לרשות ההגבלים יש סמכות לטפל בחברות זרות , אך אין מוטיבציה

כיום לא קיים בית דין בינלאומי להגבלים עסקיים שהרשות בישראל יכולה לפנות אליו ולהתלונן בפניו על קרטל עולמי הפועל בתחומה, אך הפעילות מול הסדר כובל אינה מוגבלת למקום גיאוגרפי. לכן מבחינה משפטית הטיפול בתופעות מעין אלה נעשה באופן מקומי, והרשות יכולה לבקש מרשויות זרות שיתופי פעולה במידע ובחקירה. כך למשל, היא יכולה לפנות לרשות ההגבלים העסקיים האמריקאית או לרשות ההגבלים של האיחוד האירופי, אם מדובר בחברות הפועלות משם.

"את רשות ההגבלים לא מעניין אם הפעולות החשודות כקרטליסטיות נעשו בישראל או בשוויץ. מה שחשוב לה זה אם יש להן השפעה על השוק המקומי", מסבירה עו"ד בכירה בתחום ההגבלים העסקיים. "לאחר החשדות לפגיעה בודקת הרשות אם היא יכולה להפעיל את סמכויותיה במדינה שממנה פעלה החברה, ואם להתאגדות הקרטל במדינה הזרה היתה כוונה לפגוע בתחרות בשוק הישראלי".

אם הרשות אכן מוצאת שחברה פעלה כקרטל, היא יכולה להגיש נגדה כתב אישום פלילי, להטיל עליה קנס או לקבוע קביעה שתשמש כראיה בהליך משפטי. אך מדובר בהליך ארוך ויקר.

"הרשות צריכה לבחון את סיכויי ההצלחה של פעולה כזאת, את תכליתה וגם דברים בסיסיים הרבה יותר: סדרי העדיפויות שלה כרשות, כוח האדם שלרשותה ותקציביה", מסביר עורך דין בכיר אחר בתחום ההגבלים העסקיים ורומז שהרשות לא תפעל בכל מקרה.

מאז ספטמבר 2011 פתחה רשות ההגבלים העסקיים רק בהליך גלוי אחד נגד קרטל זר, כאשר הממונה שקל לקבוע את קיומו של הסדר כובל (פעולה קרטליסטית) בתחום החשמל. על פי החשד, הצדדים להסדר הם חברות אירופיות ויפניות הפועלות בתחום תשתית החשמל. על פי הודעה רשמית שפרסם הממונה, מדובר ברכיב משמעותי ברשת החשמל של ישראל, שתפקידו לווסת את הולכת המתח. הממונה טוען כי הקרטל התבסס על תוכנית מפורטת של חלוקת שוק בין־מדינתית ושל תיאום מחירים ומכרזים. עם זאת, עד היום לא הסתיים הליך השימוע של החברות החשודות.

לדברי גורמים ברשות ההגבלים, הרשות אינה עוסקת בקרטלים עולמיים אלא אם הם קשורים לישראל, והמקרה של קרטל תשתיות החשמל הוא כזה.