חששות ליציבות שוק הנפט העולמי בעקבות מות צ'אבס

"תמיד שמעתי שאולי היתה ציביליזציה על מאדים, אבל כנראה שהקפיטליזם הגיע גם לשם וחיסל את הפלנטה". המשפט ההזוי הזה שאמר לפני שנתיים נשיא ונצואלה המנוח הוגו צ'אבס במהלך נאום, מסמל במידה רבה את 14 שנות כהונתו השנויה במחלוקת. צ'אבס (58), שמת שלשום אחרי מאבק ממושך בסרטן, לא היסס להשתלח בכלכלה המערבית הקפיטליסטית בכל הזדמנות, ופעל במרץ לקידום אג'נדת "המהפכה הסוציאליסטית הבוליבריאנית של המאה ה־21", כפי שכינה אותה. אך הנועזות והתלישות ששוכנות זו לצד זו בציטוט על מאדים, משקפות את המדיניות הסכיזופרנית שבה ניהל בפועל את הכלכלה החמישית בגודלה באמריקה הלטינית.

מה ישרוד מהמהפכה

סימן השאלה הגדול שמתנוסס כיום מעל ונצואלה הוא מה וכמה יצליח לשרוד מאותה מהפכה בוליבריאנית (הקרויה על שם המטבע הלאומי: בוליבר). מאז שנכנס לתפקיד ב־1998, צ'אבס הצליח לשפר משמעותית את מצבם של מיליוני ונצואלים, שלפני עלייתו לשלטון 80% מהם חיו בעוני מחפיר. אך מנגד, הוא הותיר מדינה עם תשתיות רעועות, תעשייה מקרטעת ואלימות בממדי ענק, בייחוד בבירה קראקס. וכך, במקום לחפש פתרונות מבניים לבעיות, הוא עסק הרבה בכיבוי שריפות בסגנון פיחותים קבועים במטבע המקומי, הלאמה שרירותית של חברות אנרגיה פרטיות והעלאות שכר במגזר הציבורי שהזניקו את האינפלציה.

צילום: בלומברג

למרות שוונצואלה היא שחקנית מרכזית במפת הנפט העולמית, עם היקף העתודות הגדול בעולם, שוקי הנפט לא הגיבו באופן משמעותי לבשורה על מותו. צ'אבס הלאים חלק גדול משדות הנפט שהיו בשליטת חברות זרות, וקיים ויכוח בין ונצואלה לאנליסטים האם במהלך כהונתו תפוקת הנפט עלתה או ירדה. אף ש־50% מהכנסות הממשלה מגיעים מתעשיית הנפט, בעיקר מחברת הנפט הממשלתית PDVSA, צ'אבס לא השקיע בשיפור התשתיות הבעייתיות שלה והתייחס אליה בעיקר כאל פרת מזומנים למימון התוכניות החברתיות שלו. אולם חוסר היציבות הפוליטית שעשוי להשתלט על ונצואלה בעקבות מותו, וגם על המדינות שמנהיגיהן שותפים לברית ALBA, עשויה בהחלט להשפיע על תעשיית הנפט העולמית.

כפי שהמצב נראה כרגע, ונצואלה תלך לבחירות בתוך כחודש, כפי שמורה החוקה. המועמדים הוודאיים ביותר להתמודד הם סגנו של צ'אבס ניקולס מדורו, שנחשב ליורשו ומכהן כנשיא הזמני, ואנריקה קפרילס רדונסקי מהאופוזיציה, שהציב תחרות צמודה להפתיע לצ'אבס במירוץ האחרון לנשיאות שהסתיים לפני שלושה חודשים בלבד.

בעוד שרדונסקי מציע חזרה אל המרכז הפוליטי והתקרבות לארה"ב, מדורו מנסה להציג עצמו כממשיך מורשת המהפכה הבוליבריאנית. מדורו הוא איש מרכז מתון יחסית, נהג אוטובוס לשעבר עם השכלה תיכונית בלבד. ואף על פי שהוא בפוליטיקה כבר 15 שנה, הוא דמות אנונימית יחסית שמתאפיינת בעיקר בנאמנות לצ'אבס. מבקריו טוענים כי הוא יתקשה לשלוט לאור התגברותם של הקולות המורדים בתוך המחנה הצ'אביסטי, וכי הוא נטול אותה כריזמה שהפכה את המנטור שלו לדמות מיתית כמעט. בקרב כלכלנים ישנה הסכמה על כך שלוונצואלה יש מספיק נפט בשביל להיות במצב טוב בהרבה מכפי שהיא כיום, בייחוד לאור העובדה שהמחיר לחבית גבוה היום כמעט פי עשרה משהיה בתחילת כהונתו הראשונה של צ'אבס. זאת, בייחוד אם משווים את ההתפתחות הכלכלית שלה לזו של שכנותיה באמריקה הלטינית כמו ברזיל וקולומביה.

