ביקורת אלבום: "החופש הגדול" של מאור כהן

קשה להאמין, אבל 14 שנה חלפו מאז אלבום הסולו המקורי האחרון של כהן, "טוב לנו יחד". עכשיו הגיע הזמן לחזור לאספסת המקורית, לרוקנ'רול.

קהל היעד: חובבי רוק ישראלי עם טוויסטים יצירתיים.

דבר המבקר: תכסיסן ערמומי, מאור כהן. פתיחת אלבומו מורכבת משירים פשוטים, רגועים ואפילו משעממים, מהסוג שהקונצנזוס נהנה לחבק. בסביבות השיר השלישי, שנקרא באופן אירוני "הולך על הבטוח", מתחילים לקלל מתחת לשפם. מאור! תתעורר, אתה אחראי לכמה מיצירות הרוקנ'רול המופלאות בישראל, עם זקני צפת וגם אחרי.

אלבום "החופש הגדול" של מאור כהן

ואז, בעוד הקללות עדיין על שפתיך, כהן שולף רצף שירים מופלאים שמשכיחים את הפתיחה האנמית. "הנמר הקליל" של דוד אבידן זוכה ללחן אנרגטי, ואז מגיעה המתנה האמיתית: "אל תתחתנו בנות", המילים הנפלאות של בוריס ויאן בתרגום של דן דאור, שעליהן מתיישב הלחן הרוקיסטי של כהן והגיטרה של פיטר רוט. "ראיתן גבר עם מזלג, אוכל צלחת מקרון / יושב כמו פוץ חיוך של דג, זב קטשופ מן הצווארון / היפים מטומטמים, הזקנים איומים / הקטנים מזיינים את השכל". חמש דקות וחצי של שיכרון חושים.

אחריו באים קטעים מוצלחים נוספים כמו "הדרמה" החלומי, שמשחק בציניות באפקטים פומפוזיים, "אהבה" הביטלזי או "אלי" הסנדרסוני. זה לא אלבום מושלם, והוא מכיל גם שירים פחות טובים כמו "מנגינה", שיקסמו לחובבי השמאלץ, אבל יש בו נוכחות מובהקת של כותב מגובש וייחודי. ואם צריך הוכחה סופית, תקשיבו למה שכהן עושה מטקסט נוסף של אבידן, "לחש תלת־נחשי", בשיר הסיום. לחן מרחף, שמתכתב עם שנות השבעים במוזיקה הישראלית, ולי הזכיר את "סוס עץ" של שמוליק קראוס. סיום שמעיד על העומק של האיש המוכשר הזה (נענע דיסק, 49 דק').

› שורה תחתונה: למרות פתיחה מהוססת, מכיל כמה יהלומים של ממש.

בקצרה

› "פרויקט הלביא", אמנים שרים אריק לביא

איזה יופי של אלבום, שחוזר ל־16 מהשירים הגדולים של אריק לביא, בביצוע של שלל אמני אינדי ישראלים. היופי טמון לא רק בשירים המקוריים, אלא בפרשנות המחודשת שמעניקים להם אמנים שאינם נמנים עם המיינסטרים הלעוס אלא מעזים לעשות דברים אחרת. אפשר למנות ביניהם את קילר הלוהטת, יהוא ירון, ירונה כספי, חבורת אטומיק, אלון לוטרינגר ואחרים. האלבום ניתן להורדה בלבד באתר קול הקמפוס.