מנוע הצמיחה הבא של הממשלה: מוצרים ש"מדברים זה עם זה"

רבות כבר נכתב בדבר האתגרים הניצבים בפני הממשלה החדשה. אבל השאלה החשובה שצריך לתת עליה את הדעת היא מה הם השווקים העתידיים אליהם כלכלת ישראל צריכה לכוון, ואיך עליה לנצל את יתרונה היחסי?

אין לי ספק, כי הדבר המשמעותי ביותר להמשך הצמיחה הוא תופעה שנקראת "האינטרנט של החפצים" (internet of things). הרעיון הוא שאנו עוברים מתקופה שבה הרשת חיברה בין בני אדם, לעידן שבו רוב החיבורים יהיו בין חפצים.

תרומתה של התופעה להגברת הפריון היא בעיקר בהפצת הידע בעולם. זה נתן דחיפה רצינית ליצור מוצרים ושירותים נוספים "המדברים" זה עם זה. כבר היום יש יותר מוצרים שמחוברים לאינטרנט מאנשים. התחזית מדברת על עלייה מכמה מיליארדים היום, לכ-50 מיליארד תוך מספר שנים. כתוצאה מכך תהיה התייעלות אדירה בפריון, אשר יביא לצמיחה.

באופן כללי ניתן לומר שהכלכלה צומחת בהתמדה בזכות הצורך הגובר של האנושות לשירותים ומוצרים חדשים, כמו גם מיכולתה של האנושות להגדיל את פריון ייצור המוצרים. הפריון גובר בהתמדה בזכות חדשנות טכנולוגית מתמדת.

השלב הטבעי הבא המתבקש הוא שהמוצרים יתקשרו בינם לבין עצמם ועם בני האדם דרך האינטרנט. בדרך זו שכל מוצר יעשה את משימתו בצורה אופטימלית.

מכיוון שבמקרים רבים פעולה של מוצר תלויה במשתנים שהם תוצר של מוצרים אחרים המצויים במקומות שונים, החלפת מידע בין המוצרים השונים תאפשר לכל מוצר לפעול בצורה אופטימלית, בזמן הנכון ובמינימום אנרגיה. כך למשל, בדרך הביתה בסוף יום העבודה המזגן בבית יידלק בזמן המתאים ביותר בהתחשב בפקקי התנועה. השעון המעורר בבוקר יכוון עצמו ע"פ מצב התנועה בכבישים ויעיר אותך כך שלא תאחר לעבודה. אם המכונית, המזגן והשעון המעורר "ידברו ביניהם", אנחנו מדברים על ה"אינטרנט של חפצים". כמו כן גידולי החקלאות "ידברו" עם מזג האוויר, מערכות החרום "ידברו" עם מערכות ההתרעה, המכוניות "ידברו" ביניהן וכדומה.

לישראל יש את כל הנדרש מבחינה טכנולוגית ויזמות עסקית מתקדמת להפוך חלוצה ומובילה בתחום של "אינטרנט של חפצים". מה שנותר הוא לגייס את משאבי המדינה באמצעות קברניטי הממשלה.

השנוי במגוון הרחב של המוצרים והשירותים ישפיע על המרקם החברתי-כלכלי-פוליטי, וכתוצאה מכך צורת החשיבה תהיה חייבת להשתנות בעקבות הקונספט החדש. לכן, יש לתכנן את ההתפתחות על כל ההיבטים הטכנולוגיים והחברתיים כדי שלא ייווצר כאוס. קרי, יש לבנות מודלים כלכליים-פוליטיים המבוססים על ההשלכות של ה"אינטרנט של חפצים".

הכנסת מערכות מבוססות "אינטרנט של חפצים" במוסדות ממשלתיים והטמעתם בתחומי החינוך, הבריאות, תחבורה, ביטחון פנים ועוד, תאפשר לפתח את הקונספט המלא של הקונספט החדש, אותו אפשר יהיה לייצא לעולם. כאן יכול להתפתח שילוב של יתרון ישראלי יחסי בין ייחודיות טכנולוגית וראיה עסקית. ישראל יכולה להריץ פרויקטים ברמה לאומית שישמשו מודלים למדינות אחרות בעולם ולייצא אותם. זאת הזדמנות להוביל מהפכה עולמית ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית בארץ שאליה תירתם קשת רחבה של מקצועות במשק הישראלי.

 

שמואל ברקן הוא מנכ"ל משותף בפריסקייל ישראל ודירקטור שיווק ומכירות במזרח התיכון ואפריקה