צילום: אוראל כהן
מלך הדיפולטים מבקש אמון. שוב
המקרה של אילן בן-דב הוא אבן בוחן לבדיקת תקינות מנגנון העונש של שוק ההון
אילן בן-דב הוא סוחר מעולה, אלוף במשא ומתן. שלוש חברות שאיתן הבליח לשוק ההון לא עמדו בתשלומים שלהם לבעלי איגרות החוב, ובכל זאת בן־דב מאמין שהאנרגיות, הלהטטנות הפיננסית והוורבאליות שלו יצליחו לגרום למשקיעים המוסדיים, כלומר לפנסיות לקופות הגמל ולקרנות הנאמנות של עם ישראל, להשקיע בחברות שלו. בן־דב גייס עד היום מהחיסכון הפנסיוני של עם ישראל יותר מ־2 מיליארד שקל לשלוש החברות הלוהטות שלו.
קראו עוד בכלכליסט
לאחת מונה מפרק, האחרת כרעה תחת נטל החובות והשלישית נמצאת על ערש דווי. בן־דב עשוי להבטיח שהפעם אין דברים כאלה. שיהיו ביטחונות מבטון. מה זה בטון? ברזל. שאין כמעט סיכון ולכן הריבית צריכה כמובן להיות בהתאם ושבכלל אינטרס של המוסדיים הוא לתת לו את ההלוואה כי אם לא, הם, שמושקעים באג"ח של החברות שלו עד צוואר, ייפלו ביחד איתו. וחבל. עניין של כמה עשרות מיליוני שקלים והכול חוזר למסלול.
בן־דב עושה טוב לבן־דב
יש לבן־דב יכולת השכנוע. הוא הצליח לקבל את הרישיון למכירת מוצרי סמסונג בישראל. הוא שכנע את אחת מקרנות ההשקעה הסיניות הגדולות בעולם לתת לו הלוואה לרכוש את ממנה את פרטנר, והוא גם הצליח לא להחזיר את הכסף למשקיעי האג"ח שלוש פעמים. כן, זו לא טעות. שלוש פעמים. ועדיין הוא מרגיש בטוח לבקש את אמונם בפעם הרביעית. זה נראה לו הגיוני. כי בן־דב תמיד נוהג לעשות את מה שטוב לבן־דב.
השאלה המרכזית היא לא מה בן־דב רוצה, אלא מה בן־דב יקבל. שכן בן־דב הוא למעשה בוחן הפתע שנערך לשומרי הסף המנהלים את המיליארדים של כספי הפנסיה, הגמל וההשתלמות. אלו צריכים להחליט האם הם מענישים את בן־דב או שהם מעדיפים להתעלם מהיסטוריית האשראי הבעייתית שלו לאורך השנים, ומהתחביב שפיתח לעצמו: לקחת כסף מהמשקיעים, ואם זה מצליח לגרוף מאות מיליונים. אך אם זה נכשל, לעשות תספורות ואז לגייס שוב. מנגנון העונש של המוסדיים יכול לעבוד בשני אופנים: האחד - לא להיענות לבן־דב ולא להשתתף בהנפקה, והשני - להשתתף בהנפקה אבל לדרוש ביטחונות קשים וריבית שתשקף היטב את הסיכון הגלום באישיות כזו.
חשבו פוזיטיב וקיבלו יוק
גיליון האשראי של בן־דב מלא בנקודות שחורות. ב־2008, באסיפת בעלי אג"ח שערך למשקיעי טאו הוא ביקש מהם "לחשוב פוזיטיב. אל תהיו נגטיב. תחשבו חיובי ואני מקווה שהכוכבים יהיו איתי". משקיעי טאו חשבו פוזיטיב וקיבלו יוק. המשקיעים של סאני חשבו פוזיטיב וקיבלו גורנישט. המשקיעים של סקיילקס חשבו פוזיטיב וקיבלו הערת עסק חי. ומה מסתתר מאחורי וילון מספר 4?
26 תגובות לכתיבת תגובה