אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אוכלי הנבלות, הבלתי נזילים והמוסדיים המפוקחים

אוכלי הנבלות, הבלתי נזילים והמוסדיים המפוקחים

המוסדיים נפטרים מהאג"ח כשמחיריהן יורדים. לוואקום הזה נכנסים סוחרים ממולחים וחברות ציבוריות שמרימים את הכסף מהרצפה, לא פעם על חשבון החוסכים בקרנות הפנסיה והגמל

07.03.2013, 08:40 | יניב רחימי

רכישות חוזרות של איגרות חוב הפכו לעניין שבשגרה ולחלק בלתי נפרד מהמסחר בבורסה. מעשית, אין הבדל בין התספורות של הסדרי החוב לרכישות החוזרות שמבצעות החברות במהלך המסחר. בשני המקרים החברה פורעת את החוב שלה בכך שהיא משלמת למחזיקי האג"ח סכום נמוך מזה שצריך היה להיות משולם על פי תנאי האג"ח. אלא שבכל הקשור למהות - בין שני המקרים פעורה תהום עמוקה. שעה שבהסדרי החוב התספורת נכפית על מחזיקי האג"ח, הרכישות החוזרות מבוססות על מפגש של קונה מרצון למוכר מרצון.

ההבדל שבין כפייה להסכמה

ההבדל בין מהלך שנעשה בכפייה לאקט שמתבצע מרצון, כמו גם השקט התקשורתי בנוגע לתהליך הרכישה החוזרת, הם המקור שממנו שואבות החברות הציבוריות את הלגיטימציה לבצע רכישות חוזרות בהיקפים שהניבו להן ב־2012 רווחים של מאות מיליוני שקלים. יתרה מכך, פעמים רבות בעלי שליטה ומנהלים בחברות ציבוריות שהאג"ח שלהן נסחרות בתשואות גבוהות מתבקשים ואף נדרשים על ידי המשקיעים בשוק לבצע רכישות חוזרות בשוק. הטענה המרכזית שמעלים מחזיקי האג"ח היא שקשה להעלות על הדעת שיש לחברה חלופות השקעה אטרקטיביות יותר שייצרו לה תשואה גבוהה יותר מזאת שבה נסחרות האג"ח שלה.

הרכישה שמיטיבה עם קבוצות מסוימות

אלא שמעבר לשיקולי הכדאיות הכלכלית של החברה, רכישה חוזרת עשוייה להיטיב גם עם קבוצות מסוימות של מחזיקי אג"ח:

אוכלי הנבלות: סוחרים שהשכילו לרכוש את האג"ח של החברה במחירי רצפה עשויים לרשום רווחים נאים גם אם הרכישה החוזרת נעשית במחיר הנמוך מהערך המתואם (פארי) של האג"ח. כך, לדוגמה, מי שרכש אג"ח בשוק במחיר של 50 אגורות, ישמח למכור אותן גם במחיר של 60 אגורות, אף שמדובר במחיר הנמוך מהערך המתואם של האג"ח.

תספורת, איור, איור: מורן ברק תספורת, איור | איור: מורן ברק תספורת, איור, איור: מורן ברק

הבלתי נזילים: תופעת הרכישות החוזרות התפתחה ב־2008 בעקבות משבר הסאב־פריים. שילוב של ירידות שערים בשוק האג"ח ולחצי נזילות של מנהלי השקעות מוסדיים יוצר כר פורה לרכישות חוזרות במחירי רצפה. החברות שהנפיקו אג"ח מספקות למוסדיים את הנזילות בשעת צרה ומצוקה.

המרוויחים הגדולים: הניסיון מוכיח שהמרוויחים הגדולים מהרכישות החוזרות הם אלו שלא נענו והחזיקו באג"ח בשעה שאחרים מכרו אותן במחירי סוף עונה בחזרה לחברה. היענותם של אחרים משפרת, על פי רוב, את מצבה של החברה שרושמת רווחי הון הודות לכך שפרעה חלק מחובותיה בהנחה. למעשה, השאיפה של כל מחזיק אג"ח היא שהחברה תעשה תספורת כמה שיותר גדולה למשקיעים אחרים.

מנהלי השקעות עם הגב אל הקיר

גורם נוסף שאחראי במידה לא מבוטלת להתרחבות התופעה, ועל כך שהגיעה לממדי ענק, הוא הרגולציה. פעמים רבות המוסדיים, אלו שאמונים על החסכונות של הציבור לטווח ארוך, נאלצים למכור אג"ח בשל מגבלות רגולטוריות. במקרים רבים, בשל הורדת דירוג של אג"ח, מנהלי ההשקעות נמצאים עם הגב לקיר. כדי לעמוד בתקנות ובדרישות של ועדות ההשקעה בעקבות הורדת הדירוג, הם נאלצים "להיפטר" מהאג"ח כשהסוסים כבר ברחו מן האורווה.

זה לא מקרי שבהסדרי החוב של החברות הגדולות אנחנו מוצאים רשימה מצומצמת של מוסדיים שמחזיקים באג"ח ומשתתפים בנציגויות. הם "נפטרים" מהאחזקות שלהם דווקא כשמחירי האג"ח יורדים. לוואקום הזה נכנסים סוחרים ממולחים וחברות ציבוריות שמרימים את הכסף מהרצפה, לא פעם על חשבונם של החוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל.

תגיות