רוסיה וסין דואגות להשקעות

כמו כן, הפיחותים החוזרים ונשנים בבוליבר אמנם סייעו לכלכלה בכך שהגדילו את ערכן של ההכנסות מנפט, שמתומחר בדולרים, והזרימו לממשלה יותר מזומנים. אולם על פי הערכות מומחים, מצבה החלש של התעשייה לא יאפשר לכלכלה באמת ליהנות מהפטרו־דולרים האלה, אחרי שנים של הברחות הון והשקעה אפסית בפיתוח שרוקנו מתוכן את הבסיס היצרני של המדינה.

בעולם ממתינים בדריכות לראות באיזה כיוון תלך ונצואלה לאחר לכתו של המנהיג האיקוני. ממשלות המערב סקרניות לדעת האם ה"צ'אביזמו" ימשיך להתקיים, וחברות הנפט הזרות, בייחוד מרוסיה ומסין, ינסו להגן על השקעותיהן בשדות הנפט של ונצואלה. למרות הפופולריות הרבה שלו, צ'אבס הותיר אחריו אומה מפולגת. וכך, מי שנחשב לשורד הגדול של דרום אמריקה, גווע באופן בלתי הרואי בעליל והותיר עננה של חוסר ודאות.

מתאבלות על הוגו צ'אבס, אתמול בקראקס, בירת ונצואלה | צילום: איי אף פי

קובה מודאגת מסגירת ברז הסיוע

הבחירות שיתקיימו בוונצואלה בעתיד הלא רחוק יכריעו במידה רבה גם את גורלה של קובה, המדינה שבה טופל הוגו צ'אבס במשך מרבית תקופת מחלתו. בשורת מותו היא מכה קשה במיוחד עבור השלטון הקובני, מפני שהקרבה האישית בין צ'אבס לפידל קסטרו, ששימש מנטור ודמות אב עבור המנהיג הוונצואלי, היתרגמה עם השנים לרשת של קשרים כלכליים ופוליטיים שכרכו את גורלות שתי המדינות זה בזה.

מדובר בקשר חסר תקדים בהיסטוריה של אמריקה הלטינית, עד כדי כך שאפילו דובר על איחוד רשמי בין שתי המדינות, שזכה לכינוי הציני "קובצואלה".

אף שהוואנה מגלה פתיחות כלכלית הולכת וגדלה מאז שפידל קסטרו העביר, באופן רשמי לפחות, את השלטון לידי אחיו ראול, הכלכלה הקובנית עדיין מתקשה לשרוד לבדה. ונצואלה העשירה בנפט מעבירה מאז 2007 סיוע כלכלי לאי הקומוניסטי בהיקף 10 מיליארד דולר בשנה. הסיוע מועבר בעיקר באמצעות נפט במחיר רצפה ותשלומים מנופחים עבור אלפי רופאים ומאמני ספורט קובנים שהוואנה שולחת לוונצואלה. כמו כן, המדינות חתמו על יותר מ־300 הסכמי סחר ושיתוף פעולה, רבים מהם כוללים עסקאות ברטר לטובתה של קובה.

פידל קסטרו (מימין) והוגו צא'בס | צילום: אי פי איי

על פי מחקר שהתבצע באוניברסיטת מיאמי, התלות של קובה בוונצואלה גדולה עד כדי כך, שגם משבר קטן ביחסים היה עשוי להכניס את הכלכלה הקובנית למיתון, כפי שקרה בשנות התשעים כשקובה הפסיקה לקבל סיוע מברה"מ וכלכלתה התכווצה בכ־40%. הסיוע וההשקעות שמעבירה ונצואלה להוואנה מסתכמים ב־22% מהתוצר הקובני.

האופוזיציה בוונצואלה מתנגדת כבר שנים לסיוע לקובה בטענה שאת כספי הנפט יש להוציא בבית. גם בקרב הוונצואלים עצמם היתה תרעומת לא קטנה כאשר צ'אבס אמר ב־1999 שוונצואלה וקובה שוחות יחד לקראת "ים של אושר". מאחר שהקשר הכלכלי היה מעוגן בקשר אישי עמוק, במציאות שבה צ'אבס עומד להיטמן באדמה וגם פידל לא צפוי להישאר בסביבה עוד זמן רב, בהוואנה מחזיקים אצבעות שהמנהיג הבא של ונצואלה לא יפנה אליהם את הגב.