לתפוס "על חם"

האזנות הסתר חיזקו את התשתית הראייתית נגד המאפיות ולכן קשה להניח שבית המשפט יתערב בשיקולי החקירה

האם רשות ההגבלים העסקיים חייבת למנוע עבירה או להמתין לביצועה? בהאזנת הסתר התבררה הכוונה לתאם מחירי לחם. מדובר בעבירה מסוג פשע שיש אינטרס למנוע אותה, אלא שהרשות לא מיהרה לקטוע את המזימה באיבה, והניחה למתאמים להשלים את ההסדר. בפרשת קרטל המים דחה המחוזי טענה דומה, אם כי המקרה היה מעט שונה.

בעניין הלחם ניתן לבודד את מועד ההאזנה ממועד השלמת העבירה ואז השאלה רלבנטית יותר מאשר בעניין המים - שם מדובר היה ביותר מ־20 עבירות, שקשה היה לקבוע במדויק אם ניתן היה למנוע אותן לפי מועדי ההאזנות.

שאלה נוספת צריכה להישאל לעניין ההמתנה והיעדר המניעה. אם מדובר היה בתכנון רצח, ברור שחובת המשטרה למנוע את השלמת העבירה. לעומת זאת, בעסקאות סמים הפרקטיקה היא להמתין ולתפוס את המבצעים "על חם". מעורבים בכך שני שיקולים. הראשון, האם ההמתנה לביצוע תגרום נזק משמעותי. אם תפיסה מיד בסמוך לביצוע לא תגרום לציבור נזק, תעדיף הרשות להמתין, וזאת מהשיקול השני - הראייתי.

הפיכת החקירה לגלויה מיד לאחר איתור המיזם או המזימה יכולה להוביל למחלוקת משפטית־ראייתית: האם זו קשירת קשר, ניסיון, או אולי בהכנה לקשירת קשר בלבד, שאז לא מדובר בעבירה פלילית. תפיסה "על חם" מחזקת את הראיות נגד העבריינים. הרשות או המשטרה, שתפקידן לפי החוק הוא גם למנוע וגם לתפוס, יעדיפו לחזק את הראיות שבידן. ההמתנה לביצוע, כשאין נזק משמעותי, תחזק משמעותית את הראיות וקשה להניח ששופטים יתערבו בשיקולי חקירה וגיבוש תיק מעין אלו.