השופט לשעבר דן כהן "שוחרר" מהתייצבות לדיון: "נשקלת הקשחה בתנאי ההסדר"

ועכשיו השאלה היא מתי יוסגר דן כהן לידי הצלמים. לאחר שהועלם מעדשותיהם בעת הנחיתה, גם לבית המשפט הוא לא הגיע. "איפה הנאשם?", שאל גם השופט גלעד נויטל בדיון על הארכת המעצר שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. נציגי הפרקליטות עוה"ד אורלי דורון ושמרית גולדברג וסנגורו של כהן עו"ד איתן מעוז הסבירו לשופט שהסכימו לדחיית הדיון ליום חמישי. עד אז ישהה בכלא ניצן.

היום תתקיים בפרקליטות ישיבה לגיבוש עמדתה בשאלה אם העובדה שכהן עצור בארץ צריכה לשנות מהותית את הסדר הטיעון שתנאיו הושלמו כמעט. בצד של כהן מרגישים הקשחה בעמדת המדינה ומגנים אותה על ניצול לא הוגן של הנסיבות שהשתנו. "למה לשנות מתנאי ההסדר?", הם תוהים, "אם הוא היה טוב לפני ההסגרה, האם ראוי להקשיחו לרעת כהן רק כי מצבו האישי השתנה לרעה? זהו אופורטוניזם טהור". בפי הסנגורים יש תלונה נוספת: "מדוע מכנים אותו 'עבריין נמלט'? הוא יצא מהארץ כדין כשלא היתה תלויה מעל ראשו כל הגבלה ובהמשך הוא עשה שימוש בזכויותיו המשפטיות".

עו"ד שמריתגולדברג, אתמול בהארכת המעצר של דן כהן | צילום: אוראל כהן

המדינה חולקת על הפרשנות הזו. היא גם חוגגת את ההצלחה וכנראה גם מבקשת להחמיר את התנאים בקרב המוחות מול כהן וסנגוריו. כהן הוא מוח גדול למדי. אתמול בבוקר התראיין לגלי צה"ל עו"ד אלי לוי, מנהל מחלקת חקירות מודיעין ברשות ני"ע ודיבר על התחכום הרב שעמו נאלצו החוקרים להתמודד: "היו פה הסוואות מתוחכמות, מעברים בין יבשות, בין מספר מדינות בכל יבשה, בין זיופי מסמכים, מלביני הון, אנשי קש ועוד. היה פה נתיב שלא בטוח שנחשף עד כה במדינת ישראל, ולהערכתי גם ברשויות אחרות בעולם".

המחזר והמחוזר התחלפו

הפיצוח הוא בהחלט גאווה ישראלית. מתברר שהתחכום של סימנס העולמית בבניית מערכת שוחד בינלאומית משומנת ומורכבת פגש את התחכום של כהן, במפגש מיוחד במינו בין משחד למשוחד ששכלל את מערכות ההסוואה וההעלמה לדרגת אמנות של ממש. כהן היה חבר דירקטוריון וחבר ועדת הנכסים בחברת חשמל, אבל כוחו האמיתי היה בשינוע עסקאות שהיו גדולות מכוחם של היו"ר והמנכ"ל. לפי הידוע לחוקרים, מתוך 20 מיליון הדולר שסימנס הקצתה לשוחד בישראל, לפי כתב האישום ולפי הודאת החברה, הנתח של כהן היה 4 מיליון דולר. הפער הזה, מודים בישראל, טרם נפתר. האם היו משוחדים נוספים? האם כהן הצליח להסליק כספים נוספים? כל האפשרויות פתוחות.

בחתירה להסדר טיעון כהן היה המחזר והמדינה מחוזרת. הוא רצה לחזור, מתברר. הסיבות האפשריות הן געגועים והתערערות מצבו הבריאותי והכלכלי. "מבחינה בריאותית הוא בסדר", סיפר אתמול חברו הרופא פרופ' אילן חרוזי. עו"ד לוי מרשות ני"ע התייחס בזהירות למצבו הכלכלי של השופט לשעבר כשאמר ש"כספים רבים של כהן אינם תחת שליטתו". כלומר מוקפאים או מחולטים, במצב שכהן כבר לא יכול ליהנות מהם. האם המדינה נהגה שלא בהגינות כשניהלה מו"מ להסדר טיעון, כשההסגרה היא חלק מהמו"מ ואז הריצה את הליכי ההסגרה מאחורי גבם של כהן ופרקליטיו? הצדדים חלוקים בסוגיה, שכרגע יש בה בעיקר עניין אקדמי, בעיקר בוויכוח הגדול אם למדינה מותר "לרמות" או "להטעות", או שעליה לנהוג לגמרי לפי הספר.

