השבוע: הכנות לפסח

התזמון של מכת הארבה שהגיעה ממצרים אירוני משהו, וגם הדבקות בניקיון הכפיים של הפוליטיקאים החדשים מתיישבת היטב עם רוח החג. רק שלי יחימוביץ' קצת נסחפה עם האקונומיקה ששפכה על עמיר פרץ

נתניהו היה שמח להופיע בפני ועידת איפא"ק שלא באמצעות מסך הטלוויזיה בשידור לוויני טרנס־אטלנטי. הרבה יותר כיף, הוא אמר באנגלית צינית לצירי הוועידה, להישאר בארץ ולנסות להרכיב קואליציה. לא נעלבנו. התרגלנו שהוא מדבר מעל ראשינו, הלבנטינים, באנגלית אוקספורדית. על פניו אפשר לראות שראש הממשלה עובר ימים לא קלים. נראה שבאמת לא כיף לו להרכיב קואליציה, אבל אל דאגה, הפרצוף המיוסר יעבור לו כשהממשלה תקום. כיף לו להיות ראש הממשלה שלנו. הוא לא יוותר על אחד הג'ובים המרתקים בעולם, גם אם הוא גורם לו לכאבי ראש כרוניים.

בינתיים הצמד לפיד את בנט ממשיך להקשות עליו את מלאכת הרכבת הממשלה, אבל לא לעולם חוסן. בעוד שבוע, גג שבועיים, הם יהיו חלק מהקואליציה שלו, וגם להם יהיה כיף. לבוחרים שלהם, מנגד, הם עושים לפחות לעת עתה נחת. אף אחד לא האמין שהשניים יצליחו לעמוד בספינים ובלחצים של שועלים פוליטיים וותיקים.

ככל שחולפים הימים, ולאור החשיפות האחרונות העוסקות בקולות הקנויים, לכאורה, בפריימריז, השפה החדשה של בנט ולפיד מקבלת עוד ועוד נקודות זכות בציבור. האירוניה היא שדווקא מפלגתו של לפיד, שנולדה מתוך רחם בלתי דמוקרטית בעליל, מצטיירת כמי שמשקפת את רצון העם. נראה שלפיד הצליח לשכנע ציבור גדול, שהדרך לדמוקרטיה מתוקנת עוברת בדיקטטורה נאורה.

שלי יחימוביץ' התעלתה על עצמה השבוע, כשעשתה לח"כ עמיר פרץ Outing רדיופוני בגל"צ וחשפה את שמו כמי שמואשם, לכאורה, בקניית קולות בפריימריז של העבודה. הזינוק של פרץ ממפלגת העבודה אל תוך התנועה של לבני, רגע לפני סגירת הרשימות, עשוי היה להתפרש כאקט אופורטוניסטי בלתי הגון, אם כי אינו חריג בנוף הפוליטי המוכר. המקלים יאמרו שהיה זה צעד של ייאוש של יו"ר מפלגת העבודה. ניקיון הכפיים שיחימוביץ' ביקשה להפיץ באמצעות המדיה נשמע כמו הניקיון שעושה עקרת בית טירונית נלהבת לפני פסח. הבית נרחץ באקונומיקה, שמותירה אחריה ריח חריף וכתמים, שהופכים לגלעד לזכרו של הניקיון. זה הזמן לידע את יחימוביץ' , שיש חומרים שאפילו בפוליטיקה הישנה כבר לא משתמשים בהם. אקונומיקה הוא אחד מהם.

מכת הארבה, שנחתה על מצרים השבוע, הזכירה שפסח הוא לא רק חגה של האקונומיקה. במצרים, בצעד צפוי ולא בלתי הגיוני, האשימו את ישראל בשילוח להקות החגבים במסגרת הלוחמה הביולוגית שישראל מנהלת נגד אויביה. הרעיון כאמור לא חדש. המכון הביולוגי של משה רבנו פיתח את שיטת הארבה הרבה לפני הספירה הנוצרית או הציונית. באותם ימים הסיבה היתה לעודד את העלייה ממצרים. היום הנסיבות השתנו, והרבה יותר הגיוני לשחרר את הארבה מעל ראשו של אחמדיניג'אד מאשר מעל ראשו של מורסי. אבל מי יודע? אולי ארעה תקלה בשיגור והלהקות נחתו במצרים בגלל הזיכרון הגנטי? כצפוי, ישראל הרשמית שומרת על שתיקה.