אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: העובד הישראלי יעיל כמו עמיתו ביוון צילום: שאטרסטוק

בנק ישראל: העובד הישראלי יעיל כמו עמיתו ביוון

המחקר מצביע על אחת הסיבות העיקריות לפער התוצר בין ישראל למדינות המפותחות: למרות שהישראלים עובדים 10% יותר שעות בשבוע, הם מייצרים 24% פחות בשעה

13.03.2013, 18:01 | מיקי פלד

העובד הישראלי אולי עובד הרבה שעות, אבל בכל שעה שכזו הוא מייצר הרבה פחות, 24% פחות, ממקבילו במדינות המפותחות, כך עולה ממחקר של בנק ישראל שיהווה חלק מהדוח של הבנק על כלכלת ישראל ל-2012. הפריון בישראל דומה יותר לפריון במדינות כגון ניו זילנד, יוון ופורטוגל וכן לפריון במספר מדינות מזרח אירופיות, נאמר במחקר.

קראו עוד בכלכליסט

הפרמטר שבדקו כלכלני הבנק נקרא פריון העבודה, והוא מודד את סך התוצר שמייצר עובד אחד בשעת עבודה אחת, שבישראל עמד ב-2011 על 33.9$ לשעה. על הפרמטר הזה משפיעים משתנים כמו השכלה וחריצות, אבל גם איכות המכשירים שרוכש המעסיק ומעמיד אותם לרשות העובד, איכות הניהול ועוד. על פי המחקר של בנק ישראל, הפריון של העובד הישראלי הממוצע נמוך ב-37% מזה של העובד הממוצע באחת מ-7 המדינות העשירות ביותר ו-24% ממוצע מדינות ה-OECD".

אילוסטרציה, צילום: אביגיל עוזי אילוסטרציה | צילום: אביגיל עוזי אילוסטרציה, צילום: אביגיל עוזי

אם התוצר לשעת עבודה הוא כה נמוך ועדיין ישראל מצליחה לשמור על פער סביר מול מדינות אירופה, הסיבה היא כי בישראל עובדים הרבה יותר שעות. ממוצע שעות העבודה בשבוע של הישראלי העובד הממוצע הוא 37.1, ב-10.4% גבוה יותר מאשר בממוצע מדינות ה-OECD. אולם, כותבים החוקרים, כי אם בודקים את רמת הפריון לעומת אורך יום העבודה מגלים כי ישנו מתאם שלילי בין השניים ולכן ככל הנראה זה מאשש את הטענה כי היעילות פוחתת עם הארכת יום העבודה. בנוסף, הסבר אחר לפער הוא ההשקעה המעטה יחסית בציוד והון פיזי. ואכן, בשנים 2011-2000 שיעור ההשקעה בישראל היה ב-17% עד 22% נמוך יותר מאשר מממוצע ה-OECD ומהנמוכים במדינות המפותחות.

עם זאת, ישנו חריג משמעותי אחד בנוף הפריון הישראלי והוא ענף התעשייה, המהווה כ-18% מהתוצר הישראלי. הנתונים מראים כי עובדי התעשייה שומרים על פריון דומה לעמיתיהם במדינות המפותחות. בבנק ישראל מייחסים זאת לכך שהתעשייה נאלצת להתמודד בתחרות גלובאלית, ולכן חייבת להשקיע בהון פיזי, אך גם בהון האנושי שלה.

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
לא ברור לי - אלה שאינם עובדים בתעשייה מייצרים פחות לשעה????
כמה מייצר פקיד ממשלתי? לפי מספר העטים שנגמר להם הדיו? נקנה עטים זולים יותר ומספר העטים שהוא גומר יגדל. רגע אתם אומרים, היום מדפיסים הכל? נגדיל את מספר משרדי הממשלה, ואז כל מזכר אפשר יהיה לשלוח ביותר העתקים, ויהיו יותר ניירות. רגע, אתם אומרים, ומה עם מוכרים בחנויות? מודדים פריון לפי מספר המכירות עובד או לפי כמה הפדיון לעובד? כי במקרה הראשון, הפתרון פשוט - נקטין את מספר המוכרים ע"י הפיכת החנות לשירות עצמי. הפתרון במקרה השני הוא כמובן למכור רק מוצרי יוקרה. ומה עם חקלאות ובניה? זה לא הפדיון של הפועל הישראלי, אלא של הפועל הרומני והתאילנדי. ומה לגבי תחום השירותים? שירות לקוחות טלפוני, לדוגמה - הפריון נמדד במספר השיחות לדקה? ננחה את העובדים (בשכר מינימום, כידוע) להגיד שלום ומיד לטרוק את הטלפון. גם ככה מרובם לא באמת מצפים לתת שרות.. ומה לגבי רופאים? כמה חולים הם רואים בשעה? אפשר להקטין די בקלות את הזמן המוקצה לכל חולה.
אלי , חיפה  |  14.03.13
12.
אנחנו מייצרים פחות כי אנחנו משתכרים פחות
כל עוד המעסיקים ימשיכו לשלם לנו שכר של 5 א' ש"ח בחודש הם יכולים לשכוח מיעילות !! ביום עבודה של 8 וחצי - 9 שעות הם יקבלו עבודה של 4 ש-5 שעות. מעבר לזה, משכורת נמוכה מעודדת אותנו לדפוק את המערכת ולתחמן כמה שאפשר. תחשבו על זה
עובד בנק , מרכז  |  14.03.13
לכל התגובות