בין סיסמה לחזון
המנהיגים צריכים להשתכלל ניהולית ולצרף להצהרות שלהם תוכנית אסטרטגית. כך גם גב' כהן מחדרה תוכל לקבל את מה שהובטח לה
כאשר שר האוצר יאיר לפיד מדבר על הגברת כהן מחדרה, הוא מנסה לומר שיש לו חזון הקשור לטיפוח מעמד הביניים. חזון טיפוח המעמד הזה הוא חזון ראוי, כמו כל חזון. גם שתי מדינות לשני עמים הוא חזון ראוי, כמו השיוויון בנטל, תעשייה ירוקה או שלום עולמי. מה הופך חזון מעוד סיסמה לחזון? היכולת לתרגם את החזון למחשבה ותוכנית אסטרטגית.
כתבות נוספות של הכותב
אסטרטגיה היא הגשר בין הסיסמה לחזון. היא ה"איך" שנותן משמעות ל"מה". היא מגדירה מה עושים ומה לא ומתי. יכול להיות שאי אפשר לדאוג למעמד הביניים ולעניים בו זמנית, ויכול להיות שכן. כשסיסמה מתורגמת לתוכנית, קל יותר להגן עליה ולא צריך לזגזג ולהסביר אותה. ישנם מקרים רבים שבהם פוליטיקאים שוכחים שהם נבחרו כבר לתפקיד, ועברו ממעמד של מתמודדים למעמד של מנהלים (אלא אם הם עסוקים רק בבחירות הבאות), ומכאן חלים עליהם חלק מהכללים והכלים של העולם הניהולי.
אני אומר לסטודנטים ב MBA שכאשר הם חושבים על ניהול - שיחשבו על מסעדה. מסעדות כולנו מכירים. המשאלה שכל לקוח יצא שבע ומרוצה עשויה להיות רלבנטית למסעדת יוקרה, למסעדת פועלים, לדוכן פלאפל שכונתי או לרשת מזון מהיר. ציבור הלקוחות יכול לעכל החלטות ניהוליות הנובעות מתפישת עולם. נדיר שלקוח ילין על כך שלא הגישו לו את האוכל לשולחן במקדונלד'ס, וסחיבת המגש לא תפריע לו לצאת מהמסעדה שבע ומרוצה. זאת לא רק כיוון שיש לו אפשרויות והוא בחר לסעוד במקום, אלא כיוון שנוצר קשר ברור ומובן בין החזון ליישום, והציפיות פחות או יותר ברורות. אני נתלה בנושא הזה באילן גבוה. לא פעם שמעתי את מנכ"ל טבע המנוח אלי הורוביץ אומר בהרצאותיו למנהלים: "במקרה של ספק, עשו מה שמלמדים ב- MBA, פתחו חזון, גבשו אסטרטגיה, עשו תוכניות".
לכל אדם וארגון יש את השיעור שלו. משטרת ישראל, למשל, הציגה לאחרונה תוצאות של פעילות ענפה שבוצעה במשטרה הנוגעת להגדרת יעדים ניהוליים-אסטרטגיים, פיתוח מדדים ובחינת הפעילות לאור המדדים הללו. שיפור השירות או שיפור הדימוי של המשטרה עשויים להישאר בגדר סיסמאות ללא אסטרטגיה. במשטרה הבינו שקבלת החלטות פוגעת תמיד במישהו, איכשהו. אבל אם הרציונאל לפגיעה אינו נשאר ברמת הסיסמאות, אלא מתורגם לתוכנית ברורה שתוצאות בסופה והתוכנית הזו מתוקשרת, הציבור הנבון יכול להבין ואולי אף לקבל. כך למשל יכול להיות שאזרח ימתין בסבלנות במשך שעה במחסום משטרתי בכניסה לשכונה שבה הוא מתגורר אם הוא ידע שהמשטרה אטמה את השכונה על מנת לתפוס פורץ
כחלק ממאמץ מתוקשר של המשטרה לטפל במה שמטריד אותו באמת.
אין רע בסיסמאות גם כשהן יוצאות מפיהם של פוליטיקאים. הן מגדירות כיוון באופן חד וברור, מתמצתות את המשאלה של המנהיג שאומר אותן, והן כמובן קליטות מבחינה תקשורתית. אלא שהתאווה לקיום הבטחות הופכת להיות יותר ויותר שכיחה גם בקרב "ציבור הלקוחות" של הפוליטיקאים הישראלים. בעולם העסקי קוראים לזה SLA - service level agreement, כלומר צריך לקיים את מה שמבטיחים בסיסמאות.
הואיל והדרישה לקיים הופכת רלבנטית יותר ויותר גם לגבי משרתי הציבור, הם יצטרכו להשתכלל ניהולית. האזרח-לקוח שבחר בהם הוכיח כי כשהוא לא מבסוט מהשירות, הוא יודע להחליף ספק.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל S2R Strategy2Results חברה לייעוץ ארגוני-אסטרטגי ומרצה-עמית בביה"ס אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה
תגובה אחת לכתיבת תגובה