השבוע של ברזובסקי, שפירא ולפיד

יציאת מצרים היא האירוע המכונן בתולדות האומה היהודית. הלקח הנלמד ממנה, שמתמצה במילים "זכר ליציאת מצרים", קיבל דגשים שונים לאורך הדורות: העם שרק נגאל צווה מיד שלא להונות את החלשים ממנו, בזוכרו את עברו הקרוב בבית העבדים. בשעת החשש לפני הכניסה לארץ ומלחמות הכיבוש העם מצטווה לזכור את יכולותיו האינסופיות של האל שהוציאם ממצרים. לפני היציאה לגלות הנביאים מזכירים לעם לא להתייאש, כי הגאולה העתידית תגיע כפי שהגיעה לבסוף בשעבוד פרעה. כל דור והלקח שלו. כעת ימי החג וחול המועד מאפשרים להפנים את כל הלקחים: האל איתנו, הגאולה תגיע, ועל החלשים צריך לשמור.

אורי רוזביץ

פירמידות. "זכר ליציאת מצרים" | צילום: אי פי אי

שולץ - פשוט בן אדם

אחרי שבשנה האחרונה תאגיד בתי הקפה סטארבקס סיפק לבעלי המניות שלו רווח של 38%, בשבוע שעבר מנכ"ל התאגיד סיפק להם שיעור חינוך. בכנס שהתקיים בסיאטל קם אחד מבעלי המניות ואמר שהחברה מפסידה לקוחות בעקבות התמיכה שהביע המנכ"ל הווארד שולץ בנישואים בין בני זוג מאותו מין. שולץ הקשיב, והשיב. בנימוס מקפיא הוא הסביר לאיש ש"התמיכה לא נעשתה מהסתכלות בעדשה הכלכלית אלא האנושית", והמליץ לו למכור את מניותיו בסטארבקס אם הוא חש שמניה שעולה ב־38% אינה מספיקה לו. לרוב קל מאוד להתנגח בתאגידים על הדורסנות והשמרנות, וקל מאוד להתנגח בסטארבקס על הקפה. אבל שולץ עשה צעד ניהולי אמיץ ונדיר: הוא נקט עמדה מפורשת בוויכוח שקורע את אמריקה, ובחר בעמדה המתקדמת ומושכת האש. ואפשר להגיד את זה גם ככה: הוא פשוט התנהג כמו בן אדם. עניין אמיץ ונדיר מדי בפני עצמו.

ארז רומס

"גירלז" - ספרות רוסית גדולה

עוד בשנות השמונים הסמית'ס הציעו לתלות את הדי.ג'יי כי "המוזיקה שהוא מנגן לא אומרת כלום על החיים שלנו". הקו הדק שמפריד בין אמנות להעברת זמן נמצא כנראה בהבחנה הזאת, שמבליטה את היצירות הזוהרות שמסוגלות להגיד משהו על החיים שלנו מעל פני כל השאר. במובן הזה "גירלז", הסדרה ההו־כה־מדוברת של לינה דנהאם שעונתה השנייה הסתיימה בארצות הברית בשבוע שעבר, עוברת את מבחן האמנות בקלות. "גירלז" נוטה לעצבן אנשים, אבל גם לשרטט מצבים אנושיים בדייקנות שעד כה היתה שמורה לסופרים הרוסים הגדולים. או כמו שאמא שלי אמרה: "למה כולם שם כל כך מכוערים?". אמא, ברוכה הבאה לחיים.

מיכל פלד פליישר

הז'רגון - מילים נכונות בדרך לפיאסקו

ההישג האחרון של קברניטי גוש היורו הוא להבהיר לאזרחים שכסף בבנק אינו דבר בטוח, ושכדאי להם להחביא מזומנים במזרן. הם לא לבד, קברניטי הגוש. הם חלק מקבוצה מתרחבת ומטרידה שחתן הנובל פול קרוגמן קרא לה "האנשים הרציניים מאוד", VSP. אלה שמנווטים את הכלכלה כשארשת רצינית ביותר על פניהם, חיים מוועידת פסגה למפגש חירום, מצהירים בכובד ראש על הצורך בריאליזם, מסבירים כמה הכרחי הכאב עכשיו וכמה הוא ישתלם בריבאונד. אפילו שר האוצר יאיר לפיד הפנים השבוע את הז'רגון הזה. כדאי רק שייזהר בדרך. עד כה ה־VSP הולכים מטעות קולוסאלית אחת לשנייה: ממשלת בריטניה הצליחה להנדס מיתון משולש, ועכשיו צופה עוד חמש שנות חולשה. ארצות הברית מייצרת משברים פוליטיים מלאכותיים שמאיימים לסכל את ההתאוששות השבירה. על המצאות מקומיות כמו ניהול מדינה כאוטית באמצעות תקציב דו־שנתי עדיף לא להרחיב. האנשים רציניים, המינוחים מקצועיים, הגרפים מאירי עיניים. את המחיר משלמים כל השאר.

אורי פסובסקי

שר האוצר יאיר לפיד | צילום: עטא עוויסאת

שפירא - ריח פוליטי

בראיון החג ל"ידיעות אחרונות" תקף מבקר המדינה יוסף שפירא את קודמו מיכה לינדנשטראוס. את היחס בין המבקר לקודמו אפשר להשוות, בהבדלים המתבקשים, ליחס בין נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לקודמיו דורית ביניש ובעיקר אהרן ברק: פחות כותרות, פחות אקטיביזם, פחות עיסוק ברומו של עולם. שפירא מדבר בראיון על חיזוק המוסד של נציב תלונות הציבור והתמקדות בנושאים האזרחיים ה"אפורים" יותר. הוא לא היה עוסק, למשל, במרמרה, במסמך הרפז ובקטטות עם היועץ המשפטי. בכך הוא מחזק את הדימוי שלו כמינוי שהפוליטיקאים קידמו כדי להרגיע את משרד המבקר. דיבורים כאלה יגרמו לכך שגם אם דרכו תוביל לתוצאה נכונה, היא תיחשד כמניפולציה פוליטית. כך שגם אם הוא צודק, שפירא לא יוצא הכי חכם.

משה גורלי

מבקר המדינה יוסף שפירא. תקף את קודמו בתפקיד | צילום: חיים צח

עסקים קטנים, רווח גדול

אין בנק רציני בארץ שלא מסביר פנים לעסקים קטנים ובינוניים. הבנקאים כאן מעולם לא היו חייכנים יותר למסגרייה או לחנות המכולת המקומית. ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, אפילו יזם את יום העסקים הקטנים, שבו נקראים האזרחים לקנות רק מעסקים כאלה. בשבוע שעבר התבררה הסיבה האמיתית לחיבוק של הבנקים לעסקים קטנים, ולאשראי שהם ששים לתת להם: תשואה ממוצעת של 23% על ההון העצמי וחמישית מהרווח הנקי של הבנקים באים מהמגזר זה. והבונוס: הסיכון נמוך יותר מהלוואות לטייקונים ושאר ממונפים גדולים. בפעם הבאה שאתם שומעים על הנדיבות של הבנקים לעסקים הקטנים, זכרו שמאחורי מכונת היחצנות המשומנת מסתתר קופון שמן.

גולן פרידנפלד

ברזובסקי - כלכלה עם חוקים אחרים

בוריס ברזובסקי, "הסנדק של הקרמלין", האוליגרך הראשון, הוא האיש שהמציא את הקפיטליזם הרוסי הייחודי, שבו אנשי עסקים פרטיים מתעשרים ממכירת תוצרת ממשלתית, ואת ה"דמוקרטיה" הרוסית, שבה רק הכסף קובע את המדיניות. הוא גם אויבו הגדול של הנשיא ולדימיר פוטין, ולפיכך מותו הוא סוף עידן. אף שברזובסקי שהה הרחק מהקרמלין בעשור האחרון, שני הצדדים עקבו בדריכות זה אחר זה. בשבועות האחרונים המתיחות שוב עלתה על פני השטח, כשבמוסקבה "חשפו" שברזובסקי, שהיה שרוי לכאורה בדיכאון עמוק, כתב לפוטין מכתב אישי מלא חרטה שבו ביקש לכפר על חטאיו. במקביל דלפו ידיעות על מצוקה פיננסית שאליה נקלע האיש שהונו נאמד בעבר ב־3 מיליארד דולר. ואז בליל שבת, באמבטיה, בא המוות, שייתכן שנסיבותיו לא יתבררו לעולם. ככה זה, כשאתה מבשל קפיטליזם ודמוקרטיה מחומרים חשודים, גם אתה עלול להיחנק מהאדים.

סופי שולמן

ברזובסקי. האוליגרך הראשון מת | צילום: בלומברג

סערה סביב דברי השר

הילדה חולה בלי סוף לאחרונה. שנה ראשונה בגן, ככה זה. בביקורים החוזרים ונשנים במוקד של מכבי ברמת השרון תמיד יצאנו משם בתוך שעתיים, שבהן בדקו, צילמו, אבחנו וטיפלו. ועדיין, כמעט כל ההורים מסביב קיטרו על ההמתנה. בסוף השבוע למדנו משהו חדש על המתנה, כשהיא התעוררה עם דלקת עיניים, במלון באילת. הלכנו למוקד של מכבי בעיר; סליחה, למוקד של חברה שעובדת עם כמה קופות חולים. הטיפול היה אדיב, ופקידת הקבלה סיפרה שרק פעם בחודש מגיע רופא עיניים שמתמחה בילדים. ככה נראית המתנה אמיתית. מי שאין לו כסף, שלא יגור בתל אביב, אמר שר השיכון, ואנחנו חשבנו: ומה עם מי שצריך שירות רפואי זמין?

איתי שמושקוביץ