לדרום אמריקה יצא מוניטין של עיר מקלט לעבריינים, ישראלים ובכלל. בעיקר משתי סיבות: היעדר הסכם הסגרה ושלטון שניתן לשמן. המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, בראשות עו"ד גל לברטוב, התמקדה בשנים האחרונות במאמץ להוריד את האטרקטיביות של דרום אמריקה כיעד מילוט. ואכן נרשמו לא מעט הצלחות. הרב אליאור חן הוסגר מברזיל; עבריין המין שלמה נעים הוסגר מארגנטינה; סוחר הסמים אילן קידר הוסגר מקולומביה. גם בעניינו של משה בן איבגי, מרוצחי דרק רוט, נרשמה הצלחה.

לחבורה בלתי מכובדת זו הצטרף כעת השופט לשעבר דן כהן. מאמצי ההסגרה של כהן התמודדו עם שני שלבים של מכשולים - המשפטי והפוליטי. תחילה היה צריך לעבור תהליך מייגע עד שבית המשפט העליון של פרו אישר את ההסגרה. אלא שהנשיא אלן גרסיה סירב לחתום. הסיבה לסירוב: היעדר הדדיות. ממשלת פרו ביקשה הסגרה של אזרח ישראלי, אלא שישראל טענה שזו אינה הדדיות. ישראל מוכנה להדדיות מלאה שפירושה אזרח ישראלי מול אזרח פרואני. הדדיות מול כהן, שהוא אזרח ישראלי, פירושה הסגרת אזרח פרואני ולא ישראלי. בית המשפט בפרו קיבל עמדה זו, הנשיא דחה אותה מטעמים שניתן להגדירם "בלתי ענייניים" במקרה הטוב, ומושחתים במקרה הגרוע.

מתקוממים נגד התואר שופט לשעבר

בעוד סנגורי כהן מוחים נגד תיוגו כ"עבריין נמלט", יוצאת הנהלת בתי המשפט מעורה כדי להרחיק ולהתרחק מתיוגו של כהן כשופט. אפילו התואר "שופט לשעבר" מקומם אותה. הניסיונות האלה פתטיים לנוכח ההיסטוריה של כהן, שלא היה רק לשופט המחוזי הצעיר ביותר בעת מינויו, אלא שנקשר לשלושה מהנשיאים הגדולים ביותר של בית המשפט העליון: הוא היה בן טיפוחיו של הנשיא המנוח יואל זוסמן, עם הנשיא לשעבר אהרן ברק הוא חולק שלושה נכדים, שנולדו לזוג שהתגרש עוה"ד אבנר ברק ואורנית כהן.

הקשר האמיץ במיוחד היה עם הנשיא מאיר שמגר. כהן נמנה עם חבורת המטיילים שהתכנסה סביב שמגר ושכונתה גם "חבורת רובינזון", על שם כפר הנופש הטורקי החביב עליה. בקבוצה היו השופטים מיכל רובינשטיין, עדנה ארבל, בלהה גילאור, ורדה אלשיך, מיכל שידלובסקי־אור ואחרים. ואכן באחד המסעותה לכבוד יום הולדת 80 לשמגר, קיבל כהן את הבשורה שגרמה לו לנטוש את החברים ולהמשיך לארה"ב. בנסיעה ההיא כהן כבר היה עורך דין. גם עורכי דין נמנו עם הערבוב הבעייתי הזה. שופט שמכיר את כהן מבית המשפט וגם מהנסיעות מעיד: "הוא פיקח וחד לשון אך גם זחוח, בוטה וגס רוח. אחת ההוכחות שמסוכן למנות שופטים צעירים מדי".