אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כך מנהלת החשבת הכללית את הקופה בהיעדר תקציב

הממשלה הקודמת הגיעה לסוף דרכה כשלא הצליחה לאשר את תקציב המדינה, והאחריות לוויסות כספי הציבור ניתנה לחשבת הכללית באוצר וסגניה. הסמכות תישאר בידיה עד שיאושר תקציב חדש, תהליך שיכול להימשך גם עד אוקטובר

18.03.2013, 06:56 | תומר אביטל

הכירו את האנשים הפופולריים ביותר בממשלה בחודשיים האחרונים: 11 סגני החשבת הכללית. בהיעדר ממשלה ותקציב מדינה מאושר הפקידים הבכירים הללו חולשים על התקציב הזמני, והם היחידים שמאשרים יציאה למכרזים, התקשרויות חדשות, תקני כוח אדם נוספים וחלוקת כספים למוסדות הנסמכים על שולחן הממשלה.

קראו עוד בכלכליסט

השרים החדשים שיושבעו היום יגלו במהרה כי עד אישור התקציב, שבהתאם להסכמים הקואליציוניים עשוי להתעכב עד אוקטובר, יכולתם להשפיע על המדיניות התקציבית של המשרד שהם עומדים בראשו - צרה במיוחד. עד שיועבר התקציב לשנים 2013–2014 פועלת המדינה לפי תקציב מרוסן שחולשים עליו החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו וסגניה - שומרי סף שמווסתים את הכספים וזוכים לתשבוחות על קיום מנגנון מקצועי, אך גם סובלים מביקורת קשה על הסרבול שמוביל כמה משרדים ל"געגועים לבירוקרטיה הסבוכה הרגילה".

 

31 מיליארד שקל בחודש

חוק יסוד: משק המדינה מגדיר את מסגרת הפעילות של הוצאות הממשלה בהיעדר חוק תקציב, וקובע: "לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". כלומר, כיוון שתקציב המדינה ב־2012 היה 365.9 מיליארד שקל ומדד המחירים לצרכן היה 1.6%, תקציב המדינה הזמני לשנת 2013 הוא 371.5 מיליארד שקל, הנפרסים על פני 12 חודשים. המדינה, למעשה, יכולה להוציא כ־31 מיליארד שקל בחודש בממוצע, וחלקים נרחבים מהתקציב משוריינים להחזר חובות ולתשלומי שכר. החזרי החובות אינם ליניאריים, לכן יתרת התקציב לצרכים האחרים משתנה בכל חודש.

חשבי משרדי הממשלה מעבירים לחשכ"לית בסוף כל חודש את הסכום הדרוש לפעילות משרדם עבור החודש העוקב. הסכום כולל את הצרכים החיוניים והתחייבויות קשיחות דוגמת משכורות.

לאחר סיכום בקשות המשרדים והחזר החוב הממשלתי ובהתחשב בצרכים בחודשים העוקבים משרטטים בחשכ"ל שורה תחתונה - היתרה. סכום זה מנותב למימון בקשות מגוונות ודחופות של המשרדים השונים המתקשים להוציא לפועל מדיניות באמצעות התקציב הישן.

היתרה מיועדת כאמור להתקשרויות חדשות, אך משום שהיקפן חורג מהמזומנים בקופה הן מובאות לאישור באחת מארבע ועדות חריגים, שמשמשות במסווה כהליך לתעדופם. מדובר בכל מקרה שבו משרד מעוניין לחתום על חוזה חדש עם ספק חיצוני, כמו למימון פרויקט גריטה או שכירת חברת ייעוץ חיצונית.

החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. ראש ה־1/12 | צילום: מיקי אלון החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג

 

לאשר או לחכות לתקציב

ועדת החריגים הראשית אמונה על התקשרויות כלל המשרדים, ובראשה עומד סגן החשכ"לית אבי גבאי. לצד גבאי יושבים נציגים נוספים מאגף החשכ"לית ואנשי המחלקה המשפטית ואגף תקציבים. אלה שומעים מפי נציג המשרד הממשלתי המבקש הסבר על מהות ההתקשרות ועל דחיפותה. בתוך 48 שעות הם מחליטים אם לקבל את הבקשה, ואז ניתן אישור לביצוע ההתקשרות. אנשי הוועדה דנו מתחילת השנה ביותר מ־100 בקשות, ואחוז האישורים גבוה.

