אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לפני מינויו: גילה התנגד לאחזקת פוטאש בכיל צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

לפני מינויו: גילה התנגד לאחזקת פוטאש בכיל

ב־2009 כתב דיויד גילה כפרופ' למשפטים חוות דעת עבור חיפה כימיקלים, שבה טען כי אחזקתה של פוטאש בכיל פוגעת בתחרות בשוק המקומי. בשל כך גילה מנוע מלדון במיזוג כיל ופוטאש כממונה על הגבלים עסקיים. כעת הכפופים לו צריכים להחליט בסוגיה במקומו. האם יצליחו להשתחרר מרוח המפקד?

06.03.2013, 06:46 | תומר גנון והדר קנה

"האחזקה של פוטאש בכיל היא הסדר בין בני אדם המנהלים עסקים העלול לפגוע בתחרות על צרכנים ישראלים". כך כתב בשנת 2009 פרופ' דיויד גילה - אז מרצה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב והיום הממונה על הגבלים עסקיים.

קראו עוד בכלכליסט

 גילה כתב את הדברים במסגרת חוות דעת שניתחה את שוק האשלג העולמי בכלל, ואת התנהלות כימיקלים לישראל בשוק האשלג המקומי בפרט. את חוות הדעת הזמינה מגילה חברת חיפה כימיקלים עבור תשלום. בימים אלה, שבהם מבקשת פוטאש להתמזג עם כיל, מעניין לשוב אל חוות הדעת שכתב הרגולטור שאמור לאשר או להכשיל את מיזוג הענק. דיויד גילה בעצמו לא יוכל לדון במיזוג הנ"ל (ראה מסגרת) וההכרעה תעבור לכפופים לו ברשות ההגבלים העסקיים ובראשם הכלכלן הראשי של הרשות אסף אילת. הסיטואציה הזו מציבה את הפקידות ברשות ההגבלים במלכוד לא פשוט: האם יצליחו לנתק את עצמם מרוחה של חוות הדעת המקצועית שכתב הבוס הישיר שלהם או שמא התוצאה ידועה מראש?

הכלכלן הראשי ברשות נקרא לדגל דיויד גילה מנוע מלדון במיזוג פוטאש וכיל בשל ניגוד עניינים יחליף את גילה אסף אילת, שנבחר בינואר האחרון לתפקיד הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים הדר קנהלכתבה המלאה

הרקע לחוות הדעת שהכין גילה הוא סכסוך על גובה מחיר האשלג שאותו מוכרת כיל לחיפה כימיקלים מאז יצא מפיקוח בשנת 2007. האשלג שמפיקה כיל מקורו בים המלח והוא משמש את חיפה כימיקלים לייצור דשן אשלגני הנמכר לחקלאים. דשן אשלגני מהווה שליש משוק הדישון הישראלי. בסוף 2009 הסכימו הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות בפני השופט בדימוס בעז אוקון. ההסכמות, שגיבש יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני, קבעו שעד פסק הבוררות תשלם חיפה כימיקלים לכיל 300 דולר עבור כל טונה אשלג - כמחצית מהמחיר הבינלאומי באותה תקופה. מחיר האשלג שייקבע על ידי הבורר יחול רטרואקטיבית ממאי 2009. את חיפה כימיקלים מייצג בהליך הבוררות שטרם הסתיים עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד, מגריזו בנקל ושות'. את כיל מייצגים עו"ד עדי קפלן ממשרד עדי קפלן ושות' ודוד תדמור ממשרד דוד תדמור ושות'.

מ־14% אחזקה למיזוג

תביעות בארה"ב חברת פוטאש כבר שילמה על התנהגותה הקרטלית בארה"ב יצרנית הדשנים הגדולה בעולם, פוטאש, הודיעה כי היא מסכימה לשלם 43.75 מיליון דולר כדי להסדיר שמונה תביעות שהוגשו נגדה בארה"ב על תיאום מחירים. מנכ"ל פוטאש ביל דויל: ההליך המשפטי הוא דוגמה ל"ניצול של תביעות ייצוגיות משוללות כל יסוד" סוכנויות הידיעותלכתבה המלאה

זו לא הפעם הראשונה שפוטאש מבקשת להגדיל אחזקותיה בכיל. לפני כשנתיים ביקשה פוטאש לעלות מאחזקה של 14% לאחזקה של 25% בכיל, אז גם נמסרה חוות הדעת לרשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום פוטאש משכה את הבקשה ולכן לא ניתנה החלטה של הרשות בנושא. כעת עומדת על הפרק עסקה משמעותית עוד יותר שבמסגרתה תהפוך כיל, המחזיקה ב־9% משוק האשלג העולמי, לחלק מפוטאש השולטת ב־20% משוק האשלג, והחברה לישראל של עידן עופר תהפוך לבעלת המניות הגדולה (כ־20%) בענקית הדשנים הקנדית. בסיטואציה הזו הניתוח של דיויד גילה את יחסי הכוחות בשוק האשלג העולמי עשוי להיות רלוונטי מתמיד. יחד עם זאת, אסור לשכוח שמדובר בחוות דעת שהוזמנה ממנו על ידי חיפה כימיקלים שמתנגדת כיום למיזוג.

מעיקרי חוות הדעת עולה כי ב־2009 טען גילה שהקשרים העסקיים בין פוטאש לכיל אינם מעודדים את התחרות בשוק האשלג בישראלו ואף פוגעים בה. מה שהטריד אותו בעיקר היה המצב שבו חברת האשלג הירדנית APC, שכמו כיל מפיקה אשלג מים המלח בעלויות ייצור ואחסון נמוכות, מוכרת אשלג ללקוחות ישראלים במחירים שאינם תחרותיים. גילה טען שאחד ההסברים לכך הוא האחזקה של פוטאש הן בחברה הירדנית והן בכיל. אחזקה זו יוצרת הסדר כובל שמרתיע את חברת האשלג הירדנית מלהתחרות בכיל על הלקוחות הישראלים.

חששות חוצי גבולות

בוס ריכוזי חוות דעת או שיקול דעת? ברשות יצטרכו להכריע בעניין שהבוס כבר הכריע בעבר. האם זה מחיר מינוי רגולטור מהשוק הפרטי? נעמה סיקולר, תגובה אחתלכתבה המלאה

הסדר כובל זה, על פי גילה, בנוי בצורה הבאה: ביד אחת פוטאש הקנדית מחזיקה ב־14% מכיל, וביד השנייה היא מחזיקה ב־28% מחברת האשלג הירדנית. לטענתו מדובר באחזקה צולבת הזהה מבחינת התמריצים הכלכליים למצב שבו החברה הירדנית מחזיקה ב־50% ממניות כיל. כאשר מתחרה מנוהל באופן המפנים 50% מרווחי מתחרהו והפסדיו, הניח גילה, עלול להישלל התמריץ שלו להתחרות במתחרה זה. הוא טען שמצב זה מגביל את התמריצים של החברה הירדנית להתחרות בכיל, ועל כן כולל כבילה משתמעת מבחינת התמריצים להתחרות. לטענתו, יצירת מבנה אחזקות השולל את התמריץ של החברה הירדנית להתחרות בכיל בשוק המקומי בישראל דומה במהותה הכלכלית להסכם שלפיו החברה הירדנית מגבילה את עצמה מלהתחרות בכיל על כיסם של הצרכנים הישראלים.

גילה טען כי לתיאוריה שלו היתה אחיזה במציאות באותם ימים. בחוות הדעת הוא קבע כי חברת האשלג הירדנית אינה מנסה להתחרות בכיל על צרכנים ישראלים הלכה למעשה.

החששות של גילה מהנעשה בשוק האשלג חצו את גבולות המזרח התיכון. הוא טען ששוק האשלג העולמי אינו שוק תחרותי וכי הוא לוקה בסממנים קרטליסטיים. בניתוחו אפיין גילה את השוק העולמי כבעל חסמי כניסה גבוהים, כמציע מידע זמין מפורט ושוטף על העסקאות באשלג בעולם, כמאפשר הזדמנויות תכופות לחילופי מידע בין מתחרים ותיאום ביניהם; ולבסוף, כשוק המחזיק בביקושים קשיחים שההיצע בו מווסת על ידי חברות האשלג.

לנושא ויסות ההיצע בשוק האשלג העולמי התייחס גילה בהרחבה. הוא הסביר איך לשיטתו החברות עושות זאת בפועל: הן צוברות מלאי וסוגרות קווי ייצור בתקופות שבהן הן מעוניינות למנוע ירידה במחירי האשלג. ויסות הכמות המוצעת במטרה לשמור על מחירי מכירה גבוהים, ציין גילה, הוא המאפיין הבולט ביותר של התנהגות מונופוליסטית, שכן ניצול כוח זה פירושו מניפולציה על המחיר על ידי ויסות הכמות הנמכרת בשוק. גילה טען שיכולת הוויסות של ההיצע באותן תקופות נובעת מכך ש־80% מהיצוא העולמי של האשלג התבצע על ידי ארבע החברות הגדולות דאז, שביניהן יש קשרי בעלות.

