אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא כדורגלנים. מניות צילום: איי אף פי

לא כדורגלנים. מניות

אוליגרכים, דוכסים, שייח'ים, סוכני כדורגלנים ועורכי דין מרוויחים עד 60% תשואה בזכות אחזקות באחוזים משחקני כדורגל, שלעתים בכלל לא יודעים שהם בבעלותם. "זו תופעה בלתי מוסרית", אומרים מנהלי איגוד הכדורגלנים העולמי. האם פיפ"א תילחם בה?

20.03.2013, 10:21 | בלומברג

ריי רנסון, שחקן מנצ'סטר סיטי לשעבר, הוא מייסד ומנכ"ל קרן R2 Asset Management, המתחרה בשוק שבו מהמרים על שווי ההעברה של שחקני כדורגל, הכסף שהקבוצה הרוכשת משלמת לשחקן שנמצא תחת חוזה בקבוצה אחרת. רנסון טוען כי המהמרים בקרן שלו הרוויחו לעתים קרובות החזרים של 50% בתוך שנתיים.

השימוש בדמי ההעברה החל באנגליה כבר בשנות התשעים של המאה ה־19, אך ההימור על גובה הסכומים הוא תופעה חדשה, שהחלה בארגנטינה בשנות התשעים של המאה הקודמת, ומאז לפחות 11 קרנות השקיעו במאות שחקנים. להערכת חוליו סן, שותף במשרד עורכי דין במדריד, שמייעץ למשקיעים בשחקנים, שמונה מהקרנות הללו מחזיקות בהימורים הגבוהים מ־500 מיליון דולר על זכויות העברת שחקנים. רנסון (52) אומר שהשקעות בזכויות ההעברה טובות לכדורגל, ומספקות קו חיים פיננסי לקבוצות שסובלות ממחסור במזומנים. חוזה מריה גאי מאוניברסיטת ברצלונה מסביר כי קבוצות רבות, בייחוד בדרום אירופה, מתקשות מאז מחנק האשראי של 2008 לקבל הלוואות בנקאיות, ולפיכך נאלצות לפנות להשקעות על ההעברות להשגת כספים. בעסקה טיפוסית, מסביר רנסון, הוא עשוי לשלם מיליון יורו לקבוצה ספרדית עבור 50% מהתשלום המצופה תמורת כוכב עולה.

"הקבוצות זקוקות לכסף", טוען רנסון, שהקרן שהקים השקיעה, נכון לפברואר, 50 מיליון ליש"ט ב־20 שחקנים. הקבוצות מקבלות הזרמה מהירה של כסף, אך מנגד נאלצות להסכים להרוויח סכום נמוך יותר בעוד כמה שנים, שכן בעת המשא ומתן על מכירת השחקן המדובר, הן יצטרכו לחלוק את כספי ההעברה עם המשקיע. "אם שחקן בספרד שווה 2 מיליון יורו היום, הוא עשוי להימכר תמורת 3 מיליון יורו, ואני גרפתי החזר של 50%", מפרט רנסון, שגובה גם דמי ניהול בגובה 2% ועוד תעריף של 20% על רווחים.

הבכירים בעולם הכדורגל אינם מרוצים מהשוק הזה. ריצ'רד סקדמור, מנכ"ל הפרמיירליג, טוען כי ההימורים מאיימים על המהימנות של המשחק, זאת מכיוון שהם מעניקים למשקיעים מידת השפעה על החלטות לגבי מכירת שחקנים.

קראו עוד בכלכליסט

. . .

אחזקות בבני אדם

במקביל התופעה התפשטה כך שגם סוכנים החלו לרכוש אחזקות בשחקנים שהם מייצגים — ניגוד עניינים ברור. "ההשקעות הללו אינן מוסריות, ואין להן כל קשר לכדורגל", מדגיש תיאו ואן סחלן, מזכ"ל איגוד השחקנים הבינלאומי. "אין עוד שום מקצוע אחר בעולם, שבו משקיעים יכולים לרכוש אחזקות בבני אדם".

פיפ"א מרשה קיום הימורים על דמי ההעברות כל עוד המשקיעים לא משפיעים על החלטות המעבר של השחקנים — מגבלה שלעולם אינה נאכפת. "אני מסרב להאמין שאדם שיש לו אינטרס פיננסי בשחקן, לא ישפיע על העתיד של אותו שחקן", מבקר סקדמור את עמדתה של פיפ"א.

לדבריו של רנסון, תופעת ההימורים היא כל כך סודית, שהספורטאים לרוב כלל אינם מודעים שקרנות רכשו אחזקות בהם. השוק הזה הצליח למשוך משקיעים מרחבי העולם. קבוצה בהובלת המיליארדר הברזילאי דלסיר סונדה השקיעה ב־2009 כ־2.8 מיליון דולר עבור רכישת נתח של 40% בניימאר, נער הפוסטר של הכדורגל הברזילאי; ראש ממשלת האמירויות, השייח' סייף בין זייד, מהמר על שחקנים דרום אמריקאים דרך הקרן "גלובל אלוון" הממוקמת בברמודה. השייח' סייף הוא אחיו של השייח' מנסור, הבעלים מנצ'סטר סיטי. הקרן שלו הוקמה ב־2010 על ידי אינדו סלה די מונטלוס, בנו של דוכס איטלקי.

סקדמור מציין כי חלק מהמשקיעים משתמשים בחברות הממוקמות במקלטי מס כדי להסתיר את האחזקות בשחקנים. עסקאות אחרות מתבצעות דרך חברות קש בבריטניה ובהולנד, שמאפשרות למשקיעים להסתיר את הבעלות שלהם על החברות באמצעות העסקת דירקטור שיחתום על המסמכים שעוברים לרגולטורים: "מבחינה אתית, יש בעיה בכך שסכומים של כסף עוברים לארגונים עלומים, שלרוב מציגים מבני בעלות מורכבים ביותר, כך שאיש אינו יודע באמת לאן הכסף מגיע לאחר קבלת התשלומים".

קראו עוד בכלכליסט

פלקאו. רוצה להישאר באתלטיקו מדריד אבל האם יאפשרו לו? , צילום: איי אף פי פלקאו. רוצה להישאר באתלטיקו מדריד אבל האם יאפשרו לו? | צילום: איי אף פי פלקאו. רוצה להישאר באתלטיקו מדריד אבל האם יאפשרו לו? , צילום: איי אף פי

לא משפיעים? באמת?

משקיעים כמו רנסון מרוויחים כסף רק כאשר שחקנים עוברים קבוצה בעודם תחת חוזה. אם לא מתבצעת כל מכירה, המהמרים עלולים להפסיד את כל כספי ההימור שלהם. מסיבה זו, העסקאות של רנסון כוללות תמריצים שמטרתם לעודד קבוצות למכור. לדוגמה, ההשקעה יכולה לעבור באופן אוטומטי לשחקן אחר, אם הסתיים החוזה של שחקן שעליו הימר רנסון, או שהקבוצות עשויות לשלם קנס אם הן לא מעבירות שחקן לפני סיום החוזה שלו. רנסון מתעקש כי אין לו כל השפעה על ההעברות.

גם בכוכב הגדול בעולם, כריסטיאנו רונלדו, השקיעו קרנות כאלו. על פי מסמכי קבוצת ספורטינג ליסבון, ב־2002 שילמה חברת ניהול הנכסים פירסט פורטוגיז גרופ 3.1 מיליון יורו עבור אחזקה, בגובה לא ידוע, ברונלדו, שהיה אז בן 17, ובחמישה מחבריו לקבוצה הפורטוגלית. שנה לאחר מכן רונלדו הצטרף למנצ'סטר יונייטד, ששילמה עבורו 15 מיליון יורו. פירסט פורטוגיז, המשקיעה היחידה שעליה ידוע שרכשה אחזקה בשחקן, לא הסכימה לחשוף את ההחזר שהשיגה מהעסקה. רונלדו נמכר ב־2009 לריאל מדריד ב־94 מיליון יורו — סכום שיא. לא ברור כמה פורטוגיז גרופ קיבלה עבור ההעברה הזאת. כנראה שיותר מספורטינג ליסבון, שגידלה וטיפחה את רונלדו.

המקרה של קייריסון

טראפיק ספורטס, חטיבה של טראפיק מרקטינג אספורטיבו בסאו פאולו, היא אחת המשקיעות הבולטות ביותר בזכויות ההעברה. על פי נתוני החברה, התשואה של הקרן השנייה שלה, שהוקמה ב־2008 וגייסה 50 מיליון דולר, עמדה על 62% לאחר ש־21 השחקנים הראשונים נמכרו.

