אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה אנחנו נכנסים ללחץ כשהבוס נכנס לחדר צילום: shutterstock

למה אנחנו נכנסים ללחץ כשהבוס נכנס לחדר

לפי אתר ביזנס אינסיידר, הכול בגלל דרך הפעולה של המוח שלנו. מה בכל זאת יכולים מנהלים לעשות כדי לצמצם את התופעה?

02.04.2013, 22:14 | סוכנויות הידיעות

כולנו מכירים את העצבנות והמתח העולה כאשר הבוס עובר מאחורינו. גם כאשר אנו נחשבים לעובדים מצטיינים ויש לנו קשר טוב עם הבוס, עדיין עולה תחושת אי הנוחות כל אימת שהבוס נכנס לחדר.

קראו עוד בכלכליסט

לפי אתר ביזנס אינסיידר, התגובה הזו היא בחלקה לא מודעת ועל כן קשה לשלוט בה וזאת משום שכך מוחנו עובד. דיוויד רוק מארגון NeuroLeadership Institute - ארגון שמטרתו ליישם תיאוריות ממדעי המוח לחיי העבודה שלנו - מסביר כי התגובה קשורה לתהליך התמידי המתרחש במוחנו שבו אנו מנסים לקבוע אם משהו הוא מקור לאיום או לגמול.

למעשה, מדובר בתהליך כה תמידי עד כי הוא מתרחש חמש פעמים בשנייה, כך מספר רוק. ולא זו בלבד, אלא שרוב מצבי האיום או הגמול הם חברתיים ומפעילים את מרכזי הכאב והעונג במוחנו בדרך ייחודית.

המוח מנסה לקבוע לגבי כל סיטואציה האם היא טומנת בחובה גמול או איום, צילום: שאטרסטוק המוח מנסה לקבוע לגבי כל סיטואציה האם היא טומנת בחובה גמול או איום | צילום: שאטרסטוק המוח מנסה לקבוע לגבי כל סיטואציה האם היא טומנת בחובה גמול או איום, צילום: שאטרסטוק

"אם לדוגמא, מישהו מנודה מפעילות חברתית, תחושת הדחייה תפעיל או אותו האזור במוח שהיה מופעל לו היה מניח ידו על פלטה לוהטת", הסביר רוק.

אם כך, נראה כי על בוסים ללמוד כיצד לנווט בשדה המוקשים של איום וגמול בקרב עובדיהם. לשם כך רצוי כי ישימו לב לעובדות הבאות:

• גורם המעמד - תחושה של מעמד נמוך יוצרת תחושת איום חזקה יותר בייחוד במצב של משוב - אנשים נוטים "לדחוף" בחזרה משום שמצב זה מדגיש את המעמד הנמוך שלהם.

• גורם אי הוודאות - גורם זה קיים משום שעובדים מודעים לכך שעל פי רוב בידי הבוסים יותר מידע מאשר להם ובכוחם לבצע שינויים דרסטיים.

• איום השליטה - איום שנובע מהתחושה שבידי הבוסים יש את הכוח להקטין או להגביל את מידת האוטונומיה והשליטה של העובד.

באופן בלתי מודע אנחנו מתנהגים בצורה מתגוננת, צילום: shutterstock באופן בלתי מודע אנחנו מתנהגים בצורה מתגוננת | צילום: shutterstock באופן בלתי מודע אנחנו מתנהגים בצורה מתגוננת, צילום: shutterstock

הגורמים האלו יוצרים יחדיו תגובת איום חזקה ובלתי מודעת שגורמת לעובדים להיות עצבניים ולנקוט בעמדה מתגוננת, בייחוד במצבי סטרס גבוה, כמו הערכות ביצועים.

חשוב לזכור כי האמונה שאנשים מרגישים מתגוננים רק אם הם טעו, אינה בהכרח נכונה - במשוואה זו יש גם גורמים של יחסי כוחות ומעמד.

על אף שרוב הארגונים נאלצים לפעול באמצעות מבנה היררכי, הרי שחשוב להבטיח כי לא נעשה שימוש שרירותי בסמכות. מרגע שאבד האמון בין בוס לעובד, יידרש זמן רב עד שהעובדים יחדלו מלחוש במתח כל אימת שעובר לידם בעל סמכות.

יש ארגונים שמנסים לצמצם את תחושת האיום באמצעות מדיניות של שקיפות מירבית שבה לכל פרט בחברה יש גישה למידע, כגון נתונים על בעלי החברה, על תהליכי קבלת ההחלטות בארגון ועל משכורות העובדים. עם זאת, אפילו בארגון שבוחר שלא לנקוט שקיפות, חשוב לזכור שלציפיות, לחלוקת מידע ולכבוד הדדי תפקיד חשוב.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
התשובה היא חשש מביקורת רעה
חששו של עובד מאדם בכיר ממנו זהה לחשש כל אדם מפני בכירים. אדם חושש מאבדן שליטה, חושש מכך שיעשה טעות תחת עינו הבוחנת של הבכיר ומה שיותר גרוע, שזה יוטח בפניו לעיני אנשים אחרים. זוהי תופעה הדומה לכל פחד קהל. ניתן בקלות יחסית ללמוד להתגבר (עובדה שיש רבים אשר אינם נלחצים כאשר הבוס נכנס ואפילו יכולים להתייחס אליו בשיווין נפש).
אבינעם הדס  |  03.04.13
לכל התגובות