ארדן: מיזוג כיל-פוטאש יביא לחיסול משאבי הטבע של ישראל

"ברצוני להביע את התנגדותי הנחרצת למתווה המסתמן למיזוג כי"ל-פוטאש", כתב השר להגנת הסביבה גלעד ארדן במכתב ששיגר בסוף השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר היוצא, יובל שטייניץ.

"תחת חברת כימיקלים לישראל מצוי צבר חברות בת הכורות חלק ניכר ממשאבי הטבע החשובים ביותר של מדינת ישראל ובראשם האשלג והפוספט. השלמת המיזוג במתווה המדווח מבלי שיושלם הליך לקביעת מדיניות לאומית לניהול משאבי הטבע בתחומה, תחטא לעקרון הבסיסי של הנאמנות הציבורית ותוביל לסכנת פגיעה ממשית באינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים מהמעלה הראשונה", הסביר ארדן במכתבו. בנוסף, ארדן קורא לשר האוצר הבא, יאיר לפיד להודיע מייד שהוא מקפיא את כל המגעים בנושא עד לדיון במליאת הממשלה.

ארדן ניסה בקדנציה שלו לקדם קביעת מנגנון תמלוגים מכלל משאבי הטבע – פוספאט, אשלג, חצץ, חול ומים. ארדן גיבש ביחד עם שר האוצר היוצא, יובל שטייניץ, הצעה להחלטת הממשלה בנושא "אסטרטגיה לניהול יעיל של משאבי טבע", שהייתה אמורה לעשות סדר בניהול משאבי הטבע המעטים של מדינת ישראל, כך שיכנסו לניהול תחת משרד אחד. ההצעה לא הושלמה בזמן, ועתה שרים חדשים ישבו בשני המשרדים שהיו אמורים לקדם את התוכנית.

ארדן כותב כי לפי בדיקה ראשונית של המשרד להגנת הסביבה "נמצא פער גדול בהיקף התמלוגים שראוי לגבות על האשלג והפוספט במידה וייושמו עקרונות וועדת ששינסקי כפי שנעשה במשק הגז. העברת השליטה למונופול הדשנים העולמי יכולה לשמר סטטוס קוו זה עקב אינטרסים זרים ולחצים גיאופוליטיים".

ארדן מסביר במכתבו כי "חברת פוטאש הינה מונופול עולמי בתחום ייצור האשלג ובכוחה להשפיע על מחירי האשלג העולמיים גם בניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל בניצול משאביה וזאת בין אם תחליט החברה הקנדית להגביר את ייצור האשלג בישראל או לצמצמו". ארדן הסביר כי פוטאש מד אחד יכולה לצמצם את ייצור האשלג בישראל ובמקום להגביר את ייצור האשלג בחברת בת בשליטתה בצדו הירדני של ים המלח, מה שיוביל לפיטור עובדים בישראל. מהצד השני, הגדלה משמעותית של היקפי ייצור האשלג בישראל יכולה להוביל לפגיעה סביבתית רחבת היקף.

ארדן גם תוקף במכתבו את מפעלי ים המלח: "חברת כימיקלים לישראל כורה מזה עשרות שנים מחצבים מים המלח ומהנגב תוך גרימת נזק סביבתי משמעותי". ארדן התייחס לנושא ירידת מפלס ים המלח שחלקה נגרמת בגלל פעילות המפעלים: "למפלס ים המלח נלווים שורה של נזקים סביבתיים אקולוגיים ומשקיים שאינם מגולמים כיום בעלויות ההפקה של המפעלים. ירידת המפלס בעשורים האחרונים אחראית בין היתר ליצירת בולענים הפוגעים בתשתיות, כבישים, עירוץ נחלים, פגיעה בבתי גידול אקולוגיים, נסיגת חופים והצורך הנלווה בהעתקת תשתיות התיירות".

‫‫מכיל נמסר: "‫‫מפעלי ים המלח אחראים לקיומו של האגן הדרומי של ים המלח ולשיתוף הפעולה בין התיירות לתעשייה באזור, והם אף לקחו על עצמם במקום הממשלה את הצלת בתי המלון בים המלח מפני הצפה בעלות של כ-4 מיליארד שקלים. בנוסף לכך, מפעלי ים המלח מעבירים מדי שנה כ 35% מרווחי החברה למדינה, יותר מכל חברת אשלג אחרת בעולם, ובשנים הקרובות יגדלו התקבולים למדינה עד כדי 45%. האינטרס הציבורי יוצא נשכר גם מהיותה של כיל המעסיק הגדול ביותר בנגב ומקור לכ-12 מיליארד שקל תרומה לתמ"ג של ישראל והנגב, המהווים כ-20% מכלל הפעילות הכלכלית באזור זה.‬‬ ‫‫ירידת מפלס ים המלח נובעת בעיקר כתוצאה מהמוביל הארצי ומפעלי מים במדינות השכנות, שמונעות זרימה של 1.5 מיליארד קוב מים בשנה לים המלח".‬‬

מחברת פוטאש הקנדית נמסר: "טרם גובש מתווה לעסקה, טרם החל משא ומתן עם ממשלת ישראל, טרם הוגשה הצעה ואף טרם התקבלה החלטה על עצם הגשת הצעה שכזו. חברת פוטאש אכן מביעה התעניינות בהגדלת אחזקותיה בחברת כי"ל מתוך ראייה ארוכת טווח המשלבת את האינטרסים של כלל הנוגעים בדבר – עובדי כי"ל, תושבי הנגב, מדינת ישראל וחברת פוטאש עצמה. לו התעניינותה של חברת פוטאש תתורגם למהלך של פתיחת משא ומתן ברור ומובן מאליו שעסקה שכזו צריכה לשרת את מכלול האינטרסים של מדינת ישראל, בכלל זה את נושא התעסוקה ויחסי העבודה של עובדי כי"ל, את נושא היקפי הייצור, את המחויבות לקהילה ולתושבי הנגב, את נושאי איכות הסביבה ואת התמורות לממשלת ישראל כבעלים של משאב הטבע".