לפיד עדיין לא ראש ממשלה, אבל נתניהו יכול ללמוד ממנו איך בונים קשר עם האזרח הקטן. במימונה בקיסריה אפשר היה לחשוב שנתניהו מתכוון לרדת אל העם, אלא שלא משנה כמה הוא משתדל זה תמיד יורד לו באנגלית.
ריקי כהן של נתניהו הוא ג'ראלד באטלר. השחקן האמריקאי לא האמין שראש הממשלה יתלהב מנוכחותו עד כי יחשוף בפניו סודות שלא ראויים להיחשף בפני אזרחי ישראל. ריקי כהן עמדה בצד עם המופלטה והתבוננה במשפחה הראשונה משתזפת בקרני השחקן ההוליוודי. לא היה לה מה לתרום לשיחה הערה. האנגלית שלה טובה למינגלינג, אבל היא לא מבינה בסודות הגרעין. ואילו הבינה? היא לא מהוליווד. אפילו לא סלב מישראל. היא סתם ריקי מחדרה, שהצביעה ליאיר לפיד.
בדיעבד אני לא בטוחה שלפיד התכוון לנתח בטבלת אקסל את תלושי המשכורת של משה רבנו עליו השלום וריקי כהן תבדל"א. התרשמתי שהוא ביקש לשלוח מסר לפידי בסגנון: "היי ריקי, התחלתי לעבוד, לא שכחתי מה הבטחתי לך לפני הבחירות". הרשת מספקת לו, לעת עתה, גישה בלתי אמצעית לציבור. באמצעותה הוא מדלג על המוקש בדמות העיתונאי המציק, שממנו הפליא להימלט ראש הממשלה בקדנציה האחרונה. אם לפיד יסתפק בפרסומים ברשת, הוא ינהג כמו ראש הממשלה רק בדרך חיננית יותר.
בטווח הארוך לא בטוח שזה יעבוד. לערוצי התקשורת המסורתיים עדיין יש תפקיד מהותי בישראל הדמוקרטית. יש די אזרחים שקוראים עיתונים, שמאזינים לפרשנים ולחילופין כאלה שלא יודעים לשאול או לגלוש ברשת.
לפיד בתחילת דרכו, אף אחד לא יכול להבטיח שהוא יצליח בתפקידו, אבל ללא ספק הוא מביא איתו לפוליטיקה שינוי מרענן. לנתניהו יש IQ גבוה, לפחות כך אומרים, לפיד מביא עמו בנוסף EQ. אינטיליגנציה רגשית בעולם החדש ע"ע אובמה היא
ערך מוסף חשוב, אך היא לא חזות הכל.
המבחן של לפיד התחיל הרבה יותר מהר ממה שחשב - הקסמים על שדרות והירי שזולג מסוריה ומצטבר אט אט לזרימה מאיימת שהופכת את הגבול הצפוני לגבול מלחמתי - גוררים מן הסתם את שר האוצר אל הבונקר של תקציב הביטחון. זה התקציב, שבין היתר, שאב לריקי את המשכורת והתקוות לשינוי לפני הבחירות.
תקציב הביטחון לא אשם לבד בגירעון ובכך שריקי לא גומרת את החודש. יש עוד כמה וכמה סדרי עדיפויות עקומים בשיטה הכלכלית הקיימת. המצב הביטחוני הלא יציב תמיד נגס באוצרותיה הצנועים של הכלכלה הישראלית. לצערו של לפיד ולצערה של ריקי, השינוי לא נראה בפתח, ולוואי שנתבדה.
צילום: חיים צח
תגובה אחת לכתיבת תגובה