מפעלי ים המלח מפעלי ים המלח מפעלי ים המלח

 

כוחה העצום של פוטאש

גילה גם טען שלשוק האשלג העולמי תכונות ההופכות אותו לשוק מועד וחשוד בקרטליזציה, לרבות ריכוזיותו הגבוהה. אחד המאפיינים שלו, טען גילה, הוא שהוא נגוע בבעלויות צולבות ובבעלויות משותפות בין מתחרים. גילה סקר בהרחבה חלק מהבעלויות הצולבות והמשותפות של פוטאש, מובילת השוק, בחברות אשלג ברחבי העולם כדי להדגים את כוחה העצום (ראו תרשים).

היצרניות הגדולות בשוק הטרידו את גילה גם מזווית נוספת. הוא טען שהן מאוגדות בקרטלי יצוא ושישנה חלוקת שווקים לפי גיאוגרפיה המתבצעת בפועל בין יצרניות האשלג בעולם. במילים אחרות, גילה טען שחברות האשלג הגדולות בעולם אינן מתחרות במידה שווה בכל האזורים, אלא כל אחת מתרכזת ומתמקדת באזורים מסוימים. לטענתו, ניתן לזהות בשיווק ובהפצה הבינלאומיים של אשלג רק שתי קבוצות גדולות: קנפוטקס, שפוטאש הקנדית היא השותפה הגדולה בה (ובכך קשורה בבעלות צולבת גם עם כיל), וקבוצת השחקניות הבלטיות. יחד, טוען גילה, הן תופסות נתח של יותר מ־70% מהשוק העולמי. ריכוזיותו של שוק, הוא מסביר, היא אחד הנדבכים המקלים על התנהגות קרטליסטית.

המיזוג בין כיל לפוטאש דורש את אישור המדינה ולא רק בהיבט התחרותי שבו עוסקת רשות ההגבלים העסקיים. למדינה מניית זהב בכיל שהיתה בעבר חברה ממשלתית, ולכן כל שינוי שמאפשר למי מבעלי המניות להגיע לאחזקה של 14% ובהמשך 25% ממניות החברה כפוף לאישור המדינה.

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה: "פרופ' דיויד גילה כתב את חוות הדעת טרם נכנס לתפקידו כממונה על הגבלים עסקיים, בהיותו חוקר ומומחה בתחום ההגבלים העסקיים. כפי שעולה מהסכם ניגוד העניינים שפרופ' גילה חתום עליו, הוא אינו מעורב בשום צורה שהיא בבחינת עסקה אפשרית בין כיל לפוטאש או בתלונות שהוגשו בקשר אליה. מי שמחליף את פרופ' גילה בנושא זה הוא ראש המחלקה הכלכלית ד"ר אסף אילת".

מפוטאש נמסר בתגובה: "למיטב ידיעתנו, התלונה של חיפה כימיקלים נגד כיל וחוות הדעת של פרופ' גילה שהוכנה עבורה, נבדקו על ידי רשות ההגבלים העסקיים ונדחו. נדגיש כי חוות דעתו של פרופ' גילה ניתנה בזמן שפרופ' גילה היה 'אדם פרטי' אשר ייצג אינטרס של צד בסכסוך עם כימיקלים לישראל".

מחיפה כימיקלים נמסר בתגובה: "חיפה כימיקלים סמוכה ובטוחה כי רשות ההגבלים העסקיים תפעל במסגרת הסמכויות שהקנה לה המחוקק ותאכוף את דיני ההגבלים והתחרות על כל מי שמפר אותם, בין אם המדובר בגורם ישראלי או זר. יודגש כי חיפה כימיקלים רואה בניסיון ההשתלטות של חברת פוטאש הקנדית על כיל, מהלך מסוכן מעין כמותו שיפגע במשק הישראלי בכללותו, תוך העברת שליטה במשאבי טבע ייחודיים לגורם זר באופן שיסכן באורח אנוש את האינטרסים של התעשייה והחקלאות בישראל. עם זאת אין בכוונתה להתייחס בכל דרך להליכי הבוררות ולראיות שהובאו במסגרתה".

כיל ודיויד גילה סירבו להגיב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות