השוויון בנטל: מהפכה בגיוס כבר יש על הנייר, השאלה היא מאיפה יגיע הכסף

השוויון בנטל היה אחת הסוגיות החמות במערכת הבחירות האחרונה. על חשיבות הנושא, שהביא חילונים מתוסכלים רבים לבחור במפלגתו של יאיר לפיד, ניתן לראות מכך שהוא מופיע כפרק הראשון בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ביתנו ליש עתיד — מיד לאחר הצגת שרי הסיעה ולפני סעיפים רגישים במיוחד עבור מעמד הביניים כמו חינוך ודיור. המתווה לשוויון בנטל, כפי שנקבע בהסכם שנחתם בסוף השבוע בין שתי המפלגות הגדולות בישראל, מבטיח שינויים דרמטיים בתהליך הגיוס.

חרדים בלשכת הגיוס | צילום: יובל חן

לפי ההסכם, החל ב־2015 יקוצר השירות הצבאי לשנתיים, בחמש השנים הקרובות יקבלו חרדים פטור משירות צבאי, ויוקם מודל מילואים חדש שיקצוב את מספר השנים ואת מספר המגויסים ויאפשר "תגמול חומרי ראוי" — מונח שטיבו לא לגמרי ברור. לפי קווי היסוד, עם כינון הממשלה תוקם ועדת שרים בראשות שר מסיעת יש עתיד שתורכב מכל מרכיבי הקואליציה, במטרה להעביר את חוק השוויון בנטל.

סעיף השוויון בנטל מסתמן כהישג גדול ליש עתיד, ומתווה הגיוס לצעירים חרדים מבוסס על המודל שהציגה יש עתיד במצע הבחירות שלה. אלא שבעוד מרבית הסעיפים של חוק השוויון בנטל מוגדרים בהסכם הקואליציוני עם יעדים ספציפיים וכמותיים, נראה שסעיפי האכיפה של החוק לוקים בחסר. גורם נוסף שלא מוזכר במתווה הוא ההיבט הכספי: מהיכן יגיע המימון למהפכת השוויון בנטל ומהן העלויות הצפויות שלה.

חמש שנות מעבר שבהן יוענק לתלמידי ישיבות פטור מגיוס

לפי ההסכם, ועדת השרים תגיש בתוך 45 יום מהקמת הממשלה הצעת חוק בנושא, שתעבור בממשלה לפני הגשת תקציב 2013 לכנסת. ועדת השרים תפעל כוועדת מעקב לביצוע החוק והתקדמות התהליך במהלך כהונת הממשלה.

לצה"ל תהיה זכות קדימה בבחירת כוח האדם המתגייס, והוא יבנה מסלולים ייעודים ומותאמים רבים בשירות האזרחי והצבאי לשילוב החרדים. עיקרון נוסף שהוגדר מדבר על הסרת חסמים ליציאה לשוק העבודה בגיל צעיר, והענקת הכשרה מקצועית מקיפה לחרדים.

לפי ההסכם, החל ב־2015 שירות החובה בצה"ל יקוצר בהדרגה לשנתיים, אך צה"ל יגדיר יחידות ותפקידים שבהם השירות יהיה ארוך יותר. אלו שמשרתים שירות ארוך מהמינימום יזכו לתגמול כספי ובמענק למימון לימודים אקדמיים. בנוסף "יעוצב מודל מילואים חדש שבמסגרתו ייקבע מי ישרת במילואים, מהם תנאי הגיל ומשך השירות השנתי, ומהו הגמול החומרי הראוי למשרתי המילואים".

לפי ההסכם, עד שהמתווה של גיוס לכל יתממש יהיה צורך בתקופת מעבר שתימשך עד אוגוסט 2017. בתקופת המעבר הזו יהיו בחורי הישיבות זכאים לפטור מלא משירות צבאי. במהלך התקופה צה"ל יגייס לשורותיו חרדים במספר שיגדל מדי שנה, על פי טבלת יעדים, כך שב־2016 יגויסו כ־3,600 חרדים לשירות צבאי וכ־2,000 לשירות אזרחי. במקביל יפתח צה"ל גדוד חרדי שלישי ב־2013 וגדוד נוסף ב־2014. במהלך התקופה מועמד לגיוס שייקרא לשירות ולא יתייצב יוענש בסנקציות כלכליות.

מנגנוני האכיפה לאיתור חרדים משתמטים יוגברו

רק בעוד חמש שנים יחול למעשה חוק השוויון בנטל על החרדים, ומכל שנתון גיוס יוכרו 1,800 אנשים שהגיעו לגיל 21 ולא גויסו כ"מתמידים" — כלומר "העילויים". הם יזכו לפטור מלא משירות צבאי או לאומי, אך יחויבו ללמוד עד גיל 26 ויקבלו מלגה מורחבת. יתר המועמדים החרדים יופנו לשירות צבאי או שירות לאומי בהתאם לצורכי הצבא. כל מועמד יתייצב לשירות בגיל 17, אך לתלמיד ישיבה תתאפשר דחיית שירות עד גיל 21.

בהסכם נכתב כי מנגנוני האכיפה והבקרה לאיתור משתמטים, אשר זכו לפטור אבל אינם לומדים בפועל, יוגברו ויוטלו סנקציות כלכליות אישיות על המשתמטים עצמם. עם זאת, לא נכתב בהסכמים כיצד תתבצע האכיפה ואם נדרש לכך תקציב מיוחד. לפי ההסכם, השאיפה היא שלפחות 1,600 מתגייסים חרדים יבצעו שירות קרבי. חרדים שישרתו ביחידות ובתפקידים שלא יוגדרו כנדרשים לשירות ארוך מהמינימום, יזכו לתשלומי משפחה בשיעור של חצי מהתשלומים שישולמו לאלה שישרתו שירות ארוך מהמינימום.

באשר לשירות האזרחי, תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי שתפעל תחת שר התמ"ת ותתוקצב לפני שתקציב המדינה מוגש לאישור הכנסת. בשירות האזרחי התשלומים יהיו נמוכים יותר לעומת התשלומים של המתגייסים. הפטור משירות לנשים צפוי להישאר, אך תורחב האכיפה על צעירות שנתנו הצהרות כוזבות או הפרו את תנאי הפטור. ההסדר של ישיבות ההסדר יוכנס לחוק החדש. לפי ההסכמים הקואליציוניים המסלול של ישיבות ההסדר יימשך חמש שנים, ותקופת השירות הצבאי תהיה 17 חודשים.

כמו כן, יציע החוק לחזק את השתלבותם של צעירים ערבים בחברה הישראלית במסגרת שירות לאומי. היעד נקבע על 6,000 משרתים בשנה בשירות אזרחי, בתוך חמש שנים. בשלב ראשון השירות יהיה התנדבותי, לשנה מינימום. השירות יקנה הטבות באקדמיה, בשירות המדינה ובהקצאת קרקעות.