תורת הפערים: סלקום צימצמה פערי שכר וקיצצה מאות משרות

אחד הנתונים המעניינים במיוחד בדו"חות סלקום הוא לא השכר של בכירי החברה או עובדיה, אלא דווקא מספר העובדים שעזבו אותה בשנה האחרונה. אלה שלא שרדו את תוכניות ההתייעלות האגרסיביות של שטרן ומצאו את עצמם מחוץ לבניין החברה בנתניה. הדו"ח המלא של החברה מעלה כי מצבת המשרות המלאות בסלקום (בניכוי עובדי חברות בנות של נטוויז'ן, שמוזגה לתוך סלקום בסוף 2011) ירדה ב־22.8% כאשר בוחנים את מספר המשרות המלאות נכון ל־31 בדצמבר 2012 לעומת המספר בתאריך המקביל ב־2011.

מדובר ב־1,356 משרות שפשוט התאיידו להן מהחברה, אם בשם התחרות ברמי לוי וגולן טלקום, או על מזבח הרווחיות לטובת בעלי המניות. את העובדים האלה כבר לא תראו בקמפיינים נוטפי הישראליות והרגשנות של התאגיד שמפרסם את עצמו תחת הסיסמה: "ככה זה כשאוהבים".

כשבוחנים את שכר המנכ"ל ניר שטרן, שנכנס לתפקיד באוקטובר 2011, מגלים כי הוא מסיים שנה מלאה ראשונה בתפקיד עם שכר בעלות של 3.4 מיליון שקל. שכרו החודשי של שטרן בשנה החולפת הסתכם ב־120 אלף שקל. עבור שנת 2012 קיבל שטרן בונוס בגובה 1.35 מיליון שקל ועלות שכרו החודשית לחברה הסתכמה ב־281.5 אלף שקל בחודש. לפי הסכם העסקתו זכאי שטרן לבונוס מינימלי השווה לשש משכורות שיכול להגיע לעד 15 משכורות.

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי עלות השכר החודשית הממוצעת לעובד בחברה (בניכוי שכר של 31 בכירים) עמדה באותה שנה על כ־12 אלף שקל, כך ששטרן נהנה ב־2012 מעלות שכר גבוהה פי 23 מזו של העובד הממוצע.

מחלקת השיווק ספגה את שיעור הקיצוץ הגבוה ביותר

האם המנכ"ל העדיף מחלקה אחת על פני אחרת כשבא לקצץ במשרות? כאשר בוחנים את קיצוץ המשרות בסלקום ניכר מאוד שהקיצוץ לא פסח על אף מחלקה בחברה. הקיצוץ בשיעור החד ביותר נרשם במחלקת השיווק, שם ירד מספר המשרות ב־26.2%, ואילו הקיצוץ הנמוך ביותר נרשם בקומת ההנהלה, שם קוצצו 8.8% בלבד ממספר המשרות.

בדו"חות סלקום לא מסבירים מדוע הקיצוץ הנמוך נרשם דווקא בהנהלה ובמטה החברה. מן הסתם מדובר במחלקה שמעסיקה מעט עובדים יחסית למחלקות האחרות, ואולי פשוט קשה למנהלים לקצץ בקומה שהם רואים כל יום, וקל יותר לקצץ במחלקות רחוקות מהעין ומהלב.

במספר המשרות המוגדרות "מכירות ושירות" - המהווה את עיקר המשרות בסלקום - נרשם קיצוץ של 23.1%. מדובר בעיקר במשרות של מכירות ושירות לקוחות, עבודות המיועדות בדרך כלל לסטודנטים ואחרים שמעדיפים עבודה במשמרות. במשרות השיווק סביר להניח כי קוצצו משרות שהיו מתאימות לעובדי משרה מלאה, כאלה שסביר כי פירנסו גם משפחות. כך גם ניתן להניח לגבי המשרות בתחום משאבי האנוש, שקוצצו ב־23.6% - נראה שכשאר מבצעים קיצוץ כה נרחב במספר המשרות צריך גם פחות אנשים שידאגו לעובדים שלך.

 

סלקום תמשיך במהלך הקיצוצים גם בשנת 2013

אחרי קיצוץ כל כך גדול ניתן היה לצפות שהמנכ"ל ניר שטרן יתנחם בעלות השכר שלו ויעזוב את העובדים הזוטרים יותר במנוחה, אבל אם לשפוט לפי ההצהרות שלו עם פרסום התוצאות חרב הקיצוצים עדיין לא הוחזרה לנדן.

