סטנלי פישר: "מעלים את המס על העשירים, אבל יש פחות מדי עשירים"

"אנחנו לא מדברים על כך שיותר ממחצית האוכלוסייה לא משלמים מס הכנסה, ולא רוצים לדבר על זה, אז מעלים את המס על העשירים, אבל יש פחות מדי עשירים. הפתרון הנוח מבחינה פוליטית נמצא אצל העשירים ולכן כדאי לבדוק את זה", כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בכנס הרצליה.

 פישר אמר עוד כי "אם מגדילים את הוצאות הביטחון וגם חינוך וכדומה וזה חיוני לעתיד המדינה, אז צריך לשלם עבור זה ולהעלות מסים". עם זאת, אמר פישר, כי "תקציב הביטחון לא יכול להמשיך לגדול, צריך למצוא דרך אחרת לטפל בצרכים הביטחוניים. יש צורך לשלום וצריך להבין דבר אחד - להגיד שאין שותף זה לא נכון, צריך שניים לטנגו וצריך להתחיל את הטנגו הזה".

פישר התבדח ואמר כי "מה שמפריע לי בארץ זה שלא עומדים בכלל "אם זה לא שבור אז אל תתקנו אותו", ואני מציע שזה יהיה כלל התנהגות לכל אחד שמציע שינויים. יש מספיק דברים לתקן גם כך. לדוגמה, הממשלה שלנו לא יעילה ואת זה צריך לנסות ולתקן. בשוק הדיור אנחנו רוצים מחירים שלא יעלו וזה יגיע מרמת ההיצע, שם אפשר להוריד את המחירים ולהגדיל את שיער הבנייה. זה לא שהממשלה לא ניסתה לעשות את זה, זה לא שלא דיברנו על וד"לים ודברים מסוג זה, אלא שזה פשוטי לא קרה".

פישר בכנס. "כלכלת ישראל חזקה מאוד" | צילום: ארז חרודי - עושים צילום

אנחנו צריכים לשאול את השאלה מה אפשר לעשות כדי שהממשלה שלנו תפעל באופן יותר יעיל. הבעיה היא שבשירות הציבורי ותמריצים הפוליטיים. יש לנו מעט משרדים יעילים, האוצר במובן מסויים יעיל וחזק, משרד הביטחון בוודאי חזק וגם יודע איך להוציא כסף", אמר פישר בביקורת מרומזת על תקציב הביטחון, והוסיף כי "אבל יש לנו גם משרדים אחרים. אין לנו את המסורת הבריטית של "יס מיניסטר", אלא תחלופה של פקידים בכירים שמתחלים מהר אבל אין להם זמן לפעול כי אין המערכת הפוליטית משתנה כל הזמן וזה לא עוזר לניהול במגזר הציבורי".

פישר התייחס בנאומו גם לריבית הנמוכה ואמר כי "הריבית משפיעה על כל המשק. אנחנו לא יכולים להשתמש בריבית כדי לפתור את בעיות הדיור, אלא לקחת את ההשפעה של הריבית בחשבון, אבל אם יש בעיה בשוק מסוים, ויש בעיה שם, והכלים שלנו לא מתאימים לטיפול הנכון הזה, אז מישהו אחר צריך לעשות את העבודה וזה מי ששולט על היצע הקרקעות, כלומר מינהל מקרקעי ישראל". לגבי שער החליפין אמר פישר כי "לא חשוב איזה מין ניהול יש לך לשער החליפין - נייד או עם רצועה או משהו אחר - כל מערכת היא לא מושלמת, אבל הניסיון אומר שכדי להימנע מבעיות, צריך לתת לשער החליפין להיות גמיש"

"הריביות בעולם לא יתחילו לעלות לפני 2015"

מוקדם יותר אמר הנגיד בכנס כי "הריביות בעולם לא יתחילו לעלות לפני 2015". הנגיד העריך שהתאוששות באירופה תחול רק בשנה הבאה, וסימני הצמיחה יובילו לעליית הריביות".  

על ישראל אמר הנגיד כי "אם לא נעשה את הקיצוצים הנדרשים עכשיו בתקציב המדינה, נצטרך לעשות קיצוצים כואבים וקשים פוליטית בהמשך, כמו שהיה ב-2003".

הנגיד הוסיף כי אחת הסיבות לחוזקה של הכלכלה הישראלית היא המערכת הבנקאית, שהיתה שמרנית לגבי סיכונים.

לדבריו, "כלכלת ישראל היא חזקה מאוד, אך יש לה איומים בטווח הארוך. הראשון הוא שיעור העוני הגבוה, גם אם ירד מעט בשנים האחרונות. הכוונה היא בעיקר לעוני בקרב שתי אוכלוסיות - חרדים וערבים, שם כ-60% מהאוכלוסיה הינה ענייה. הדבר השני הוא החינוך - צריך לשפר באופן ניכר את איכות מערכת החינוך, גם בבתי הספר וגם באוניברסיטאות. וזה עוד מבלי שנגעתי בסוגיית הביטחון".

על ארה"ב אמר הנגיד כי כלכלתה מתאוששת מהמשבר, ולהבדיל מהכלכלה האירופית השתלטה על המשבר במהירות. "עדיף לדעת את האמת כשיש לך מערכת בנקאית ששקועה עמוק בחובות ובבעיות. ארה"ב נראית טוב יותר כי שיעורי האבטלה בה החלו לרדת משמעותית, סקטור הבנקים מתאושש ומתחזק ויש שינוי פנומנלי

יאיר סרוסי

בסקטור האנרגיה".

הנגיד התייחס גם לכלכלות נוספות שנותנות את הטון בכלכלה העולמית ואמר: "ישנה האטה בשיעורי הצמיחה במזרח אסיה, אך עלינו לשים לב לכך שסין תמיד מעריכה בחסר את צפי הצמיחה שלה".

"הטיפול דרך הריבית מיצה את עצמו"

"את הריבית נראה עולות לדעתי כבר ב-2014", אמר מנכ"ל בנק הפועלים יאיר סרוסי בתגובה לתחזית של פישר. סרוסי התייחס בדבריו גם לנושא הדיור: "אנו רואים הרבה דיבורים וחוסר יכולת ביצוע. צריך להגדיל את התחלות הבנייה במשך שלוש שנים - כל שנה ב-10,000, לא יותר, כי לא טוב גם להציף את השוק. צריך לטפל במקרו, אבל בשביל זה צריך לטפל במיקרו. הטיפול דרך הריבית מיצה את עצמו, היא כבר לא עוזרת לפתור את הבעיות ולא מקדמת אותנו לצמיחה".

סרוסי ניצל את הבמה כדי לבקר את אלו הקוראים לביטול החוק לעידוד השקעות הון, המעניק לחברות בינלאומיות הטבות מס נדיבות. לדבריו, "יש תנועה של חברות בעולם, ולכן חוק עידוד השקעות הון הוא חשוב לישראל וחייבים להישאר אטרטקטיביים. אנחנו צריכים לעשות את החוק יותר גמיש, אך בעיקר לא לסגור, כי זה לא יהיה נכון".

הוא הוסיף כי "בשווקים פתוחים כמו היום, בכלכלה העולמית של אחרי המשבר, מסגרת הגירעון של מדינות קטנות כמונו תלויה בחברות הדירוג והשווקים, הסבלנות של השווקים היא אפסית כרגע והשאלה היא מה ישמור על אמינות מדיניות התקציב שנשמרה עד כה במשך שנים. צריך לזכור גם כי ככל שהמשבר התקציבי עובר, הבעיה מתפתחת ודורשת צעדים עוד יותר חזקים".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי "הכלל הפיסקאלי (הקובע את הגידול בהוצאות הממשלה כל שנה - מ"פ) לא נפרץ גם במחאה החברתית ותוך כדי לחצים גדולים על התקציב. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד מחמאות - גם מחברות הדירוג וקרן המטבע הבינלאומית - על הכלל הפיסקאלי, אמנם פספסנו ב-2012, אבל שימו לב שחברות הדירוג אפילו לא צייצו בגלל שהגירעון חרג, ולמדינה אחרת כבר היו מורדים את הדירוג ב-2 דרגות. לכן אנחנו חייבים לשמור על הכלל הפיסקאלי הזה לפחות לעוד 4 שנים, לעמוד בו, ואז כאשר נישאר באותוו גודל ממשלה - נראה אם הגענו למנוחה ונחלה, ואולי נעשה שינוי".

אהרון פוגל, יו"ר חברת הביטוח מגדל, אמר כי "העלמות המס ותכנוני המס הם אדירים". לדבריו, "צריך לוותר על חלק גדול מהפטורים ממס, אך לא על הפטור ממס על קרן השתלמות, אלא על פטור ממס על מכירת דירה פעם בארבע שנים, הקלות על מכירת מוניטין וכדומה, ובתמורה הורדת שיעור המס השולי". כמו כן, אמר פוגל, צריך לפתח בסיס לחובת דיווח על הכנסות לרשות המסים ולפתח פטור ממס על בסיס סוציאלי שלא יינתן גם לעשירים.