אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מס על פיקדונות בקפריסין? מכה אנושה ליסודות המערכת הבנקאית" צילום: איי פי

"מס על פיקדונות בקפריסין? מכה אנושה ליסודות המערכת הבנקאית"

כך לדברי ג'ורג' ויסיליו, לשעבר נשיא קפריסין ואחד ממנהיגיה המוערכים ביותר, בראיון ל"גרדיאן"; מתח ביקורת חריפה על מנהיגי גוש היורו שכשלו בהערכותיהם

23.03.2013, 10:58 | סוכנויות הידיעות

ג'ורג' וסיליו, נשיא קפריסין לשעבר, מזהיר כי המערכת האירופית כולה תיפגע אם לא יינקטו צעדים שימנעו את קריסת המדינה. וסיליו (82), שנחשב לאחר המנהיגים המוערכים ביותר של המדינה, נתפס כעת, גם על ידי יריביו, כקול ההיגיון. "קפריסין אינה רק אי של שמש. פיתחנו סקטור שירותים ייחודי, שהיה מבוסס על האמון במערכת הבנקאות", אמר וסיליו, שכיהן כנשיא בין 1988 ל-1993 בראיון ל"גרדיאן" הבריטי, "אם האמון יאבד, לא יוותר דבר. כל מה שנוצר ייהרס, ויהיו לכך השלכות חמורות".

קראו עוד בכלכליסט

לפיכך הוא מזהיר כי תהיה זו טעות להתייחס למצב בקפריסין כאל התפתחות חסרת משמעות, וכאילו קריסתה הכלכלית לא תורגש מחוץ לאי. לדבריו, "המנהיגים העולמיים לא צריכים להתייחס לקפריסין כאל אי קטן, שלא חשוב אם הבנקים שלו יקרסו".

וסיליו, שהיה מהתומכים הבולטים בהצטרפותה של קפריסין לגוש היורו, הוא גם הראשון שמצהיר שעזיבת המטבע המשותף תהיה הרת אסון למדינה. עם זאת, הוא מציין כי ההחלטה להטיל מס על פיקדונות בניסיון להציל את מדינת הים התיכון מקריסה כלכלית היוותה "מכה אנושה ליסודות המערכת הבנקאית". ולפיכך, כעת חשוב ביותר שהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, שעמדו מאחורי ההחלטה הזו, יעבירו את המסר הנכון. "הדבר החשוב ביותר כעת הוא להבטיח שקפריסין תקבל את הסיוע, אך חשוב מכל, יש להשיב את האמון של הזרים ומחזיקי הפיקדונות במערכת הבנקאית", הדגיש, "אם מקבלים החלטה שמערערת על האמון הזה, יש לתקן אותה".

"שיעור האבטלה יטפס מעל 50%"

וסיליו לא חסך ביקורת על שרי האוצר של גוש היורו, שלדבריו נכשלו בצורה מדהימה בחיזוי העתיד. "לעתים קרובות כשבכירים נפגשים מאחורי דלתיים סגורות ותחת לחץ רב, הם מתעמקים במחשבונים שלהם ואינם חושבים מה יהיו ההשלכות של ההחלטות שלהם", אמר וסיליו בראיון, "במקרה הזה, מדובר בהחלטה להטיל מס חסר תקדים או תספורת על האנשים הפשוטים ועל העסקים. אם מחר כתוצאה מכך סקטור השירותים יקרוס, שיעור האבטלה יטפס מעל ל-50% ובלי הרבה תקווה לשיפור".

וסיליו מתח ביקורת על גוש היורו. "מבטיחים את קריסתנו", צילום: בלומברג וסיליו מתח ביקורת על גוש היורו. "מבטיחים את קריסתנו" | צילום: בלומברג וסיליו מתח ביקורת על גוש היורו. "מבטיחים את קריסתנו", צילום: בלומברג

עוד הוסיף כי המצב נובע מהפסדים של קרוב ל-5 מיליארד יורו, שהבנקים ספגו בין לילה בשל פריסת החובות היווניים. "הם נתנו את כל כספי החילוץ ליוון, ספרד, אירלנד ופורטוגל, בתקווה לעזור למדינות הללו להתחיל להתאושש. אך במקרה של קפריסין הם טוענים שיש גבול, והם נוקטים בצעד שמערער את האמון במערכת הבנקאית ובסקטור השירותים", הוא מאשים, "בהחלטה הזו הם מבטיחים את קריסת קפריסין...אירוע, שבמידה שיתרחש, יהיה בעל השלכות עצומות על המערכת האירופית כולה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
הממשלה בקפריסין כשלה ליצור הכנסה אז היא שודדת את בעלי הפיקדונות- שערורייה מודרנית.
למעשה מה שאנו רואים שקורה בקפריסין זה "שודדי ים" מודרניים. מה ההבדל בין שודדי ים בסמוך לאפריקה לשודדי הפקדונות בקפריסין? אלו חיים בלי הכנסה מספקת ואלו לא הצליחו ליצר בארצם הכנסה מספקת. אז לוקחים בכוח את הכסף מהאזרחים הפשוטים ומהמפקידים בקופות הבנקים. הסיפור פשוט ביותר: ממשלת קפריסין יצרה חור במלאי הכסף בקופה הציבורית. היא חייתה באובר דרפט וחילקה תחילה לעובדי המגזר הציבורי את מה שלא ביה בידה. למעשה ממשלת קפריסין קנתה שלטון בכסף של בעלי הפקדונות. אחר שולחת הממשלה ידה לקופת המפקידים ומרוקנת אותה כדי לכסות מחדלה. מעניין מדוע הממשלה לא העלתה את תשלומי המיסים במקום להפקיע כספי מפקידים. הסיבה: כי זה קל יותר. מדוע זה נוגע לנו הישראלים? כי קיים חשש אמיתי שגם ממשלת ישראל שמנהלת מגזר ציבורי מנופח וכושל תאלץ לעשות כן. כבר היום משלמת המדינה פנסיה תקציבית מהקופה הציבורית בסכומי עתק. בנוסף משכורות לכ-מיליון מועסקים לא יעילים במגזר הציבורי. ידוע כי בקרנות הפנסיה גרעון אקטוארי שלא יאפשר לשלם פנסייה לחברים בהן בעוד כ-10 עד 15 שנים. אז האם גם ממשלת ישראל תעשה מעשה הלאמה?
נועם בלום  |  23.03.13
3.
ל1
מה שאמרת על רוסיה לא נכון כלל, הרובל והקופיקה הרוסית קיימים מאות שנים. מה שאמרת על הארץ גם כן לא מדוייק, שער הריבית נקבע בחול ולא בישראל, אם בארצות הברית יהיה שער ריבית של 2% ובארץ היו משאירים אותה על 4% היה נוצר מצב שלגופים גדולים היה אינטרס ללוות כסף בחו"ל ולהלוות אותו בארץ (לדוגמא בעזרת אגרות חוב) מצב זה היה גורר מכירה של דולרים, ירידה בשער החליפין גוררת בתורה ירידה בייצוא ועליה בייבוא(גידול בכמות הכסף במשק = קיטון באינפציה, הבנק המרכזי צריך להתאים את הריבית לאינפלציה)
כלכלני  |  24.03.13
2.
זה פשוט אי ללא מסים ואין מלחמות שעולות כסף.
איך יכול להיות שבמדינות היורו, חלקם בלי מיסים ואחרים עם מיסים של עשרות אחוזים? הרי זה מטומטם שגרמניה או צרפת יממנו את החיים הטובים של קפריסין. קפריסין צריכה לממן את עצמה על חשבונה בלבד. זה לא יהיה כמו ארה"ב, ששם יש חמישים וכמה מדינות (בפועל אין שם חמישים מדינות, כי כולם לומדים אותו חינוך, וכולם שם משותפים בהיסטוריה אחידה, חוקה אחידה) את כל זה תוסיפו שלארה"ב יש רק "2 גבולות" קנדה ומכסיקו שלמזל ארה"ב קנדה היא השכנה הכי טובה בעולם! שכולם היו רוצים אותה בתוך שכנה. באירופה אין את כל זה! ככה שלאירופה אין משותף חוץ מהנאט"ו ואיחוד אירופי (להבדיל מהיורו)
יותם  |  23.03.13
1.
צורה כל כך בוטה לשדוד את העם. תלמדו מישראל ומרוסיה
ברוסיה המחירים היו נשלטים ע"י הממשלה, היתה אינפלציה סמויה מטורפת. המחירים היו נמוכים (גם המשכורות) אבל בפועל לא היה מה לקנות, החנויות היו ריקות. אתה חוסך, המחירים לא עולים, אבל שווי החסכון שלך מתאפס. כל כמה עשרות שנים היו מחליפים מטבע ומאפסים (רשמית) את חסכונות האזרחים. בישראל, יש שלל צורות מיסוי ושוד שמיושמות בכל מיני שיטות שאי אפשר לברוח מהן: מחירי רכב, דלק, מים, חשמל, שוד הפנסיות. אחד הגדולים זה הורדת הריביות. הפריים והאינפלציה, שהיא נמוכה באופן מלאכותי, כל ילד מבין זאת. מתקבל מצב שבו *ריאלית* חסכונות צמודי מדד נמסים בבנקים, למרות שעל הנייר הכל בסדר.
23.03.13