אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפערים הצטמצמו על הגב של מעמד הביניים צילום: אוראל כהן

אלופי השכר

הפערים הצטמצמו על הגב של מעמד הביניים

עלות שכר הבכירים הממוצעת ירדה בשנה שעברה ב־4.3% ואילו שכר המינימום דווקא עלה, אז איך קרה שעלות השכר של העובד הממוצע צנחה ב־11.6%?

02.04.2013, 06:55 | גיל קליאן

מדד "תורת הפערים" של "כלכליסט", שבודק זו השנה השנייה את פערי השכר בין הבכירים בארגון לבין השכר הממוצע, מספק הצצה למרחק שבין פסגת הפירמידה הארגונית לבין "האנשים הקטנים", לפחות מבחינת התגמול. מעבר לכך — כשמסכמים את נתוני הבכירים במדד זה, ניתן להתחיל ולהבין את המאפיינים של היושב בפסגה, ואת השוני בפערים השנה לעומת השנה שעברה.

לצפייה ברשימת שיאני השכר לחצו כאן

אלופי הברוטו 2013

למה השכר שלהם הוא עניין של כולנו

כששכר מנכ"ל עולה ב-330%

כשלי השוק שלא תראו בטבלאות שכר הבכירים

דוד עזריאלי הוא גם אלוף השכר במזומן

רושמים הפסדים, עושים תספורות ומושכים מיליונים

להיות שני זה מחייב: סמנכ"לים שמביטים על הבוס מלמעלה

6 שכירים גרפו ב-54 שנים שכר בעלות של 315 מיליון שקל

 

במיתון כולם נרטבים

 

כדי לבחון מה נשתנה בשכר המנכ"לים לעומת העובד הממוצע בחנו כ־50 חברות, שהן כל החברות הנכללות במדד ת"א־100 ומעסיקות יותר מ־100 עובדים. בחינת הנתונים מגלה כי 2012 הביאה עמה פגיעה בשכר הבכירים, שנהנו מעלות שכר של 422 אלף שקל בחודש - ירידה של 4.3% לעומת 2011. העובד הממוצע סבל מצניחה חדה אף יותר — עלות שכר העובד הממוצע עמדה ב־2012 על 15.9 אלף שקל בחודש, ירידה של 11.6% לעומת 2011. ירידה זו מגיעה למרות עלייה בשכר המינימום, שעלה בשתי פעימות ב־2011–2012 (לסכום של 4,300 שקל ברוטו בחודש). המשמעות היא שעיקר השחיקה היתה בדרגי הביניים.

גליה מאור ורקפת רוסק-עמינח גליה מאור ורקפת רוסק-עמינח גליה מאור ורקפת רוסק-עמינח

כשבודקים את הפערים מגלים שאלו דווקא קטנו, מאחר שירידה של אחוזים מעטים בשכר הבכירים גדולה אבסולוטית מירידה של כמעט 10% בשכר העובד הממוצע. כך, ב־2012 עמד הפער הממוצע בין הבכיר לעובד שהוא מעסיק על פי 31, לעומת פער של פי 34 ב־2011.

מדד הפערים של "כלכליסט" אינו מושלם. כך, שטראוס לדוגמה, שמעסיקה כמחצית מהעובדים שלה בחו"ל, "סבלה" משכר ממוצע נמוך מלאכותית בגלל העובדים שהקבוצה מעסיקה בברזיל ובמזרח אירופה. בקסטרו, בעלי השליטה אתי וגבי רוטר דווחו כמשכורת אחת וחושבו כבכיר אחד, כשחלק מעלות שכרם נובע מהשכרת שטחים לרשת שהם מנהלים.

גבי ואתי רוטר, צילום: אלירן אביטל גבי ואתי רוטר | צילום: אלירן אביטל גבי ואתי רוטר, צילום: אלירן אביטל

לכן כדאי לבחון את פערי השכר באופן יחסי, לפי תעשיות. תעשיית האופנה, למשל, הציגה פערים גבוהים בין השאר בגלל עובדי שכר המינימום והמשרות החלקיות. עם זאת, חברות אלו לא מכלילות את שכר העובדים של קבלני המשנה המייצרים את הבגדים במזרח הרחוק -מהלך שאם היה מתבצע היה מניב פערים גדולים פי כמה. אותו דבר ניתן לומר על חברות הנדל"ן - שלרוב לא מכלילות בתוצאות את שכר פועלי הבנייה הזרים, המאבטח בכניסה לקניון או עובדי הניקיון, ולכן הן נהנות מפערים נמוכים יותר.

