איך הצלחתי לשנות הרגל בן לילה?
פרופסור יקר, במשך שנים בזבזתי הון קטן על אוכל בעבודה, ולא הצלחתי לגרום לעצמי להביא אוכל מהבית. רק כשעברתי לחברה שאפשר לאכול בה רק בחדר האוכל, שמגיש אוכל מזעזע ויקר, פתאום התחלתי להביא אוכל מהבית בלי בעיה. מה אני צריכה ללמוד מזה? ג'
ג' היקרה,
כבר ידוע שפרסום מספר הקלוריות על עטיפת המבורגר לא ימנע את הזלילה שלו, ומודעות לסכנה שבכתיבת SMS בנהיגה לא תמנע אנשים מלהקליד. כלומר, ידע לא בהכרח מוביל לשינוי בהתנהגות, וזה מה שקרה לך בעבר.
מצד שני ידוע שרגשות דווקא כן גורמים לאנשים להתנהג אחרת. במקרה שלך אלה היו גועל וכעס, שהם רגשות חזקים במיוחד. החדשות הטובות הן שברגע שהרגשות דוחפים לשינוי, מתברר שבפועל קל לשנות את ההתנהגות, ולאורך זמן נוצרים הרגלים חדשים. כלומר, גם כשהכעס שלך כלפי חדר האוכל ישכך ההרגל להביא אוכל מהבית יישאר.
האם טוב שבן הזוג יידע שהוא נבחן?
ב"לא רציונלי אבל לא נורא" אתה כותב ששיט בסירה הוא מדד טוב להצלחת קשר, בגלל ההזדמנויות להאשים את הזולת בתקלות. רציתי לדעת, האם זה משנה אם הזולת יודע שהוא נבחן? אורן
אורן היקר,
בדומה למרבית המבחנים שאנחנו עוברים בחיים, מבחן הסירה הוא הכי יעיל כשהמשתתפים לא יודעים שהם עומדים למבחן. מבחנים גורמים לנו להרגיש שעוקבים אחרינו, וגורמים לנו להציג את ההתנהגות הכי טובה שלנו. ואז התוצאות לא מייצגות את המציאות.
אבל עכשיו כשאני חושב על זה, אולי התכסיס הטוב ביותר הוא לגרום לבת הזוג לחשוב שהיא עומדת לעתים קרובות למבחן. תמיד חשבתי שברגע שיתקינו את הפיפל מטר לחישוב רייטינג, אנשים יתחילו לראות יותר ערוץ 8 ופחות ריאליטי. אולי אם תצליח לשכנע את אהובתך שהתקנת בבית שלך מעין "מכשיר אריאלי למדידת רומנטיקה", החיים שלכם ישתפרו. אולי זה רעיון לסטארט־אפ?
שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה