המוקד לא התקשר לדווח על פריצה וישלם

בית משפט השלום בירושלים חייב חברה שסיפקה שירותי מוקד לבית עסק לשלם לו את שווי הרכוש שנגנב מהעסק, משום שלא שלחה סיור לבית העסק ולא הודיעה לבעליו שהאזעקה במקום הופעלה.

בכך נדחתה טענת הנתבעת שהחוזה בין הצדדים כולל הגבלת אחריות ולפיה במצב של פריצה היא תחזיר רק את התשלום ששולם לה בגין שירותיה, ללא אחריות על הרכוש שנגנב.

אילוסטרציה | צילום: shutterstock

מדובר בתביעה שהגישה חברת הצמיג דודי דאסה, באמצעות עורכי הדין אורי ששון ואריאל צדוק ממשרד ששון ושות', נגד חברת השמירה טכנולוגיות מיגון שיוצגה על ידי עו"ד נפתלי קפשוק. התובעת מפעילה בית עסק לאחסון צמיגים ומשמשת גם כיבואנית מפיצה ומשווקת צמיגים. הפריצה התרחשה בשעת לילה ביוני 2009. במוקד הנתבעת התקבלו חיוויים ממערכת האזעקה שחדלו בשל חבלה במערכת האזעקה לאחר חצות. למרות זאת לא נשלח סיור למקום ולבעלי העסק או המשטרה לא דווח על הפריצה. הנתבעת טענה כי מערכת האזעקה בבית העסק היתה ידועה ככזו שמתקבלות ממנה קריאות שווא רבות בגלל התעקשות בית העסק להניח גלאים חיצוניים. המוקדנית במשמרת באירוע העידה כי נדרשה להפעיל שיקול דעת ולא שלחה סיור למקום, מאחר שסברה כי החיוויים מעידים על קריאת שווא. השופטת, סגנית הנשיאה עירית כהן, קבעה כי החלטה זו היתה בלתי סבירה ורשלנית והפרה את ההסכם.

בנוסף טענה הנתבעת כי אפילו אם היתה מתריעה ושולחת סייר למקום, הוא לא היה מבחין בסימני הפריצה משום שהפורצים נמלטו מהמקום לאחר שחיבלו במערכת האזעקה, ורק בחלוף כשעתיים, לאחר שווידאו כי אין תגובה מצד אנשי הסיור, חזרו למקום והוציאו אלפי צמיגים שהועמסו על גבי משאיות. השופטת קבעה כי אף אם הסייר לא היה מזהה את הפריצה, אין לדעת אם אולי היה בכך להרתיע את הפורצים ולגרום להם לזנוח את תוכניותיהם.

ההסכם בין הצדדים כלל התניה של הגבלת אחריות ולפיה המוקד ישלם לכל היותר את דמי המנוי ששולמו לו בכל תקופת המינוי, 9,000 שקל במקרה זה. המוקד טען כי הוא אינו מעניק ביטוח בגין נזק לרכוש. השופטת קבעה כי מטרת התניה אינה לפטור את הנתבעת מאחריות מלאה גם במצבים שבהם חדלה לחלוטין מלמלא את תפקידה. לפיכך קבעה כי המוקד ישלם לבית העסק 243 אלף שקל, שהם ההפרש מהשווי של הצמיגים שנגנבו לסכום ששילמה חברת הביטוח. בנוסף היא חויבה בתשלום שכר טרחת עו"ד בגובה 40 אלף שקל.