אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רושמים הפסדים, עושים תספורות ומושכים מיליונים צילום: צביקה טישלר

אלופי השכר

רושמים הפסדים, עושים תספורות ומושכים מיליונים

מחזיקי איגרות החוב של החברה שבשליטתם מנהלים עמם מגעים להסדרי חוב וסופגים תספורות וגם השכר שלהם ושל בכירי החברה עבר קיצוץ, אך בהתחשב במצב החברה שכר בעלות של מיליוני שקלים עדיין ראוי לביקורת

02.04.2013, 06:58 | ניר צליק

נוחי דנקנר, אי.די.בי אחזקות

 

היקף האג"ח: 2.1 מיליארד שקל

עלות שכר בעל השליטה ב־2012: 2.7 מיליון שקל

עלות שכר שלושת הבכירים ב־2011: 8.2 מיליון שקל

עלות שכר שלושת הבכירים ב־2012: 6.7 מיליון שקל

שיעור שינוי שכר הבכירים: 18%-

לפני כחודש הגיעה אי.די.בי אחזקות של נוחי דנקנר להסדר עם מחזיקי איגרות החוב של החברה, אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן מפרך. בסופו של דבר, במסגרת ההסדר בין הצדדים, הסכימו מחזיקי איגרות החוב לתספורת כלכלית של כמיליארד שקל על חובה של החברה כלפיהם.

לצפייה ברשימת שיאני השכר של 2012 לחצו כאן

אלופי הברוטו 2013

למה השכר שלהם הוא עניין של כולנו

כששכר מנכ"ל עולה ב-330%

הפערים הצטמצמו על הגב של מעמד הביניים

כשלי השוק שלא תראו בטבלאות שכר הבכירים

דוד עזריאלי הוא גם אלוף השכר במזומן

להיות שני זה מחייב: סמנכ"לים שמביטים על הבוס מלמעלה

6 שכירים גרפו ב-54 שנים שכר בעלות של 315 מיליון שקל 

 

נוחי דנקנר, צילום: גיא אסיאג נוחי דנקנר | צילום: גיא אסיאג נוחי דנקנר, צילום: גיא אסיאג

אחרי שהסכימו הצדדים על התספורת, פרסמה אי.די.בי אחזקות את דו"חותיה לשנת 2012, שנה שבה רשמה אי.די.בי הפסד של כמיליארד שקל לעומת הפסד של כ־2 מיליארד שקל בשנת 2011, כאשר חלק ניכר מההפסד העצום מיוחס להשקעה בקרדיט סוויס.

למרות הסדר החוב וההפסדים הניכרים ב־2012, משך נוחי דנקנר, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחברה, שכר בעלות שנתית של 2.7 מיליון שקל. מלבדו משך צבי לבנת המשנה למנכ"ל 2 מיליון שקל עד תחילת חודש יולי. כאשר ברקע המגעים בדרך להסדר בו כאמור נעשתה תספורת של כמיליארד שקל, החליט דנקנר להפחית 50% משכרו החל מחודש אוגוסט האחרון. בעקבות הפחתת השכר עומד שכרו כיום על 97 אלף שקל בחודש. לשם השוואה, בשנת 2011 משך דנקנר שכר בעלות שנתית של 3.1 מיליון שקל, ואילו פישר ולבנת משכו שכר בעלות שנתית של 2.5 מיליון שקל כל אחד.

הרצל חבס, קבוצת חבס

 

היקף האג"ח: 415 מיליון שקל

עלות שכר בעל השליטה ב־2012: 2 מיליון שקל

עלות שכר חמשת הבכירים ב־2011: 12 מיליון שקל

עלות שכר הבכירים ב־2012: 8 מיליון שקל

שיעור שינוי שכר הבכירים: 33%-

החודשים האחרונים לא היו קלים עבור חבס, חברת הנדל"ן המניב. החברה מתקשה לעמוד בחובותיה כלפי מחזיקי איגרות החוב, בהיקף כולל של 415 מיליון שקל. המגעים להסדר חוב בין החברה למחזיקי איגרות החוב כבר החלו, וברקע המגעים כבר לוטשים גורמים מחוץ לחברה עיניים לנכסיה, בהם חברת הנדל"ן אספן. למרות הקשיים בחבס - שהתעוררו על רקע אי־עמידה באמות המידה הפיננסיות בהלוואה שנטלה מבנקים אירופיים כדי לרכוש את מניות NSI, חברה העוסקת בנדל"ן מניב באירופה — המשיכו בכירי החברה למשוך שכר נדיב ב־2012.

הרצל חבס, צילום: אוראל כהן הרצל חבס | צילום: אוראל כהן הרצל חבס, צילום: אוראל כהן

על פי הדו"ח השנתי רשמה חבס הפסד של 264.7 מיליון שקל ב־2012 לעומת רווח של 64 מיליון שקל ב־2011. למרות ההפסד הגבוה, משך הרצל חבס, העומד בראש החברה, שכר בעלות שנתית של 2 מיליון שקל. בסך הכל, משכו ששת בכירי החברה, בהם רונן עקביה המנכ"ל; אייל רגב, מנכ"ל חבס USA; עמיר ניצני, מנכ"ל חבס סטאר; דפנה קציר, סמנכ"לית שיווק ומכירות; ושחר קליין, סמנכ"ל הכספים — 9.3 מיליון שקל. אמנם מדובר בירידה לעומת 2011, אז משכו ששת הבכירים 13 מיליון שקל, וחבס לבדו משך שכר בעלות של 3.4 מיליון שקל, אולם עולה השאלה אם חברה הכורעת תחת נטל חובות צריכה לשלם לבכיריה ממון כה רב, ולא לשמור את המזומנים לחלוקה למחזיקי איגרות החוב.

אילן בן־דב, סאני

 

היקף האג"ח: 269 מיליון שקל

עלות שכר בעל השליטה ב־2012: לא משך שכר

עלות שכר חמשת הבכירים ב־2011: 9.3 מיליון שקל

עלות שכר ארבעת הבכירים ב־2012: 6 מיליון שקל

שיעור שינוי שכר הבכירים: 36%-

המים גועשים בחודשים האחרונים בפירמידה של אילן בן־דב. מחזיקי איגרות החוב של סאני החליטו לדרוש מהחברה תשלום קרן של 65 מיליון שקל שהיה אמור להיות משולם בינואר ונדחה ל־30 באפריל, ולמעשה החליטו להפסיק את המגעים להסדר החוב בינם לבין החברה.

אילן בן-דב, צילום: אוראל כהן אילן בן-דב | צילום: אוראל כהן אילן בן-דב, צילום: אוראל כהן

בחברה־הבת סקיילקס יש אמנם די כסף לתשלום החוב למחזיקי איגרות החוב בשנת 2013, אולם לשנת 2014 כבר אין די מזומנים. החברה בנתה על הדיבידנדים מפרטנר, אולם לעת עתה, על רקע התמורות בשוק התקשורת הישראלי, לא נראה כי זו תחלק דיבידנדים בתקופה הקרובה. בעקבות זאת הציגה סקיילקס הערת "עסק חי" בדו"חותיה. לסקיילקס יש חוב של 1.4 מיליארד שקל למחזיקי איגרות החוב, בעוד לסאני עצמה חוב של 270 מיליון שקל למחזיקי איגרות החוב.

למרות החובות המבהילים, משך יהל שחר, מנכ"ל החברה, שכר בעלות של 1.7 מיליון שקל בשנת 2012, כאשר גלית אלקלעי דוד, סמנכ"לית הכספים, משכה שכר בעלות של 1.4 מיליון שקל בשנת 2012. השנה לא משך בן־דב, יו"ר החברה, כספים מהחברה, אחרי שבשנת 2011 משך שכר בעלות שנתית של 2.5 מיליון שקל. שחר משך בשנת 2011 שכר בעלות שנתית של 1.5 מיליון שקל, ואילו אלקלעי דוד משכה ב־2011 שכר בעלות שנתית של 1.4 מיליון שקל.

נחשון קויתי, בסר פרויקטים ואירופה

 

היקף האג"ח: 123.6 מיליון שקל

עלות שכר בעל השליטה ב־2012: 2.9 מיליון שקל

עלות שכר חמשת הבכירים ב־2011: 8 מיליון שקל

עלות שכר הבכירים ב־2012: 6 מיליון שקל

שיעור שינוי שכר הבכירים: 25%-

לפני פחות משבוע נפלה בשורה רעה על מחזיקי איגרות החוב של בסר אירופה - רבינא פרופרטיס נסוגה מכוונתה לרכוש את אחזקות בסר אירופה (37%) בקניון בלימסול בקפריסין, רכישה שהיתה אמורה לשרת את מחזיקי איגרות החוב ולהזרים לחברה 34 מיליון שקל. גם כך היתה מתקשה בסר אירופה לעמוד בחובותיה למחזיקי איגרות החוב, שמסתכמים ב־102 מיליון שקל, כאשר גם לחברה־האם, בסר פרויקטים, יש חוב של כ־21 מיליון שקל למחזיקי איגרות החוב.

נחשון קויתי נחשון קויתי נחשון קויתי

בזמן שהכנסות בסר פרויקטים צנחו ל־57.5 מיליון שקל מ־146.9 מיליון שקל ב־2011, הרווח הנקי הצטמק ל־19.1 מיליון שקל לעומת 66 מיליון שקל ב־2011, והחברה־הבת בסר אירופה עושה מאמצים להגיע להסדר חוב עם נושיה, המשיך נחשון קויתי למשוך מהחברה שכר בעלות של 2.9 מיליון שקל ב־2012 על 75% משרה כיו"ר ומנכ"ל, וחמשת מקבלי השכר הבכירים בחברה משכו שכר בעלות של 6 מיליון שקל. לשם השוואה, ב־2011 משך קויתי שכר בעלות של 4.7 מיליון שקל, וארבעת מקבלי השכר הבכירים משכו שכר בעלות של 8 מיליון שקל. בניגוד לבעלי שליטה אחרים כנוחי דנקנר והרצל חבס, קויתי לא ויתר על שכרו והוא קטן בהשוואה ל־2011 רק בשל ביצועי החברה.