ההימור של טראפיק ב־2008 בגובה 6.8 מיליון דולר על החלוץ הברזילאי קייריסון דה סוזה קרניירו התגלה כאחד הרווחיים ביותר שלה. שנה קודם לכן הוא הבקיע עבור קורטיבה 12 שערים בליגת המשנה בברזיל. הוא הושאל לפאלמייריס, קבוצת ענק בברזיל, וב־2009 ברצלונה שילמה עבורו דמי העברה של יותר מ־19.3 מיליון דולר. העסקה הזו העניקה לטראפיק ספורטס החזר בגובה 114% בתוך שמונה חודשים בלבד. מה עם השחקן? הוא כיום בקבוצה המקורית שלו, קורטיבה.

טראפיק מגייסת בימים אלה 100 מיליון דולר עבור הקרן השלישית שלה, שתפעל בשיתוף עם חברת ההשקעות סידרברידג' פרטנרס מדובאי. "ההחזרים יציבים מכיוון שלטראפיק יש צוות תפעול שמשתמש במתודולוגיה מוכחת לקניית השחקנים הנכונים ובעל קשרים עם קבוצות כדורגל ברחבי העולם כדי למכור אותם במחיר הגבוה ביותר", מסביר מגלאן מחולוף, מנהל כללי בסידרברידג'.

המשקיעים בוחנים את התרחבות הפער בין קבוצות עשירות ועניות ברחבי העולם. קבוצות כמו ספורטינג ליסבון, שאין להן בעלים עשירים, משתמשות בהשקעות על דמי ההעברה כדי להשיג את הכסף הנחוץ כדי לרכוש שחקנים. לטענתו של לואיס גודיניו לופז, נשיא ספורטינג, ההכנסות של הקבוצה מזכויות השידור נמוכות פי עשרה משל קבוצות מובילות בפרמיירליג. ספורטינג סבלה גם מירידה של 25% במכירות הכרטיסים בשנים 2008–2012 בשל המשבר הכלכלי בפורטוגל. "השקעות חיצוניות בהעברות הפכו להיות הדרך היחידה עבורנו להשיג הרכב ברמה גבוהה", מסביר לופז.

קראו עוד בכלכליסט

ניימאר. 20% ממנו בבעלות רשת סופרמרקטים, צילום: איי אף פי ניימאר. 20% ממנו בבעלות רשת סופרמרקטים | צילום: איי אף פי ניימאר. 20% ממנו בבעלות רשת סופרמרקטים, צילום: איי אף פי

הבנקים אומרים לא אז...

מיגל אנחל גיל, מנכ"ל אתלטיקו מדריד, אומר כי הבנקים הספרדיים הפסיקו כמעט את כל העברת ההלוואות לקבוצה שלו. מסיבה זו, באתלטיקו החלו לקיים עסקאות העברה עם קרנות, שמספקות קרוב ל־30% מהמימון של הקבוצה. לדבריו, המשקיעים לא ניסו להפעיל לחץ על הקבוצה למכור שחקנים. "מדובר אך ורק בהסכם פיננסי, לא מתלווה לכך שום מסתורין", הוא מדגיש. אולם, התלות ההולכת ומעמיקה של קבוצות קטנות בשוק ההעברות גורמת לאינפלציה: על פי נתונים של חברת הייעוץ הבלגית KEA European Affairs, ב־2011 הקבוצות האירופיות העבירו 18 אלף שחקנים, זינוק של פי שלושה לעומת 1995. חוקר הספורט רפאלה פולי מזהיר: "ההכנסות הזורמות מתשלומי ההעברה אינן מעודדות את הקבוצות לבצע השקעות ארוכות טווח במתקנים ובמאמנים במטרה למשוך אוהדים. מדובר בנקודת מבט לזמן קצר בלבד, הדרך הקלה ביותר להרוויח כסף בכדורגל היא דרך שוק ההעברות".

בנוסף, המשקיעים נסמכים גם על יכולת הסוכנים החזקים ביותר בספורט כדי שימצאו ויהנדסו את העסקאות הפוטנציאליות, אולם ההתנהלות הזו טומנת בחובה פוטנציאל רב לניגוד אינטרסים של הסוכנים כמייצגי שחקנים. ב־2007 הסוכן הפורטוגלי ז'ורג' מנדש עזר לארגן את ההעברה של הלקוח שלו, אנחל די מריה, לבנפיקה מהקבוצה הארגנטינאית רוסאריו סנטרל. ממסמכי הקבוצה הרוכשת עולה כי ב־2009 שילם מנדש מיליון דולר עבור אחזקה של 10% בקשר הארגנטינאי. שנה לאחר מכן העבירה בנפיקה את די מריה, שנותר לקוח של מנדש, לריאל מדריד, עבור דמי העברה בגובה 36 מיליון יורו.