באוצר מסבירים את האישורים הרבים בעובדה שבמשרדים מבינים את המצב התקציבי, את המגבלות ואת האילוצים הנגזרים מכך. כלומר, ניתן להניח שבקשות רבות כלל לא הגיעו לוועדת החריגים לאחר שנפסלו בתוך המשרד. "אנחנו לא מחליטים לסרב לבקשה בשמחה ובששון", אמר מעורב בפעילות הוועדה. "התשובה שלנו יכולה להיות 'לא כרגע' גם כשהתועלת המשקית מוכחת, כי יש מקורות מוגבלים".

ועדת החריגים השנייה סודית למחצה ועוסקת בהתקשרויות ביטחוניות של גופים כמו השב"כ והמוסד. הוועדה השלישית עוסקת באישור קליטת עובדים מעבר למצבת כוח האדם ובאישור תוספות שכר כגון תמריצים והוצאות אחזקת רכב. בראשה הסגן הבכיר מרדכי אלישע, וחברים בה נציגי אגף התקציבים והלשכה המשפטית. לפני כשבועיים אישרה הוועדה קליטת כוח אדם במינהל מקרקעי ישראל בעקבות הפרישה המסיבית בו לנוכח יישום הרפורמה שהחליטה עליה הממשלה.

הוועדה הרביעית, בראשות סגן החשכ"ל יאיר טל, מאפשרת למשרדי ממשלה לשלם מקדמות לגופים נתמכים. כך למשל אושרה העברת כספים לקרן לרווחה לנפגעי השואה ולפנימיות הנתמכות על ידי משרד הרווחה.

"מתגעגעים למצב הקודם"

"כלכליסט" פנה לרוב משרדי הממשלה וביקש את חוות דעתם על מנגנון החריגים. בכמה משרדים חילקו מחמאות לחשבים על התפקוד המקצועי ואיששו כי רוב בקשותיהם אושרו. במשרד החקלאות אף ציינו: "100% מהבקשות שהעברנו לאישור ועדת חריגים אושרו. אכן ניתן לומר שהכל עובר חלק ומטופל בזריזות יחסית, דבר המעיד שהסינון במשרד החקלאות יעיל ונעשה על פי שיקול דעת".

עם זאת, בחלק מהמשרדים הלינו על הסבך הבירוקרטי, ובאחד מהם אף אמרו: "כמה שמשרדי הממשלה בירוקרטיים ולוקח להם המון זמן, קח את כל זה ותכפיל בעשר". לטענתם, כל רכישה של ציוד זניח במאות שקלים תובעת כעת התרוצצויות אינסופיות. "אתה יודע למה הרוב מאושר? כי הם מהלכים אימים על החשבים במשרדי הממשלה, והם לא יעזו להעביר בקשה בעלת פוטנציאל נמוך, כי הם חוששים מהמבוכה", הלין פקיד בכיר. "אני לא יכול להסביר כמה זה מקשה עלינו ותוקע את המנכ"ל שצריך לאשר קניית עפרונות".

פקיד אחר אמר: "חצי יום עבדתי אתמול על בקשה אחת, והכל תלוי בסגן שאתה נופל עליו. לפעמים זה נראה אצלנו כמו כ"ט בנובמבר - כולם מחכים להודעה שהתקציב אושר. פעם היינו מתלוננים על בירוקרטיה. עכשיו אנחנו רק רוצים את המצב הקודם". ומה עושה החשבת הכללית? מנטרת באופן שוטף את המצב התזרימי של קופת המדינה באמצעות צוות בעל הכינוי הקליט "1/12", שמורכב מארבעה סגנים ומתכנס בכל שבוע. הצוות בוחן את הכנסות המדינה ואת הוצאותיה, עורך תחזיות וכך מתווה את המשך מימון הפעילות הממשלתית בהתאם למגבלות התקציביות.

תגיות