יש לך מקלדת? אתה אשם בפשעי סייבר

פשעי מחשבה, גרסת 2013

בארה"ב גוברת המחאה על פסקי דין ותביעות בלתי סבירות כלפי פעילי זכויות הגולשים, כשהמקרה האחרון הוא של ההאקר אנדרו "וויב" אוירנהיימר, שחשף את העובדה ש-AT&T שולחת מידע משתמשים בלתי מוצפן - והלך בשל כך ל-41 חודשים בכלא. עכשיו מסתבר שאם חוק חדש יעבור, הולך להיות הרבה יותר גרוע.

הצעת חוק שמסתובבת בוועדת החקיקה של בית הנציגים האמריקאי - הבית התחתון של הקונגרס - מגדילה את עונש המקסימום שאפשר להטיל על פריצה למחשב, אם כי היא עדיין קובעת שלשופט יש שיקול דעת, כלומר לא מטילה עונשי מינימום. החוק החדש קובע עונש מקסימלי של 30 שנות מאסר, ללא אפשרות לשחרור מוקדם, על מי שניסה לפגוע במערכות מחשב קריטיות, כגון כאלה שקיימות בתחנות כוח.

מילא זה: החקיקה החדשה קובעת שנסיון לפרוץ למחשב, או קשירת קשר לפרוץ למחשב, יענשו כאילו העבירה אכן בוצעה. זה כבר מעביר אותנו קרוב מאוד לתחום פשעי המחשבה. המשפט, כפי שהוא קיים כרגע, מבדיל - בצדק - בין עבירה ובין נסיון לעבירה. פתאום, כשזה מגיע לפשעי מחשב, מצפים מאיתנו לקבל בשלווה את העובדה שההבחנה הזו נעלמת.

זה חוק רע, שמכיל למרבה הצער סעיפים חיוביים: הוא קובע שחברות חייבות לעדכן את הלקוחות שלהם ברגע שהם מגלות שבוצעה פריצה למאגרי המידע שלהן. יש לקוות שהוא יטורפד ובהקדם, שכן הדבר העיקרי שהוא מקדם הוא היסטריה.

חשבתם שאתם אנונימיים? אל תהיו תמימים

 

טענה קבועה של גוגל, פייסבוק ושאר בוזזות פרטיות היא שהן לא מעבירות את המידע על המשתמשים כפי שהוא למפרסמים, אלא מעבירות אותו אנונימיזציה. יצוין, עם זאת, שלפני כמה שנים גוגל נלחמה בשיניים ובציפורניים כנגד האיחוד האירופי כדי שלא תצטרך לעשות אנונימיזציה למידע שלה אלא לאחר שחלפו 18 חודשים. חלק ניכר מהמידע הזה מגיע ממכשירים ניידים.

האנונימיזציה אף פעם לא היתה מושלמת. עוד ב-2006 הצליח הניו יורק טיימס, במאמץ קל יחסית, לחשוף את זהותה של "מחפשת מס' 4417749" מתוך מידע אנונימי שהוציאה AOL לציבור על החיפושים שנערכו בה.

עכשיו אומרים חוקרים ממכון MIT שהם יכולים לזהות משתמשים בוודאות של 95%, בהסתמך על ארבע נקודות מידע. הם בחנו מידע סלולרי אנונימי שנאסף על 1.5 מיליוני בני אדם בתקופה של 15 חודשים.

החוקרים הגיעו למסקנה שהצורה שבה בני אדם נעים מדי יום היא כל כך ייחודית להם, שדי בארבע נקודות של מיקום וזמן, כדי שהם יוכלו לזהות משתמש ספציפי. חלק ניכר מהמידע הזה משוחרר על ידי המשתמשים בעצמם, כשהם עושים check-in בכל מיני מקומות.

כמובן, הזיהוי הזה הוא עדיין ברמת "משתמש מס' 786921", אבל אם אתה יודע איפה אדם צפוי להיות כמה פעמים ביום, בשעות ידועות, קל מאוד לזהות אותו. לידיעתכם.

עלייתו ונפילתו של ההאשתג

ההאשתג, הסימן שמוכר כ-#, שימש את טוויטר בהצלחה ניכרת בשנים האחרונות כדי לאפשר למשתמשים לעקוב אחרי נושא מסוים. עכשיו מתחילים לחשוב מחדש על כל הנושא, ולתהות אם זה בכלל מעשי.

נניח שאתם רוצים לכתוב על חוויותיכם האיומות מארוחת החג. מה קורה כשאתם רושמים בציוץ שלכם "#סדר"? אתם מהמרים על שתי הנחות מתנגשות: האחת, שיש מספיק אנשים שמתעניינים בנושא כדי שהם יחפשו אותו; השניה היא שלמרות שיש עניין ער עד כדי כך שיש מחפשים אחריו, הציוץ שלכם איכשהו לא יטבע באשד הציוצים האחרים שמשתמשים באותו ההאשתג.

ישנה בעיה אחרת: ההאשתג הפך לקורבן של ההצלחה של עצמו. יותר ויותר משתמשים עושים בו שימוש גם כשאין בו שום צורך, ויש ציוצים שהם כמעט כולם סדרה של האשתגים, נסיון פתטי למשוך תשומת לב בתוך זרם המידע השועט ומתפוגג כמעט בו זמנית. כתוצאה מכך, נראה שפחות ופחות אנשים אשכרה טורחים להקליק על האשתג.

ומעבר לכך, לטענת דניאל ויקטור מהניו יורק טיימס, ישנה הבעיה האסתטית: האשתגים הם לא נעימים לעין. הם קוטעים רצף מחשבה ופשוט לא נראים טוב. הם מעידים, לעתים, על חוסר מחשבה. בקיצור, צמצמו את השימוש שלכם בהם, או חדלו בכלל. היקום יודה לכם.

הרפורמה במס מתעכבת בשל תוכנה

הרעיון נשמע פשוט וקסום: מדי שנה, במקום ללכת לרואה חשבון להגיש דו"ח שנתי, תכנס לאתר של רשות המסים, וזו תציג בפניך את המסים שהיא חושבת שאתה חייב לה, בהסתמך על המידע שכבר הגיע אליה במהלך השנה ממך או מהמעסיק שלך. אתה, חמוש בניירת שלך, תודיע לה איפה אתה חושב שהיא שגתה ולמה מגיע לך לשלם פחות, כשאתה מציין הוצאות שהיא לא מכירה. קליק וזהו, חסל סדר דו"ח שנתי.

זו לא אגדה. זה כבר קורה, אמנם במדינות שלא מגדירות את עצמן כ"אומת הסטארט-אפ", כגון דנמרק, ספרד ושוודיה. בארה"ב, שורה של נשיאים דיברו על הרעיון הזה, ביניהם רפובליקנים כמו רונלד רייגן ודמוקרטים כמו ברק אובמה. אז למה זה לא קורה שם?

פשוט מאוד: כי יש חברה בשם Intuit, שמה שהיא עושה בחיים הוא לייצר את תוכנת Turbotax הפופולרית, שבה עושים שימוש אמריקאים רבים כשהם באים לדווח על המסים שלהם. החברה הזו הוציאה מיליונים על שתדלנות כדי למנוע ממס ההכנסה בארה"ב לעשות את חלקו בתכנית. בין השאר, היא יצאה בקמפייני פרסום שהיו מיועדים להפחיד אמריקאים מכך שהממשלה הרעה עשויה להתחיל לאסוף מידע על המסים שלהם - מה שהיא כבר עושה ממילא. כחלק מהנסיונות שלה לשמור על האמריקאים מהמצב שבו הם לא יצטרכו לשלם לה, החברה שימנה פוליטיקאים בכל הרמות.

קצרצרים

1. צבא ההאקרים של משטר הגולגלות מבייג'ינג ממשיך בהתקפותיו על פעילי זכויות אדם טיבטים ומקרב בני המיעוט האויגורי המדוכא. זה לא היה מצליח להפוך לחדשות, כי כאמור מדובר בקמפיין דיכוי מתמשך, אלמלא העובדה שיחידות הסייבר של סין בנו לראשונה התקפת סייבר שמבוססת כולה על אנדרואיד. המשטר הצליח לשים יד על כתובות מייל של רשימת מייל של פעילים, ושלח להם קובץ שמתחזה להיות הודעה של הקונגרס האויגורי העולמי. מי שפתח את האפליקציה, סיפק מבלי משים דלת אחורית להאקרים הסינים.

2. בידיעה נוספת מהדיקטטורה הגדולה בעולם, שופר המשטר בשפה האנגלית, ה-People's Daily, יצא בהתקפה חריפה על אפל בעמוד הראשי שלו. לטענת התעמולון, אפל דחתה את הבקשות של העיתונאים שלו לראיונות והסתפקה ב"תגובות ריקניות, מלאות בתשבוחות עצמיות". וואלה. זה בהחלט נשמע כמו אפל. זו ההתקפה השניה תוך זמן קצר של המשטר על אפל. המדור מבקש להבהיר שאם זה יימשך הוא יאמץ את האמירה של צ'רצ'יל אחרי הפלישה הנאצית לברית המועצות - "אם היטלר היה פולש לגיהנום, הייתי נואם בפרלמנט ואומר כמה מילים טובות על השטן" - ויזכיר שוב ושוב שחטאיה של אפל כשלג ילבינו לעומת אלה של סין.

3. מועצת השפה השוודית נאלצה למחוק מילה מרשימת המילים החדשות שלה לראשונה בתולדותיה. וזאת תחת לחץ של גוגל. המילה היא ogooglebar, ומשמעותה היא "בלתי ניתן לגיגול". גוגל התעקשה שהמילה צריכה לציין רק דברים שאי אפשר למצוא במנוע החיפוש שלה - שכל ישר, אני מניח - ולא דברים שאי אפשר למצוא בסתם חיפוש רשת. המילה כבר רווחת בשוודית מדוברת, בדיוק במשמעות שגוגל לא רוצה שתהיה לה, אבל למועצת השפה לא היה את הכוח להמשיך ולהתדיין עם עוכרי הדין של גוגל. התמנון העליז נכנס בכך לחברה המפוקפקת של אפל, שכבר צנזרה מילון בעבר.

4. מארק צוקרברג, האיש שתמונתו מופיעה לצד הערך "חוסר מצפון" במילון ופרץ בעבר למיילים של משתמשי פייסבוק, זומם כעת להקים קבוצת פעולה פוליטית. זו, אם תקום, צפויה להתמקד בנושאים כגון רפורמת הגירה (פייסבוק רוצה להקל על מהגרי עבודה, היא זקוקה להם), הכלכלה, חינוך (פייסבוק צפויה להתמקד בפירוק יכולת הריכוז של תלמידים) וכן מימון של מחקר מדעי. על פי הידיעה, שטרם אושרה, צוקרברג צפוי לנסות לשכנע עוד ברוני הייטק להצטרף לקבוצה שלו.

5. אחד האיסורים המטופשים של העידן המודרני הוא האיסור להשתמש במכשירי אלקטרוניקה אישיים על מטוס, גם כשאין שום סיבה טובה לכך. לאחר שורה של מחאות קולניות ואיומים מצד מחוקקים, הודיעה הרשות הפדרלית לתעופה שהיא בוחנת את הנושא בעצלתיים. היא צפויה להודיע בסוף השנה שמעתה, הנוסעים מתבקשים לא לכבות את המכשירים האלקטרוניים שלהם - להוציא סלולרים - אלא רק להעביר אותם למצב טיסה. חברת הובלת הבקר של ישראל, אל על, צפויה לשמוע על כך ב-2017.

להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)