אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קפריסין פונה לרוסים כדי להינצל מקריסה צילום: אי פי איי

קפריסין פונה לרוסים כדי להינצל מקריסה

אחרי שהפרלמנט דחה את תוכנית האיחוד האירופי למסות את החוסכים, יצא אתמול שר האוצר הקפריסאי למוסקבה בניסיון לגייס הלוואת הצלה של 5 מיליארד יורו

21.03.2013, 09:54 | ארז רומס וסוכנויות הידיעות

אם מישהו חשב שחוסר הוודאות סביב עתידה הפיננסי של קפריסין ניצב בפני התפוגגות, הגיעה ההצבעה בפרלמנט הקפריסאי שלשום וטרפה את הקלפים: הפרלמנט בניקוסיה דחה פה אחד את מתווה החילוץ, שבמסגרתו יוטל מס על פיקדונות בבנקים בקפריסין במטרה לגייס 5.8 מיליארד דולר מהאזרחים עצמם ולאלץ אותם בכך לקחת חלק בסיוע בשווי 10 מיליארד יורו שתקבל ארצם.

קראו עוד בכלכליסט

שר הכלכלה הספרדי מנסה להרגיע את החששות "לא ניגע בבעלי הפיקדונות הנמוכים" רקע חששותיהם של תושבים במדינות אירופיות מוכות משבר לגורל חסכונותיהם בעקבות מה שקרה בקפריסין, הצהיר אתמול שר הכלכלה הספרדי כי חסכונותיהם של תושבי מדינתו "קדושים". סוכנויות הידיעותלכתבה המלאה

הדרישה הזאת - שהופנתה לראשונה למדינה שנדרשה לקבל חילוץ מהאיחוד - גרמה לזעם רב בציבור הקפריסאי, זעם שהגיע לשיאו עם דחייתו של הפרלמנט אותה בהצבעה שלשום. אנתנסיוס אופרנידס, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של קפריסין, התבטא אתמול בחריפות נגד הנושים של קפריסין, וטען כי פעולותיהם משולות לסחיטה. "זהו רגע היסטורי. אנחנו עדים היום לגסיסתו של הפרויקט האירופי", אמר אופרנידס בראיון לסוכנות בלומברג.

לדבריו, "אנחנו נמצאים במצב שבו כמה ממשלות אירופיות נוקטות פעולות שמאותתות לאזרחים בחברות אחרות באיחוד שהם אינם שווים בפני החוק". הנגיד לשעבר טען כי מה שמתרחש בקפריסין ובאירופה בימים האחרונים הוא בגדר סחיטה. "מדובר בטעות גסה של ממשלות אירופיות שפשוט סוחטות את קפריסין וגורמות לה להחרים את מה ששייך בצדק למפקידים במגזר הבנקאות במדינה. האופן שבו הממשלות החזקות באירופה סוחטות את הממשלה הקפריסאית מעביר מסר ולפיו אף תושב של מדינה קטנה כמו לוקסמבורג לא יכול לחוש ביטחון לגבי החסכונות שלו. גם אסור שאיש במדינה חלשה כמו ספרד יהיה שווה נפש לגבי עתיד חסכונותיו".

אופרנידס הצהיר כי החלטות מסוג זה, בדומה להחלטה על התספורת לחוב היווני שהתקבלה באוקטובר 2011, דווקא מועילות לכמה מדינות. "לדוגמה, כפי שראינו ביום שני בכמה מהשווקים הפיננסיים, החלטה כזו יכולה להוריד את עלויות ההלוואה של ממשלת גרמניה, כך שהממשלה יכולה עכשיו לקחת הלוואות בריבית שלילית בזכות הסבל שנגרם למדינות אחרות. לא כולם שווים בפני החוק, אם לשפוט על פי האופן שבו מתנהגות ממשלות אירופה בימים אלה".