גדי דנקנר, אלרן נדל"ן

 

היקף האג"ח: 71 מיליון שקל

עלות שכר בעל השליטה ב־2012: 720 אלף שקל

עלות שכר ששת הבכירים ב־2011: 2 מיליון שקל

עלות שכר חמשת הבכירים ב־2012: 1 מיליון שקל

שיעור שינוי שכר הבכירים: 50%-

לפני שנתיים הגיעה אלרן נדל"ן, החברה־הבת של אלרן השקעות, הנמצאת בשליטת האחים גדי ודורי דנקנר, להסדר חוב עם מחזיקי איגרות החוב של החברה, בהיקף של 106 מיליון שקל. המחזיקים ספגו תספורת בהיקף של כ־25%–30%, קיבלו איגרות חוב בשווי 77 מיליון שקל וכ־20% ממניות החברה. בעקבות הסדר החוב רשמה החברה רווח של 55 מיליון שקל ב־2011, אולם 2011 חלפה, ואת 2012 סיימה החברה בהפסד של 53.9 מיליון שקל. כעת נותרו בקופת החברה 183 אלף שקל בלבד לעומת 2.4 מיליון שקל בסוף 2011, כאשר החוב למחזיקי איגרות החוב עומד כיום על 71 מיליון שקל.

גדי דנקנר, צילום: אוראל כהן   גדי דנקנר | צילום: אוראל כהן גדי דנקנר, צילום: אוראל כהן

למרות הנתונים הקודרים, משך גדי דנקנר שכר בעלות שנתית של 720 אלף שקל על עבודתו כיו"ר וכמנכ"ל בהיקף של 75% משרה. מלבדו משך גם סמנכ"ל הכספים גרגורי אוליצקי שכר בעלות של כ־122 אלף שקל, ושלושת הדירקטורים בחברה, יהודית גלס, יצחק שלומוביץ ורוני קליינפלד משכו שכר בעלות של 157 מיליון שקל, כך שבסך הכל משכו בכירי החברה שכר בעלות של כמיליון שקל.

לכאורה לא מדובר בסכום גבוה במיוחד, אלא שאם מסתכלים על היקף החובות של החברה ועל קופת המזומנים הדלילה, הנתונים מעוררים לכל הפחות אי־נוחות. עם זאת, מדובר בירידה ביחס לנתוני 2011, אז משך דנקנר שכר בעלות של 745 אלף שקל, ובסך הכל משכו חמשת הבכירים בחברה שכר בעלות של 2 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
שערוריה
משיכות השכר בסכומים גבוהים של מנהלי חברות כושלות הוא שערוריה. המנהלים אינם סתם עובדים. לא מתיחסים אליהם כמו אל עובדים מן השורה ולכן פגיעה משמעותית בשכרם עד כדי עבודה ללא משיכת משכורת כלל הם דבר המצופה מהם. המנהלים מתוגמילם כך שאם החברה מצליחה, הם מצליחים ומרוויחים מאד מהצלחתה. בדרך כלל הם מקבלים אופציות שערכן עולה ככל שהחברה שהם מנהלים מצליחה יותר. יש בכך מן ההגיון. מתן מוטיבציה למנהלים לעשות עבודה טובה ועל מנת שיוכלו להנות מהצלחתם. אבל לתגמול זה ולעבודה זו אמור להיות גם צד שני. אם החברה שהם מנהלים נכשלת, הם צריכים להפגע מכך, ולהפגע מכך בצורה משמעותית. פגיעה אחת היא שהאופציות שבידיהן הן מחוץ לכסף והן לא שוות כלום. זה ברור. מצד שני, גם שכרת צריך להפגע מכך. מקובל שבעל שליטה שהוא גם מנהל בחברה מפסיק למשוך משכורת בתקופה כזו. שכרו יגיע אם יציל את החברה. במקרה של מנהל שכיר, קשה לדרוש ממנו לעבוד בחינם. מצד שני, אין כל ספק שרמת שכרו צריכה לרדת בצורה דרסטית. נראה לי שמכרות של 40,000 ש"ח בחודש היא סבירה למנהל כזה, מה שמוריד את עלות שכרו בצורה משמעותית. כנ"ל לגבי נושאי המשרה הבכירים האחרים בחברה. בל נשכח, הם היו שותפים להחלטות שהביאו את החברה למצבה העגום והם צריכים לשלם על כך. לצערי, המשקיעים (בעיקר המוסדיים שמחזיקים בעיקר המניות החופשיות) לא דורשים זאת מהנהלות החברות המפסידות ולכן כולנו משלמים את המחיר. הגיע הזמן שהמוסדיים יתעשתו ויתחילו לדאוג לאינטרסים של ציבור המשקיעים, שחלקם משקיעים שבויים.
דורון , תל אביב  |  02.04.13