פזיזות נעורים

הזיכרונות של אינטר מהעונה המוצלחת בתולדות המועדון עדיין טריים. רק לפני שלוש שנים וחצי אינטר של מוריניו זכתה בטרבל ועמדה על גג העולם. אבל מאז הגלגל הסתובב, מוריניו עזב והתהילה התחלפה בכישלונות. בסופה של עונת 2011/12 הופיעה תקווה חדשה במחנה הנראזורי: מאמן נוער צעיר ואנונימי בשם אנדראה סטראמצ'יוני. סטראמצ'יוני ייצג עבור אינטר תקופה חדשה - תקופה של התחדשות, שפיות כלכלית, טיפוח שחקני נוער מוכשרים וחילופי דורות. אבל אז אינטר ניצחה משחק אחד יותר מדי, וכל התוכניות נבעטו ליציע.

שושלת מוראטי

האיש העומד בראש אינטר הוא מאסימו מוראטי (67), טייקון נפט איטלקי והבן של הנשיא הקודם של אינטר, אנג'לו מוראטי. מאסימו מוראטי הוא גם המנכ"ל המכהן של חברת הענק סאראס, חברת אנרגיה העוסקת בזיקוק נפט והפקת חשמל היושבת בסרדיניה, נסחרת בבורסה של מילאנו ושווה כ־11 מיליארד יורו. החברה נחשבת לאחת משש חברות זיקוק הנפט הגדולות באירופה, מעסיקה מעל ל־1,800 עובדים, ואחראית על זיקוק 15% מהנפט באיטליה.

כשמאסימו הפך לנשיא אינטר בשנת 1995, הוא ידע שהוא נכנס לנעליים הגדולות של אביו אנג'לו, שבנה את אחת הקבוצות הגדולות של שנות השישים באירופה: "גרנדה אינטר". באינטר ההיא, שזכתה פעמיים ברציפות ב"גביע אירופה", הצ'מפיונס ליג של אז, היו אלה המאמן הלניו הררה ושחקנים כמו ג'אצ'ינטו פאקטיוסנדרו מאצולה שהפכו לאגדות. הבן מאסימו שם לעצמו למטרה להביא את הנראזורי לאותם השיאים. משימה לא פשוטה בכלל.

אבל היה לו ארנק שמן. לאורך השנים, המגלומן החייכן וצהוב השיניים שבר פעמיים את שיא ההעברות העולמי עם רונלדו הברזילאי (1997, 19.5 מיליון יורו) וכריסטיאן ויירי (1999, 31 מיליון יורו) כשבנוסף, ההערכות מדברות על הוצאות של מעל מיליארד יורו בשנים 1995–2004. אך כל אלה לא עזרו למאסימו, שנאלץ לראות את היריבות המרות מילאן ויובנטוס, ואפילו את לאציו ורומא, חוגגות אליפויות והישגים בזירה האירופית בעוד אינטר שלו נשארת הלוזרית הנצחית. לוצ'יאנו מוג'י, הג'נרל מנג'ר של יובנטוס לשעבר, טבע אז את המשפט: "בטח שאני מפחד מאינטר, היא עלולה עוד לסיים במקום השני".

באופן אירוני, היה זה אותו לוצ'יאנו מוג'י, ושיחות הטלפון שלו עם משבץ השופטים, שגרם לגלגל להסתובב והפך באמצע העשור הקודם את אינטר למעצמה איטלקית. בקיץ של שנת 2006, הקיץ שבו זכתה נבחרת איטליה במונדיאל, התפוצצה פרשת הקאלצ'יופולי וקבוצת הפלדה של יובנטוס ופאביו קאפלו נזרקה לליגה השנייה, ונושלה משתי אליפויות (אחת מהן הוענקה לאינטר) ומרוב שחקניה הגדולים, כששניים מהם מצאו את דרכם אל אינטר — פטריק ויירה וזלאטן איברהימוביץ'. היעלמותה של יובנטוס מהסביבה, והפחתת הנקודות של מילאן, הובילו את אינטר סוף סוף לחגוג סקודטו על המגרש, ומוראטי ניצל את ההזדמנות למנף את המצב ולהשתלט על הליגה המקומית עם ארבע אליפויות רצופות, כולל עונת טרבל חלומית תחת ז'וזה מוריניו ב־2009/10. והנה, גם למאסימו היתה "גרנדה אינטר" משלו, הפעם עם מוריניו על הקווים וכוכבים כמו ווסלי סניידר, מאייקון, חוליו סזאר, דייגו מיליטו והקאפיטנו חבייר זאנטי.

אך כשמגיעים לפסגת ההר, הדרך היחידה היא למטה. מוריניו עזב לריאל, מוראטי שמר את הארנק בכיס בשל השובע, הפייר פליי של אופ"א והמצב הכלכלי המידרדר באיטליה, ואינטר החזקה התמוטטה מיד. רכבת של מאמנים, בכירים וחסרי ניסיון כאחד, עברה, ונכשלה בשל חוסר התאמה ותמיכה פיננסית של מוראטי. רפא בניטז, ליאונרדו, ג'יאנפיירו גאספריני וקלאודיו ראניירי ירצו לשכוח את תקופתם בז'וזפה מיאצה. ועכשיו עולה השאלה, מה יהיה גורלו של הפרודיג'י סטראמצ'יוני?

מוראטי. המיליארדר עם השיניים הצהובות | צילום: בלובמרג

הדור הבא

בסוף עונת 2011/12 מונה אנדראה סטרמאצ'יוני למאמן הקבוצה. המאמן הצעיר (36) הגיע לקבוצה הבוגרת לאחר שזכה עם קבוצת הנוער של אינטר בגביע NextGen, ליגת האלופות לגילאי 16–19. זה לא מקרי שהנוער של אינטר הוא אחד הטובים באירופה — המועדון משקיע 6 מיליון יורו בשנה באקדמיה שלו. זהו אחד התקציבים הגדולים ביותר לקבוצות נוער באירופה.

בכל מקרה, אף שהרוב המוחלט של הפרשנים האמין שמדובר בפתרון זמני בלבד עד הקיץ, סיום עונה מוצלח יחסית וחיבור לשחקני הקבוצה הובילו את מוראטי להשאיר את סטרמאצ'יוני במשרת המאמן הראשי ולקרוא לעונת 2012/13 "עונת חידוש הדורות".

במסגרת רוח הנעורים החתים מוראטי בקיץ את הסקאוט הראשי של אודינזה, ואלריו אנג'לוני, הידוע בכישרונו לזהות כוכבים ענקיים בתחילת דרכם ולרכוש אותם בפרוטות, לדוגמה אלכסיס סנצ'ס, קוואדו אסמואה וסמיר הנדאנוביץ'.

המרקטו של אינטר בקיץ וינואר בישר טובות. הנראזורי הנחיתו 13 שחקנים חדשים בעלי פוטנציאל, כגון חואן חסוס הבלם, פרדי גוארין, מתיאו קובצ'יץ הקרואטי בן ה־18 וסמיר הנדאנוביץ', השוער הטוב בסריה A שהגיע מאודינזה. בנוסף, הוחתמו גם שחקנים ותיקים יותר כמו רודריגו פלאסיו ואנטוניו קסאנו, כדי להוסיף קור רוח ליד השער.

אינטר פתחה את העונה נפלא, רשמה תשעה ניצחונות רצופים ואפילו הצליחה היכן שכל קבוצות הסריה A נכשלו ב־49 משחקים לפניה: לנצח בליגה את יובנטוס. ה־1-3 המבריק, קטיעת רצף אי־ההפסדים של יובה והפתעה טקטית של סטרמאצ'יוני גרמו לתקשורת האיטלקית לתפוס את אינטר באור שונה לגמרי. סטרמאצ'יוני הנפוח מגאווה אמר לאחר המשחק: "לא אהבתי את הסרקזם של יובה כלפי הגישה הטקטית שלנו. עכשיו הם בטח מצטערים".

אבל באיטליה, האירוניה עובדת שעות נוספות. תשומת הלב התקשורתית היתה יותר מדי עבור המאמן הצעיר, הקבוצה הטרייה ואפילו מוראטי, שפיתח שוב תיאבון: "אם השחקנים והמאמן מאמינים שאנחנו יכולים לזכות בסקודטו, אז גם אני מאמין".

השינוי התפיסתי שעברה אינטר, מקבוצה חדשה שמטרתה להעפיל לליגת האלופות למועמדת לאליפות, ניפץ את הפנטזיה הנראזורית. מיד לאחר הניצחון על יובנטוס אינטר איבדה את הראש עם רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון, מתוכם ארבעה הפסדים.

גם סטרמאצ'יוני זכה לביקורות קשות. בלם העבר של אינטר בפה ברגומי, המשמש כיום כפרשן סקיי ספורט, אמר כבר בתחילת הדרך: " אני לא אוהב את אינטר הזו. אין לה תוכנית משחק וסדר". פרשן אל־ג'זירה ספורט והעיתונאי האיטלקי המוכר אלסנדרו אלטובלי הוסיף: "סטראמצ'יוני הוא בובה של מוראטי. הוא לא מצליח להבין היכן להציב את השחקנים ולא מסוגל לערוך שינויים טקטיים במהלך המשחקים".

חודש ינואר והשלכותיו מייצגים נאמנה את אינטר מודל 2012/13. הנראזורי השליכו את החלוץ בן ה־19 מרקו ליבייה לאטלנטה, החתימו את תומאסו רוקי בן ה־34, איבדו את דייגו מיליטו רגע לאחר סגירת החלון, הנחיתו את ג'ון קארו (ההוא מוולנסיה) שנכשל בבדיקות הרפואיות וקינחו בעימות אלים בין אנטוניו קסאנו למאמן סטראמצ'יוני.

ריקרדו אלברס. הסקאוט של אודינזה הגיע כדי להביא לאינטר את השחקנים הכי טובים עוד לפני שהם מתפרסמים | צילום: איי אף פי

לא ייבנו בעונה אחת

כרגע, אינטר אמנם ניצבת במקום החמישי אך מרוחקת נקודה בלבד מהמקום השלישי, המוביל למטרתה המוצהרת בתחילת העונה: ליגת האלופות.

למרות ההידרדרות שעברה על הקבוצה בחודשים האחרונים, יכול בהחלט להיות שמדובר בשכר לימוד — של מוראטי, סטראמצ'יוני והמערכת השחורה־כחולה כולה. מבחינת כוח אדם, אינטר אכן עברה מהפכה. הפוטנציאל של אינטר "הצעירה" להפוך לקבוצה מובילה באיטליה בתוך שנה־שנתיים אכן קיים. עם זאת, פוטנציאל הוא לא יותר מפוטנציאל. כדי להפוך שוב לאחת הגדולות באיטליה, הנשיא מוראטי חייב להפנים את הלקח היקר משנות התשעים ולהבין שבליגה האיטלקית הטקטית, או שבונים קבוצה בסבלנות, או שלא בונים בכלל.