"הקבוצה מבצעת צעדי התייעלות אגרסיביים בכלל תחומי פעילותה, שהובילו עד כה לחסכון בקצב שנתי של 550 מיליון שקל. במהלך השנה שינינו תהליכים, ביצענו אופטימיזציה של פעילויות, צמצמנו משרות והורדנו בעלויות וכל זאת תוך שאנו מעניקים רמת שירות גבוהה במוקדים ובמרכזי השירות של החברה. בכוונתנו להמשיך בצעדי התייעלות גם במהלך שנת 2013", אמר שטרן עם פרסום הדו"חות.

אפשר להבין את שטרן. לא נעים להיות מנכ"ל סלקום ב־2012, השנה בה החברה סיפקה לבעלי המניות שלה תשואה שלילית של 47%. עם מספרים כאלה, אין ספק שהמנכ"ל מרגיש צורך לבצע צעדים חריפים על מנת להחזיר את האמון של המשקיעים בחברה.

המכירות של סלקום ירדו בשנת 2012 בשיעור של 8.7% והסתכמו ב־5.9 מיליארד שקל והרווח הנקי בשנה החולפת צלל ב־36% ל־531 מיליון שקל. הירידה בהכנסות נרשמה למרות האפקט החיובי של נטוויז'ן, שב־2011 תרמה להכנסות 374 מיליון שקל (אחרי שאוחדה בתוצא ות רק ברבעון הרביעי של 2011) וב־2012 תרמה להכנסות סלקום יותר ממיליארד שקל. או במילים אחרות, בלי התרומה של נטוויז'ן, הירידה בהכנסות סלקום היתה גדולה יותר.

המניע לירידה ברור כשמש: התחרות החדשה בענף הסלולר, שהכניסה את הענף כולו לסחרור מחירים. חברות הסלולר הסבירו במשך שנים ארוכות שהן פשוט לא יכולות למכור סלולר בתמחור פשוט ללקוח, כי התוכניות המסובכות שאף לקוח לא הצליח להבין הן הדרך הטובה ביותר להתחרות ולתת הטבות. בשנה החולפת נאלצו אותן חברות באחת לשנות תפיסה ולהציע מחיר ברור ותחרותי מול שחקנים חדשים ורעבים, שרוצים לנגוס מספיק נתח שוק שיספק להם החזרי ערבויות מהמדינה.

גם סלקום נאלצה לפשט את תוכניות המחיר ולהוריד מחירים. את התוצאות ניתן לראות בשחיקת שיעור ה־EBITDA (רווח ללא הוצאות פחת, מימון, מסים והפחתות) - מ־33.3% בשנת 2011 לשיעור של 29.5% בשנת 2012. מדובר בדרמה לא קטנה עבור סלקום, שתחת עמוס שפירא, המנכ"ל הקודם, הצליחה לרשום שיאי רווחיות של כל הזמנים (חלקה כמובן על חשבון הלקוחות שלה).

מי שמחפש עוד עדות לכללי המשחק החדשים בסלקום יכול למצוא אותה בנתוני התשלום החודשי הממוצע של לקוח סלקום, שעמד על 87.5 שקל בשנת 2012, ירידה של 17.5% לעומת התשלום החודשי הממוצע ב־2011 - וזאת למרות עלייה של 12.7% בכמות דקות השיחה החודשיות ללקוח ממוצע - כמות שעמדה על 390 דקות ב־2012. מה שעוד עלה בסלקום הוא שיעור הנטישה של הלקוחות, שטיפס מ־25.1% ב־2011 ל־31.5% בשנת 2012, ומצבת המנויים ירדה ב־4.5% לכ־3.2 מיליון לקוחות.

את הרבעון הרביעי של 2012 סיימה סלקום כמפסידה הגדולה ביותר מבחינת גיוס לקוחות, אחרי שאיבדה כמעט 60 אלף לקוחות לטובת המתחרות. עם זאת, לסלקום נותרו כמה שפנים בכובע ובמקרה שלה נתוני הניוד רחוקים מלתאר את מצבה בפועל. החברה הסגולה זכתה במכרז אספקת מכשירים לצה"ל והיא מעבירה אליה בהדרגה כ־70 אלף לקוחות מירס, שמקבלים אצלה מספר סלולרי חדש – נתונים שאין להם חיווי בנתוני הניוד.