אופרינדס אומר "ממשלות אירופה", אך אם יש ממשלה אירופית שהיוותה מוקד לזעמם של הקפריסאים בימים האחרונים, זו הממשלה הגרמנית והקנצלרית אנגלה מרקל העומדת בראשה. מרקל, שהפכה לדמות שנואה באי הקפריסאי בימים האחרונים, נחשבת כמי שדחפה יותר מכל לגיבוש המתווה שמאלץ את הקפריסאים להשתתף בחילוץ של עצמם.

שר האוצר של קפריסין מיכאל סאריס, אתמול במשרד האוצר הרוסי במוסקבה, צילום: אי פי איי שר האוצר של קפריסין מיכאל סאריס, אתמול במשרד האוצר הרוסי במוסקבה | צילום: אי פי איי שר האוצר של קפריסין מיכאל סאריס, אתמול במשרד האוצר הרוסי במוסקבה, צילום: אי פי איי

 

הנציבות מאשימה

לפי דיווח של "הדיילי טלגרף", מרקל שברה אתמול את שתיקתה והתבטאה על דחיית המתווה על ידי הפרלמנט הקפריסאי: "אני מצרה על החלטת הפרלמנט אך כמובן שבכוונתנו לקבל אותה", אמרה הקנצלרית אחרי פגישת קביעת מדיניות של הפרלמנט האירופי בבריסל. לדבריה, "פוליטית, קפריסין זקוקה למגזר בנקאי יציב. כיום המגזר הזה אינו יציב. קפריסין היא שותפתנו לגוש היורו ולכן זוהי חובתנו למצוא פתרון משותף לבעיותיה".

השאלה העיקרית שנשאלה אתמול ברחבי העולם היתה מה הצעד הבא. הנציבות האירופית אמרה אתמול כי "הכדור במגרשה של קפריסין", והדגישה שאחרי דחייתו של הפרלמנט את המתווה שהוצע לו, זוהי אחריותם של הקפריסאים למצוא מתווה אחר שיהיה מקובל על בעלי החוב של האי. עם זאת, בנציבות הדגישו כי את הבעייתיות הפוטנציאלית של מתווה כזה, באומרם כי במהלך הדיונים על גיבוש המתווה, קפריסין דחתה כל אלטרנטיבה לדרישה על גביית מס על פיקדונות.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל: "אני מצרה על הסירוב של הפרלמנט בקפריסין למתווה שהצענו, אבל מכבדת אותו. קפריסין חייבת מגזר בנקאי יציב", צילום: בלומברג קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל: "אני מצרה על הסירוב של הפרלמנט בקפריסין למתווה שהצענו, אבל מכבדת אותו. קפריסין חייבת מגזר בנקאי יציב" | צילום: בלומברג קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל: "אני מצרה על הסירוב של הפרלמנט בקפריסין למתווה שהצענו, אבל מכבדת אותו. קפריסין חייבת מגזר בנקאי יציב", צילום: בלומברג

מאחר שהשלטונות בקפריסין ביקשו למנוע התנפלות של יחידים על הבנקים, שיבקשו למשוך את פיקדונותיהם כדי למנוע הטלת מס עליהם, נסגרו הבנקים לשלושה ימים, במטרה לפותחם מחדש היום. אולם אתמול הודיעה הממשלה בניקוסיה כי בכוונתה להשאיר את הבנקים סגורים, ולא לפתוח אותם לפחות עד יום שלישי בשבוע הבא.

כחלק מהתוהו ובוהו סביב המגזר הבנקאי בקפריסין, יצאה אתמול הממשלה בניקוסיה בהכחשה גורפת לידיעות - שלא לומר שמועות - שלפיהן היא הגיעה להסכם, שבמסגרתו היא תמכור את הבנק הגדול במדינה - סייפרוס פופולאר בנק - למשקיעים מרוסיה. לפי דיווח של סוכנות רויטרס, דובר מטעם הממשלה הכחיש את השמועות שעלו בתקשורת היוונית וגרמו בהלה. עם זאת, בסך הכל הגיבו בורסות אירופה באדישות יחסית לטלטלה בקפריסין ולא נרשמו בהן ירידות שערים חריגות.

כעת נראה שקפריסין תתרגם את אכזבתה מהאיחוד האירופי לפנייה למקור שאינו מהאיחוד האירופי לצורך הסדרת בעיית הנזילות שלה: גוברות הספקולציות בדבר האפשרות שקפריסין תפנה לרוסיה לקבלת סיוע פיננסי, מצב המאפשר לרוסיה לקבל על עצמה את תפקיד ה"מושיעה של אירופה".

ביום שלישי בערב הגיע שר האוצר של קפריסין מיכאל סאריס למוסקבה לשיחות עם גורמים בממשלת רוסיה. איוואן צ'קארוב, כלכלן ראשי ברנסנס קפיטל, אמר לרשת CNBC שרוסיה כעת "חוזרת מהכפור" לאחר שהורחקה משיחות החילוץ בין קפריסין לנושיה.

"מצב זה מציב את רוסיה, ואפילו את הנשיא ולדימיר פוטין, בעמדה יוצאת מן הכלל להציג עמדה מוסרנית ולהציע לקפריסין הלוואה נוספת ובזאת להפוך למושיעה של אירופה", אמר צ'קארוב ל־CNBC במוסקבה ביום רביעי. אולם לפי דיווח של סוכנות רויטרס, סאריס הצהיר אתמול כי עדיין לא הגיע להסכם עם רוסיה, וכי בכוונתו להמשיך במגעים במהלך היום, תוך שהדגיש כי "המגעים היו חיוביים מאוד".

רוסיה כבר העניקה הלוואה אחת של 2.5 מיליארד יורו לקפריסין, שאותה ביקשה קפריסין להגדיל ב־5 מיליארד יורו נוספים. כבר עתה כ־30%–40% מהפיקדונות בבנקים הקפריסאיים שייכים לחברות וליחידים רוסיים. היחסים האלה אינם חד־צדדיים. לפי דיווח של "הגרדיאן", גם לקפריסין חשיפה עצומה לכלכלה הרוסית: סוכנות הסטטיסטיקה הממשלתית של רוסיה פרסמה נתונים שלפיהם עסקים שהמטה שלהם בקפריסין השקיעו 90 מיליארד דולר ברוסיה ב־2011 לבדה. מדובר בסכום הגבוה כמעט פי ארבעה מהתמ"ג השנתי של קפריסין, העומד על 25 מיליארד דולר בשנה.

לסגור את ברז הגז

מנהיגי רוסיה - הנשיא ולדימיר פוטין וראש הממשלה דמיטרי מדבדב - גינו את הצעתו של האיחוד האירופי להטלת מס

בשיעור של 15.6% על פיקדונות של יותר מ־100 אלף יורו בבנקים קפריסאיים. פוטין כינה את המהלך "בלתי הוגן, לא מקצועי ומסוכן", ומדבדב אמר שמהלך כזה משול ל"הפקעה" של כספי הציבור.

סטיב קין, מרצה לכלכלה ולפיננסים מאוניברסיטת מערב סידני, אמר ל־CNBC כי רוסיה בהחלט עלולה לגמול לאירופה במקרה שהאחרונה תכריח את קפריסין למסות בהמוניהם את הפיקדונות של אזרחי רוסיה. "אם אתה שם כמטרה את רוסיה, והנשיא פוטין ירגיש צורך להציג חזית כוחנית, מה מונע בעדו לסגור את אספקת הגז הטבעי מרוסיה לגרמניה עד שגרמניה 'תתעשת' ותחזור בה?", שאל קין.

בעצה חשובה ששלח למקבל ההחלטות באירופה אמר קין כי מנהיגי אירופה חייבים להיות ברורים ככל האפשר באשר למטרתם בעניין קפריסין: "אם אתה מעוניין לתקוף הלבנת כספים, עשה זאת ישירות ואל תאלץ את איכרי וסוחרי קפריסין להשתתף במאמץ הזה". אם מקבלי ההחלטות בבריסל לא יתרגמו את העצות הללו למעשים במהירות, הפרויקט האירופי עלול להיקלע למערבולת נוספת שרק תעמיק את שקיעתו.

תגיות