולין גוש דן צריך לרשת את תל אביב בקווים כדי שאנשים יוותרו על הרכב, וכדי למנוע בזבוז של מיליוני שעות עבודה ביום", אומר לביא.

הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. פרויקט ממשלתי שהופקד בזכיינות בידי המגזר הפרטי, צילום: רודי אלמוג הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. פרויקט ממשלתי שהופקד בזכיינות בידי המגזר הפרטי | צילום: רודי אלמוג הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב. פרויקט ממשלתי שהופקד בזכיינות בידי המגזר הפרטי, צילום: רודי אלמוג

בקבוצת פארטו נלקחו ארבעה תרחישים אפשריים לבדיקת ההשפעה של השקעה בתשתיות תחבורה על הכלכלה. הראשון הוא מצב של "אין הגדלת תקציב", כלומר שההשקעה הממשלתית בתחום נשארת ברמה קבועה של 10 מיליארד שקל לשנה, היא הרמה הממוצעת כיום, בחמש השנים הקרובות. במצב כזה יישאר יחס החוב־תוצר על 75% בשנת 2020. התרחיש השני קובע שיש להקדים השקעות שתוכננו אחרי 2016 כבר לתוך תוכניות העבודה של 2013, ובהיקף של 5 מיליארד שקל, כלומר תוספת של מיליארד שקל בשנה. במצב כזה יעמוד יחס החוב־תוצר על 74.9% ב־2020.

התרחיש השלישי שנבחן הוא תוספת של 10 מיליארד שקל בחומש, שיוביל ליחס חוב־תוצר של 74.8% ב־2020; ואילו התרחיש הרביעי הוא תוספת של 15 מיליארד שקל בחומש, כלומר תוספת של 3 מיליארד שקל בשנה, שיוביל ליחס חוב־תוצר של 74.7% ב־2020. לטענת פארטו, כל שקל שהמדינה תשקיע כיום בתשתיות תחבורה יגרור לגידול קבוע של 0.377 שקל בתוצר. לפי פארטו, הדרך לקדם פרויקטים כיום היא באמצעות הסקטור הפרטי. "חזרה למכרזים רחבי היקף שיבוצעו באמצעות המגזר הפרטי תוריד את רמת הסיכון של ההשקעה הממשלתית ותטיל את עיקר העלויות על המגזר הפרטי", אומר לביא. לדבריו, "יש להפקיד את יכולת הביצוע בידי המגזר הפרטי, אולם במקביל להגדיל את תקופת הזיכיון מעבר ל־25 שנה". לטענת לביא, כך יוכלו היזמים להרגיע את הבנקים או הגורמים המממנים שהפרויקט יכלול תזרים מזומנים קבוע ולאורך זמן, מה שיקל עליהם להשיג מימון.

במשרד האוצר מסרבים בתגובה לדון בפומבי ברשימת הקיצוצים, ואומרים שכל עוד אין שר אוצר או שר תחבורה כל פרסום הוא מוטעה. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע שהאוצר כבר "שם עין" על פרויקטים של רכבת ישראל שטרם יצאו למכרז כמו גם כבישים שונים שאמורים להשתדרג ולשפר את התנועה לערי הצפון שסלילתם תידחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
זאת בדיוק המדיניות של נתניהו
בתכנית נתיבי ישראל, הבעיה היא שקשה להקצות את הכספים הנדרשים ולכן התכנית המקורית קוצצה ועוד תקוצץ כדי לכלול את הפרוייקטים הרווחיים ביותר. הדבר הכי חשוב הוא לשנות את ייעוד הרכבת לאילת לרכבת מטענים ולהסתפק בהורדת המשאיות מהכביש. ההשקעה הכי חשובה בתשתיות היא דווקא השקעה בבטיחות- הפחתת תאונות דרכים ונפגעים.
אמיר  |  04.03.13
4.
ל-2 שיפור התשתיות התחבורה, ובעיקר רכבות ובעיקר בגוש דן יוזיל את הדיור
מערכת הסעת המונים שבבסיסה רכבות בינעירוניות ועירוניות תשנה את המדינה הרבה מעבר למחקר המגוחך והמזיק שלא מראה את כל היתרונות. הדיור יוזל המרחקים יתקצרו ופתאום "פתח תקוה" תהיה "רמת גן", "אשדוד וחדרה" יהיו פתח תקוה גם בגלל שיפור התחבורה הבנעירונית וגם בזכות הניידות בגוש דן שהיא מפריעה מאוד גם לאלה שמחוץ לגוש דן. וכמובן, שכונת התקוה תתקרב ללב תל אביב. ואז יהיה ניתן לרכוש דירות "רחוקות" בלי בעיות. וגם ה"קרובות" יוזלו כי יקטן עליהם הלחץ. חוץ מזה יקטן הלחץ לרכב פרטי דבר שיחסוך לרבים ו...ישפר עוד יותר את התעבורה כי יגדל המקום היחסי לנתיבי האוטובוסים. הדתים עם השבתת התחבורה הציבורית גרמו לנזק ולפיגור בו אנו חיים. תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת אפשרית בעיקר שיש בארץ מספיק ערבים. ובעוד יותר כי צריך למצוא להם שירות לאומי כולל מילואים שיכול להיות בתחבורה הציבורית בשבתות.
04.03.13
2.
איזה חברות תשתיות וקבלנים מימנו את המחקר? מליון איש בשיכונים, עוני גובר, ומשקיעים רק באספלט
ההשקעה בכבישים ועוד יבוא רכבים פרטיים במקום בסבסוד תחבורה ציבורית, ההשקעה באספלט במקום באנשים, השקעה במחלפים במקום במבני ציבור - זה הזרז לקריסה חברתית במדינה.
אספלט = קריסה חברתית  |  04.03.13