המילייה שאהב תות

מרץ הוא החודש הגדול של התותים. כלומר, לא בדיוק: היום מגדלים אותם מתחת ליריעות פלסטיק, וראשוני התותים נאספים כבר בדצמבר; אבל בימים שבהם "תות שדה" ו"רמת השרון" היו שמות נרדפים, בימים שבהם תותים היו עדיין מנוקדים עפר ונראו כמו פרי, ולא כמו מטרוסקסואל - בימים ההם, תותים הבכירו במרץ. אנשים חיכו לו, לתות, באוגוסט הלח והקודח ובינואר הקר והרטוב. הפכנו אותו למשאת נפש, לזנבו האדמדם של החורף הנמוג.

אבל מי שמבין בתותים יודע שיריעות או לא, התותים הם עדיין בשיאם בעונה הטבעית שלהם. בהתחלה הם נורא יקרים. הכי כיף לקנות אותם בשדה - שדות תות לנצח הם תמיד מראה משמח - ואז לנשנש אותם טריים מהאדמה, או לחתוך אותם למנוחה קצרה באבקת סוכר ומיץ לימון. עוד יותר, אפילו, עם קצפת, או בטארט. אבל אי אפשר שלא להתפתות להשתמש בהם גם למשקאות אלכוהוליים. תיהנו, וזכרו: יש תותים עד יוני, לפחות.

קוקטייל אדום חזה

של ישי בן־אור מ"223"

רכיבים

• תותים טריים • 150 גרם סוכר לבן • 200 מ"ל מים • וודקה • מיץ לימון סחוט מלימונים טריים • פלפל צ'ילי אדום • קרח.

אופן ההכנה

> מכינים סירופ תותים ביתי: מערבבים 200 גרם תותים טריים, חתוכים לפרוסות, בסוכר ומים. מבשלים הכל על אש קטנה  תוך כדי ערבוב במשך 20 דקות, מסננים לכלי חדש ומצננים במקרר.

 

> חותכים ארבעה תותים לחצאים וכותשים אותם בכוס גדולה, עם פרוסה דקה של צ'ילי חריף.

> מוסיפים 60 מ"ל וודקה (עדיף וודקה בעלת טעמים פירותיים, בעיקר אשכוליות או דובדבן), 25 מ"ל מיץ לימון, ו־25 מ"ל סירופ תותים ביתי (עצלנים יכולים להחליפו ב־30 מ"ל מי סוכר שמכינים ביחס של 1:1).

> מוסיפים קרח לכוס, ומערבבים במשך 30 שניות.

שני פינישים אפשריים

+ אם רוצים משקה עדין ואלגנטי (נאמר, לקוקטייל פארטי על הגג), מסננים את המשקה לכוס מרטיני מקוררת, ומקשטים בפרוסת תות על שפת הכוס.

+ אם מחפשים משהו מחוספס יותר (בחצר, יחפים, עם הרגליים למעלה), מוזגים ללא סינון לכוס גבוהה, סוגרים ב־40 מ"ל של ביטר למון, מערבבים, ומקשטים בתפרחת נענע ופרוסות תות.