צילום: shutterstock
למה יש עמוד ריק בתחילת הספר?
למה נהוג להשאיר בתחילת מחברות וספרים דף אחד ריק? מה מטרתו? ולמה בסוף הוא תמיד נשאר ריק? האם יש לו מטרה? איפה זה התחיל? טל
במחברות, עד כמה שאני זוכר, כל הדפים ריקים. אתה זה שאמור למלא אותם בקשקושים קטנים בזמן שהמורה מדברת על משהו אחר. אבל בספרים זה באמת מוזר. לפחות עד שאתה טורח להתבונן בהם כמו שצריך ומגלה איך הם עשויים.
ספרים שונים נכרכים בטכניקות שונות, אך רוב הכריכות הקשות נעשות באותה צורה. הדפים מחולקים לקבוצות של 16 דפים או 32 דפים שמודבקות זו לזו בשדרת הספר; ובשני קצות הספר, כלומר בהתחלה ובסוף, מתחברים לסיפור הזה שני דפים מיוחדים (אחד מכל צד) המכונים, בקרב אנשי הדפוס, "פוֹרזַאץ", שזה "לפני הסְדָר" בגרמנית.
הפורזאץ הוא דף כפול, בגודל שני עמודים, והוא מקופל לשניים. חצי ממנו מודבק לכריכה. השדרה שלו, כלומר החלק המקופל, מודבקת לשאר השדרות של דפי הספר. וחצי ממנו מתנוסס מיד אחרי הכריכה. לא פשוט לדמיין את זה, אבל אתה לא חייב. פשוט קח ספר בכריכה קשה ותראה את זה מיד.
לפעמים, בעיקר בספרי ילדים ונוער, הפורזאץ מעוטר בציורים עליזים, ופעם היו מקשטים אותו בתהליך מופלא שנקרא "שיוש" שיוצר דוגמאות דמויות שיש; אך כיום הוא בדרך כלל פשוט ריק. בכל מקרה משתדלים להדביק אותו היטב לשאר הדפים, ולעתים קרובות ביתר שאת לדף הצמוד אליו, מה שאומר שהרבה פעמים קשה לדפדף בו. מזל שלא כתוב בו שום דבר חשוב.
אשמח לדעת מה פשר המילה "מוֹ", כמו בביטוי "במו ידיו". אסף גרשון
המילה "מו" מגיעה אלינו מלשון המקרא, השפה שדוברה באזורנו בין שנת מינוס אלף לשנת מינוס חמש מאות בערך,
והיא אחותה הצנועה של המלה "מה". בניגוד לאחותה, לא משתמשים בה כמילת שאלה (כמו במשפט "מה אתה רוצה?"), אלא כדרך לציין דבר מבלי לנקוב בשמו (כמו במשפט "אין לי את מה שאתה רוצה").
מה בדיוק המשמעות שלה? בתרגום חופשי אפשר לתרגם אותה כ"הדבר שהוא". אז "במו ידיו" זה "בדבר שהוא הידיים שלו". הכפילות אמורה להעניק למשפט משקל יתר, ועושה רושם שזה עובד.
והנה ההפתעה האמיתית: אתה משתמש במילה הזאת לעתים הרבה יותר קרובות ממה שנדמה לך. "כמו" (שזה "כ" ו"מו") זה בעצם "כאותו הדבר שהוא". ו"כמוהם" זה "כאותו הדבר שהוא הם". הופתעת? כמוני כמוך.
שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il
6 תגובות לכתיבת תגובה