לפי החישובים, הסוכן גרף לכיסו רווח שהיה גבוה פי שלושה מההשקעה שלו. במקביל לעיסוקיו כסוכן, מנדש מעניק גם ייעוץ ל־CAA, סוכנות ניהול הכישרונות הגדולה ביותר בהוליווד בנושאי השקעות בהעברות. הסוכנות, שמייצגת את רונלדו ואת הקבוצות ברצלונה וצ'לסי, מנהלת שלוש קרנות כדורגל. מסקר שערכה חברת המחקר CIES בקרב 269 סוכנים עולה כי קרוב ל־15% מהסוכנים הם בעלי אחזקות בשחקנים שאותם הם מייצגים. "קשה לדעת בוודאות אם הסוכן פועל בהתאם לאינטרס של עצמו או של השחקן", אומר פולי.

קרלוס טבס. המעברים שלו הכניסו הרבה כסף לאנשים מאוד עשירים, צילום: איי פי קרלוס טבס. המעברים שלו הכניסו הרבה כסף לאנשים מאוד עשירים | צילום: איי פי קרלוס טבס. המעברים שלו הכניסו הרבה כסף לאנשים מאוד עשירים, צילום: איי פי

למה צריך את פיפ"א?

סקדמור נחוש בדעתו למגר את תופעת ההשקעות בהעברות ברחבי העולם. החקירה שניהלה הפרמיירליג סביב הגעתו של קרלוס טבס לווסטהאם חשפה כי מאחורי הארגנטינאי עמדה רשת סודית של משקיעים. ב־2004 קבוצת הכדורגל קורינתיאנס מסאו פאולו, שהיתה בשליטת MSI, שילמה 16 מיליון דולר לבוקה ג'וניורס מבואנוס איירס עבור טבס. בראש MSI עמד איש העסקים ממוצא איראני קיה ג'ורבצ'יאן. באותה השנה החברה שממוקמת באיי הבתולה הבריטיים רכשה אחזקה של 35% בחלוץ. MSI היתה בבעלותו של המיליארדר הגיאורגי המנוח ארקדי פַּטַר צישווילי ושל טייקון המדיה הרוסי בוריס ברזובסקי. מחקירת הפרמיירליג מתברר כי עד 2006 חברה נוספת הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, ג'סט ספורטס, הימרה אף היא על טבס. MSI וג'סט ספורטס היו אחראיות על העברת החלוץ לווסטהאם — כדי שישחק בבמת כדורגל גדולה יותר מתוך מטרה להעלות את שווי המכירה שלו. המשקיעים לא דרשו מווסטהאם לשלם דמי העברה עבור טבס, ובתמורה הקבוצה הסכימה לאפשר ל־MSI ולג'סט ספורטס לסיים את העסקה ולמכור את טבס מבלי לשאול את הקבוצה.

הגילוי כי משקיעים חיצוניים הם שהכתיבו את המעבר של שחקן אהוב במיוחד בווסטהאם הובילה לאיסור שהטילה הפרמיירליג על עסקאות מסוג זה. עם זאת, הליגה כן אפשרה למשקיעים למכור את האחזקה שלהם בטבס. ב־2007 הארלם ספרינגס, חברה נוספת הממוקמת באיי הבתולה הבריטיים, שילמה ל־MSI כ־48 מיליון ליש"ט עבור 100% מדמי ההעברה של השחקן. בראשה של הארלם עמד ג'ורבצ'יאן. שני מקורבים נוספים טוענים כי לאחר שהארלם ספרינגס השאילה את טבס למנצ'סטר יונייטד תמורת 9 מיליון ליש"ט, השייח' מנסור שילם לחברה 48 מיליון ליש"ט כדי להעביר את טבס למנצ'סטר סיטי ב־2009.

בנובמבר ביקר סקדמור במטה של פיפ"א בציריך כדי להסביר מדוע צריך לאסור את תופעת ההשקעות בהעברות. חודש לאחר מכן, מחלקת המשפט של פיפ"א מסרה בדוא"ל כי היא בוחנת את אפשרויות הפעולה שעומדות לפניה. "זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר שפיפ"א נאלצה להתמודד איתם עד כה", אומר גרגור רייטר, מנכ"ל האיגוד הגרמני לסוכני כדורגל. "אם הם לא יענו על הסוגיה, מישהו עוד עשוי לשאול – למה אנחנו בכלל זקוקים לפיפ"א?".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות