סמכויותיו של בנט כשר התמ"ת יורחבו מעבר לתחום הכלכלי

למרות השמועות שנפוצו בשבוע שעבר כי ראש מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט מעוניין לקבל על עצמו את תפקיד שר האוצר, כנראה שלבסוף הוא יסתפק במשרד כלכלי אחרי וימונה בממשלה החדשה לשר התמ"ת. בנט הסכים למינויו של לפיד לאוצר כל עוד הוא יקבל תיק תמ"ת מורחב, שיכלול סמכויות נוספות שאינן כלכליות ויאפשרו לו לחולל רפורמות ולהגדיל את ההשפעה שלו. ראשי הבית היהודי התכנסו אמש כדי לנסח את תביעותיהם הפרטניות, ומסרו כי "הכל יתברר ביממה הקרובה". 

בממשלה הקודמת בכל פעם ששרי האוצר והתמ"ת התגוששו סביב סוגיות כלכליות - החל ברפורמות להורדת מכסים וכלה בתנאי שכר לאחד המינויים של שר התמ"ת שלום שמחון - ידו של שר האוצר יובל שטייניץ היתה על העליונה. לאוצר יש זכות וטו על רוב המהלכים המתוקצבים, הוא חולש על הקבינט החברתי־כלכלי שאליו מוגשות הבקשות החשובות שהשרים מבקשים להעביר מתחת לשולחן, והוא גם זה שיוזם מהלכי מאקרו שמשפיעים על תחומי התמ"ת — כמו הפחתת מכסים שעלולה לפגוע בתעשייה המקומית בשם הורדת המחירים.

למרות המאבקים הצפויים מול בן הברית יאיר לפיד, אם אכן ימונה לשר האוצר, בבית היהודי רואים את חצי הכוס המלאה. תפקיד שר התמ"ת המיועד לבנט הוא רחב ומשיק למגוון נושאים כלכליים, וגורמים ממשלתיים אף טוענים כי הוא יוכל להשפיע יותר מתוך התמ"ת. המשרד העצום מונה כ־1,400 עובדים פנימיים ועוד כ־300 עובדים חיצוניים, וחולש על חיזוק היצוא הישראלי והורדת היטלי הסחר. המשרד שולט במרכז ההשקעות (שמתקצב, בין היתר, העברת מפעלים לפריפריה), וכן במכון התקנים ששינוי הסטנדרטים שלו משפיע משמעותית על היבוא, ועל כן יכול להוביל להורדת מחירים. מלבד זאת, המשרד אמון על המדען הראשי, ועל 40 נספחים מסחריים וכלכליים ברחבי העולם ודרכם על קשירת הסכמי סחר בינלאומיים.

עם זאת, הוא מקבל משרד שעשיר גם באתגרים פנימיים, מהמדען הראשי שמעוניין להפוך לחברה ממשלתית המנותקת מהתמ"ת ועד לסכסוך העבודה שהכריזה ההסתדרות בניסיון להפוך את העובדים בחוזים אישיים במשרד לעובדים בהסכמים קיבוציים. בנוסף על כך, יש מתח פנימי קבוע במשרד שאמון על הורדת יוקר המחיה מצד אחד ועל הגנה על תעשייה כחול־לבן מצד שני.

מקום טוב לשלל רפורמות

בנט צפוי להשתמש בתפקידו בתמ"ת כדי לגעת בתחומים פחות כלכליים שחשובים למצביעיו. כך, למשל, הוא יוכל להשתמש בכספי ובמשאבי התמ"ת (3 מיליארד שקל בשנה במקור, אך ביצוע תקציבי ב־2012 של 7 מיליארד שקל) כדי לתקצב מעבר מפעלים לשטחים, לדאוג שם לתקצוב מעונות יום, ובכלל לקדם הקמת אזורי תעשייה מעבר לקו הירוק.

האם כל זה ישתלב עם המצע שבנט גיבש בסיוע יועציו הכלכליים? לפני הבחירות הסתפק הבית היהודי באמירות כלליות כגון "תחרות רבה יותר ולא פיקוח", אך בדיונים הממושכים עם צוות המשא ומתן של נתניהו הציבו שליחי המפלגה תפיסה מפורטת לגבי יעדי הממשלה כבר בשנה הראשונה להקמתה.

בנט מעוניין, למשל, בדומה ללפיד, להעביר את החוק לצמצום הריכוזיות מיד לאחר השבעת הממשלה, עוד לפני אישור התקציב. בנוסף בנט ביקש כי הסעיף בחוק שיחייב את אנשי העסקים להפריד בין נכסים פיננסיים לריאליים בתוך שש שנים יקוצר לארבע שנים, כלומר להפוך את החלטתו של שטייניץ.

בנט ייאלץ להילחם כדי להוזיל טיסות ולתדלק את ענף התיירות דרך פתיחת שדה תעופה נוסף וחתימה על הסכם "שמים פתוחים". מדובר בשני נושאים שהוא העלה במו"מ אך יישארו בשליטת הליכוד. נתניהו מסתייג מחלקם, ולכן ייתכן שבנט ייאלץ להתפשר עליהם כדי לקדם סוגיות אחרות.

נושא אחר החשוב לבית היהודי ויימצא דווקא באחריות של יש עתיד הוא התחרות בשוק הפנסיה. בנט מבקש לעגן את הקמתה של ועדה לצמצום הרגולציה שהוטלה בשנים האחרונות על הגופים המנהלים חיסכון, כדי "להימנע מיצירת קרטל־כמו־בנקאי גם בתחום החיסכון". עוד הוא דורש רגולציה הפוכה לזו המעודדת שחקנים קטנים בשוק להתאחד.

רפורמה אחרת החשובה לבנט שייכת בכלל למשרד הפנים, והוא יתקשה להעבירה הילוך. מדובר ברפורמת "רובין הוד" בתחום העירוני, כלומר שרטוט מחדש של גבולות המועצות והעיריות כדי להביא לשינוי בהכנסות שלהן לטובת רשויות חלשות. בין הדוגמאות שאספו בסיעה — לוד המעוניינת בשדה התעופה בן גוריון, ושינוי השטח של המועצה האזורית תמר, הנהנית משטח שבו מצויים מפעלי ים המלח ובתי המלון במקום ערד ודימונה.

נושא שחשוב לבנט והוא יכול לבקש בקלות יחסית להכניסו תחת התמ"ת הוא קידום היוזמה להארכת סוף השבוע כך שיום ראשון יוגדר כיום חופש, בדומה למדינות אחרות במערב.

נושא נוסף שהוא ייאלץ לכופף שרים אחרים כדי להכניס למוטת שליטתו הוא הקמתו של בנק חברתי על בסיס בנק הדואר. בנט מעוניין לשנות את חוק הדואר כך שיוכל להעניק ריבית על פיקדונות ויתרת עו"ש, כדי ליצור תחרות ולסייע לחסרי כוח מיקוח מול הבנקים.

רוצה גם את משרד השיכון

בכל הנוגע לתפיסות מאקרו, בנט שותף להשקפותיהם של לפיד ונתניהו, והשלושה צפויים להוביל מדיניות שתקפיא את מס החברות והמס שולי. בחוק ההסדרים יבוטל הפטור ממס שניתן לקרנות השתלמות משום "שנהנים ממנו בדרך כלל עובדים חזקים יותר". תקציב הביטחון יקוצץ ותקודם רפורמה למיתון הפנסיות והשירות הצה"לי.

נפתלי בנט בדרכו לישיבת הפתיחה של הכנסת ה־19 בחודש שעבר. יוכל לרצות את בוחריו | צילום: מיקי נועם אלון

אם נתניהו יהיה מוכן לקרב מול ההסתדרות, בנט יסייע לאוצר לדחוף לחוק ההסדרים את הרפורמה במגזר הציבורי שתאפשר "העסקה גמישה", והוא אף תובע רפורמה שצפויה לעורר קרבות קשים ולעמעם את כוחם הפוליטי של שרי הליכוד. לפי ההצעה, השרים לא יוכלו למנות את מקורביהם לחברות ממשלתיות. במקום זאת מינוי הדירקטורים יועבר לוועדה מקצועית, ורק מינוי יו"ר החברה יופקד בידי השר הממונה.

בתחום התשתיות הוא יסמוך את ידיו על "העברת פרויקטים תשתיתיים למודלים של BOT", ומדינת הרווחה תוגבל "אך ורק לאלו שאין להם, ואינם יכולים לדאוג לעצמם".

בנט גם מעוניין שסיעתו תקבל את תיק השיכון, אף שהליכוד כבר הכריז ערב הבחירות כי התיק יהיה בידיו. אם נתניהו ייענה לדרישה, הליכוד ייאלץ לוותר על תוכניתו שהוצגה ערב הבחירות למנות את משה כחלון לתפקיד יו"ר המינהל, שכן בנט מעוניין בשמירת מינהל מקרקעי ישראל תחת המשרד. אם הוא אכן ישלוט במינהל, בנט ייאבק לקידום תוכנית להקצאת חצי דונם בפריפריה לכל צעיר או צעירה שיסיימו שירות צבאי או לאומי.