כיל לא מתכוונת לשחרר את 1.5 מיליארד הדולר הכלואים
בדו"חות שפרסמה אתמול כימיקלים לישראל מובעת עמדה נחרצת: "יש לנו מדיניות לא לחלק דיבידנד מרווחי עבר שיגרמו לחבות מס נוספת". עד כה נכנסו לקופת המדינה רק 500 מיליון שקל מתוך 3 מיליארד השקל שהאוצר העריך שחוק הרווחים הכלואים יכניס
כימיקלים לישראל (כיל) צברה רווחים כלואים בשיעור של יותר מ־1.5 מיליארד דולר וכחלק ממדיניותה אין בכוונתה לשחררם - כך עולה מדו"חות החברה שהתפרסמו השבוע.
קראו עוד בכלכליסט
בדו"חות מספרת החברה איך היא הגיעה לסכום. לדבריה, "חלק מעודפי החברה נובעים מהכנסות ממפעלים מאושרים ומוטבים בישראל (במסגרת חוק עידוד השקעות הון - ה"ק). חלוקת עודפים אלה עשויה, בתנאים מסוימים, ליצור חבות במס בעת חלוקתם". כיל מסבירה כי לחברה מדיניות שלא לחלק דיבידנד מרווחים אלו, כיוון שיגרמו לה חבות מס נוספת.
במילים אחרות, הרציונל פשוט - כיל מסבירה שאם תחלק את רווחיה הכלואים היא תחויב במס על דיבידנד בשיעור של כ־15%, ולכן היא מעדיפה לשמור את הכספים בחברה ולא לחלקם.
"לא יוצרים מסים נדחים"
הרווחים הכלואים הם תוצר ישיר של חוק עידוד השקעות הון שנחקק בשנת 1959. הוא שונה בפעם האחרונה ב־2011 ונועד לעודד חברות להשקיע בארץ. על פי החוק הישן, החברות היו יכולות לקבל פטור מלא ממס כל עוד שמרו את הכספים בתוך ישראל, לדוגמה באמצעות השקעות שונות במדינה. עם זאת, קבע החוק כי כשחברה הכפופה לו תרצה לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד מתוך אותם רווחים, היא תיאלץ לשלם עליו מס בשיעור של 15% בתוספת למס חברות, שכרגע עומד על 25%, כלומר מס כולל בגובה 40%.
תנאי זה יצר מצב שבו חברות ענק שצברו רווחי עתק במשך עשרות שנים לא חילקו דיבידנד בגלל חבות המס שהיתה נוצרת להן בעקבות החלוקה. כדי לא לשלם את אותו מס, הן למעשה "כלאו" את אותם רווחים שלא מוסו. לפי נתוני רשות המסים, סך כל הרווחים הכלואים במדינה מגיע לכ־120 מיליארד שקל, רובם בידי חברות ענק כגון טבע, כיל, אינטל ואמדוקס.
בתגובה למצב חוקקה הממשלה את חוק הרווחים הכלואים, שאושר בנובמבר 2012 ומעניק הטבת מס של 40%–70% לחברות הענק במשק שישלמו עבור אותם רווחים כלואים. כלומר, שיעור המס שהחברות ישלמו בפועל יהיה 6%–17.5% במקום הסכום המקורי שעמד על 10%–25% לפי חוק עידוד השקעות הון. במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, כך שהחברות יזכו להטבת מס גדולה יותר ככל שישלמו חלק גדול יותר מהכנסתם שטרם חויבה במס בשנת 2011.
משרד האוצר העריך כי החוק יכניס למדינה יותר מ־3 מיליארד שקל.
עם זאת, מהדו"חות עולה כאמור שלכיל אין כל כוונה להיכנס וליהנות מההטבות לפי הוראות השעה, מה שמעמיד בבעיה את משרד האוצר. כיל מציינת בדו"ח כי "לחברה מדיניות לא לחלק דיבידנד מרווחי העבר אשר יגרום לחבות מס נוספת, ולפיכך בדרך כלל החברה אינה יוצרת מסים נדחים בגין רווחים שנצברו בעבר". כלומר, המדינה חוקקה את הוראת השעה כדי לעודד חברות כמו כיל לחלק רווחים ולשלם עליהם מס - אך לפחות במקרה הזה היא לא הצליחה להשיג את המטרה.
"כיל משלמת יותר מאחרות"
רו"ח אמיר סוראיה מ־MGI ישראל הסביר ל"כלכליסט" כי "בעצם כיל אומרת שזוהי מדיניות כללית של החברה גם לגבי העתיד ולא רק העבר. אם כיל היתה חושבת לחלק את הרווחים הכלואים היא היתה נדרשת ליצור עבורם מסים נדחים לפי שיעור המס שיחול בעת החלוקה, כלומר לרשום הוצאות מס. היא לא עשתה זאת, ומכאן ניתן להסיק שהיא לא מתכוונת לחלקם בעתיד הנראה לעין".
גורם הבקי בדו"חות כיל מאשר את הדברים ואומר: "מדובר ברווחים שכיל משקיעה בחזרה בפעילות שלה בישראל, ולכן הוראת השעה לא בהכרח מעניינת אותה. חלק ממטרת חוק עידוד השקעות הון המקורי היתה לעודד את ההשקעה בישראל ולהגדיל את הפעילות, וכיל אכן משקיעה מאות מיליוני דולרים בשנה בתוך ישראל. מדובר ברווחים שפטורים זמנית ממס כל עוד הם לא חולקו, ולכן כשכיל רוצה לחלק דיבידנד היא מעדיפה לעשות זאת מרווחים אחרים של החברה שלא יצריכו תשלום מס נוסף".
כאמור, מדובר בבשורות רעות מבחינת קופת המדינה. עד כה, לפי נתוני רשות המסים, שחררו החברות השונות רווחים כלואים בהיקף של כ־500 מיליון שקל - כסף קטן לעומת הסכומים האמיתיים הצבורים בחברות. אם חברות ענק נוספות כמו טבע, אמדוקס, מוטורולה וכד' יחליטו בדומה לכיל לשמור את הכספים אצלן ולא לחלקם, לא רק הקופה הציבורית תסבול בתקופה של גירעון כלכלי - גם הביקורות שמשרד האוצר ורשות המסים יצטרכו להתמודד עמן תהיה לא יהיו פשוטות.
מכיל נמסר בתגובה: "כל המסים והתמלוגים שכיל מעבירה למדינה מסתכמים במעל מיליארד שקל בשנה, שהם כ־35% מסך הרווחים של כיל שמקורם בישראל. כבר היום כיל משלמת תקבולי מדינה יותר מכל חברה אחרת מתעשיית האשלג בעולם. בשנים הקרובות כיל תשלם אף יותר כתוצאה משינוי מדיניות המס כלפיה ותגיע לתשלום של 45% תקבולים למדינה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה