חברת הנתיב המהיר עתרה נגד הגדרת מתחם "חנה וסע" כחניון בתשלום

חברת הנתיב המהיר הגישה לביהמ"ש המחוזי בלוד ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה במועצה האזורית עמק לוד לפיה מתחם "חנה וסע" הסמוך למחלף שפירים בכביש מס' 1 הוא חניון בתשלום.

בהחלטת הוועדה נקבע כי החניון הוא חניון בתשלום אם כי עקיף בשל היותו חלק מתנאי המכרז שעל היזמים היה להעמיד לרשות הציבור על מנת שיוכלו לגבות את המגיע להם ממכוניות המשתמשות בנתיב המהיר. 

ואולם, חברת הנתיב המהיר טוענת בערעורה כי החניה במתחם היא ללא תשלום ונועדה עבור נהגים שישאירו את רכבם על מנת ליהנות משירות הסעות חינם לת"א ור"ג שאותו מפעילה  הנתיב המהיר ללא תשלום.

בערעור נטען עוד כי הכניסה למתחם חופשית ואין קופה בכניסה.

לדברי הנתיב המהיר יש לפרש את סיווג "חניונים" בצו הארנונה כך שמקבל זכות החניה משלם תמורתה בצורה ישירה תשלום שהוא פונקציה של קבלת שירות ובמקרה הנדון התשלום אותו מקבלת החברה מהמדינה עבור כלי הרכב הנכנסים לחניון בשעות ספיציפיות בימים ספיציפיים אינו בגדר תמורה ישירה עבור שירות . תמורה הנדרשת על מנת להיכנס לגדר סיווג חניונים בצו הארנונה.

חברת הנתיב המהיר מערערת בנוסף על קביעת ועדת הערר לפיה הכביש הטבעתי המקיף את מתחם החנה וסע הוא חלק מהמתחם. לדבריה, הכביש ההיקפי טבעתי הוא רחוב הפטור מארנונה כללית. החברה טוענת כי כשם שאין לחייב את כביש הנתיב המהיר עצמו שהוא רחוב לכל דבר ועניין בהתאם לכל דין הרי שאין לחייב את הכביש הטבעתי המקיף אותו שהוא איננו חלק ממתחם החניה והוא חיצוני לה לכל דבר ועניין.