מי שמוביל את הפערים בתעשיית האופנה המקומית הוא מנכ"ל פוקס הראל ויזל, שב־2012 הגיע לפער של פי 108 מהעובד הממוצע. אחריו אתי וגבי רוטר שהגיעו יחד לפער של פי 91. מנגד, תעשייה שהציגה פערים נמוכים הרבה יותר היא תעשיית הבנקאות. כך, בבנק אגוד, בנק ירושלים ובנק דיסקונט פערי השכר בין הצמרת לעובד הממוצע עמדו על פי 11 בלבד. בבנקים הגדולים אי־השוויון גדל מעט - בלאומי הפערים בין מקבל השכר הגבוה לעובד הממוצע עמדו על פי 18, ובבנק הפועלים הם עמדו על פי 23.

הרמת מסך

 

מבחינת הבנקים ניתן להגיע למסקנה כי אחת הסגולות לפערים נמוכים היא עבודה מאוגדת, מה שמתבטא, לדוגמה, גם בנייר חדרה, שם עומד הפער על פי 10 בלבד. הבולטת מהחברות שעובדיהן מאוגדים היא בזן, שם עלות השכר הממוצעת עמדה על 38 אלף שקל בחודש, אך מאחר שהמנכ"ל פינחס בוכריס תוגמל אף הוא ביד רחבה (עלות שכר של 8.3 מיליון שקל) הפערים עמדו על פי 18.

נקודה מעניינת נוספת לגבי החברות הציבוריות היא שאף חברה בבורסה לא פרסמה מיוזמתה את נתון הפערים. נכון יהיה אם בשנה הבאה מישהו בחברות האלה ייקח על עצמו להרים את המסך הזה.

אתגר הפערים בחברות האחזקה

 

השוואה של פערי שכר מתעשייה אחת לאחרת היא משימה לא פשוטה, שצריכה להביא בחשבון את המאפיינים השונים של כל שוק. כשמגיעים לבחון חברות אחזקה שכל אחת מהן חולשת על כמה חברות־בנות, התמונה הופכת לסבוכה עוד יותר.

בעזריאלי למשל, התגלו פערים של פי 157 בין היו"ר דוד עזריאלי (שזכה לשכר בעלות של 23 מיליון שקל ב־2012) לבין העובד הממוצע בין כל עובדי הקבוצה. אבל מה משמעות הפער הזה? עזריאלי מחזיקה בחברות ממגוון רחב של תעשיות - מעסקי הנדל"ן והקניונים דרך חברות כמו טמבור וסונול.

בנוסף, קיימת בעייתיות להשוות את שכרו של עזריאלי לעובדי הקניונים שלו, שרובם עובדי קבלן והוצאות שכרם לא נכללות בדו"חות תחת סעיפי השכר.

כך גם במקרה של כלל תעשיות, שחולשת על עסקים החל ממונופול המלט נשר ועד חברת האופנה גולף, וכך גם בחברה לישראל, שמנהלת גם את הספינות של צים וגם את המכונית החשמלית של בטר פלייס.

כמו כן, עצם חישוב פערי השכר בחברת אחזקה מעלה דילמה: לחברות מסוג זה אין עובדים רבים, בדרך כלל כמה עשרות עובדי מטה ובכירים, כך שנתון השכר הממוצע מאבד מחשיבותו. לכן בחרנו להשוות את שכר הבכיר לשכר הממוצע של כל העובדים בקבוצה, כולל החברות־הבנות.

על אף הבעייתיות, מדד הפערים בחברות אלה מאפשר לנו לבחון באופן כללי את המרחק בין העומד בראש לבין עובדיו באופן פרטני בכל חברה, גם אם השוואה לחברות אחרות, במקרה זה, היא בעייתית. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות