צילום: שאטרסטוק
קניין רוחני - אתגר ליבואנים קטנים
יבואנים רבים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים אינם מודעים לבעייתיות של הפרת זכויות קניין רוחני, והעונשים החמורים יכולים לפגוע בהם קשות
בשנת 2011 תפסו רשויות המכס 1,118 מטעני יבוא המהווים הפרה של זכויות קניין רוחני. לשם השוואה - ב-1998 נתפסו 15 מטענים בלבד.
הסיבה לעלייה היא שבשנת 2000 נכנסו לתוקפם השינויים בחוקי הקניין הרוחני בישראל, שבוצעו בעקבות הצטרפותה לאמנת TRIPS – אמנת הקניין הרוחני של ארגון הסחר העולמי. בין היתר הוגדרו מחדש הסמכויות של רשויות המכס לעצור ולעכב, ולעתים אף להשמיד, סחורות שמהוות הפרה של זכויות קניין רוחני (זכויות יוצרים וסימני מסחר).
יבואנים רבים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים אינם מכירים היטב את החוקים, והפרתם יכולה לפגוע בהם קשות.
הכר את השיטה
תחילה, אם מדובר במוצר שיש בו יתרון טכנולוגי או עיצוב חדשני, מומלץ תמיד לבדוק אם לא נרשם מדגם או פטנט בישראל עליו. את הבדיקה רצוי לבצע באמצעות עורך פטנטים או עורך דין שעוסק בתחום הקניין הרוחני. לאחר מכן יש לבדוק אם הוא מכיל תכנים או עיצובים שעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים (לרוב מדובר במוצרי תוכן מובהקים: מדיה, משחקים, דברי דפוס וכד'). אם העיצוב, הטכנולוגיה והתוכן אינם מוגנים בדרך כלשהי, נותרה בדיקה אחרונה, שהיא החשובה והמוחשית ביותר: בדיקת מערכת סימני המסחר הנלווית למוצר ומסמנת אותו. יש לבדוק אם המוצר נושא שם שמישהו משתמש בו בישראל, ולבדוק אם נרשם בישראל סימן מסחר הכולל את השם, העטיפה או פרט אחר במוצר. אם אכן נרשם שם כזה, אסור לייבא לישראל את המוצר או לסחור בו, אלא אם הוא יוצר על ידי בעל הסימן עצמו, או על פי הרשאה ממנו.
שנית, חשוב לבדוק את התחום של המוצר ולא רק את המותג. פעמים רבות נושאים מוצרים שונים סימני מסחר מסוגים שונים. כך למשל שם של יצרן הוא סימן מסחר, שם של דגם הוא לרוב סימן מסחר, ופעמים רבות גם מאפיין מסוים של מוצר מוגן כסימן מסחר. על מנת להימנע מתפיסת המטען במכס יש להקפיד שהסחורה לא תישא שום זכר לסימן מסחר שאינו בבעלות מי שייצר או מי שיבא אותה. סימן המסחר יכול להופיע על תווית של בגד, על כפתורי הבגד, על אריזתו או לעתים גם כחלק מעיצובו של הבגד עצמו. בדומה, סימני מסחר רבים ניתנים לשמות המזוהים עם תכונות או עם קווי דמות של מוצרים שונים, ושימוש בסימן כזה מהווה אף הוא הפרה אסורה העשויה להביא לתפיסת הסחורה והשמדתה.
מומלץ ליבואן החושב כי בידו מוצר שעשוי לכבוש נתח שוק, לדאוג לרישום סימן מסחר בישראל. זאת כדי לבדל את עצמו מהמתחרים שלו, ולרכוש יתרון הכרוך בשימוש בשם הראשוני והמוכר של המוצר (רצוי לבצע את הרישום לפני תחילת יבוא המוצרים ארצה). אם לצורך כך משתמש היבואן בשם שניתן על ידי היצרן, הרי שהבעלים של סימן המסחר צריך להיות היצרן, גם אם מקום מושבו בחו"ל. אם הסחורה מיוצרת במיוחד עבור היבואן והוא רשאי לבחור את שמה, הוא יכול לרשום את סימן המסחר על שמו, ובכך למנוע ממתחריו להשתמש בו או בשם הדומה לו.
תפקידו של המכס מתבטא בעיקר בתפיסת סחורות שמפרות זכויות יוצרים או סימני מסחר. כאשר מגיע לישראל משלוח הנושא סימני מסחר רשומים, ופקיד המכס חושד שמדובר בסחורות מזויפות, הוא מעכב את המשלוח ומודיע לבעלים הרשום של סימן המסחר או לנציגו בישראל. אם מתברר שהמשלוח אכן כולל פריטים מזויפים, מתנהלים כמה הליכים, שבסופם בדרך כלל מושמד המשלוח והיבואן נדרש לשלם פיצויים לבעל סימן המסחר - מאלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים. לכן החשיבות להיערך מבעוד מועד ובצורה נכונה היא עצומה, בעיקר עבור בעלי עסקים קטנים ובינוניים - תשלום הפיצויים והשמדת הסחורה יכולים להוות מכה קשה עבורם.הכותב הוא עו"ד המתמחה בקניין רוחני ובהגנה על זכויות יוצרים ולשעבר סגן רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בישראל
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה