אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם היפנים צודקים?

האם היפנים צודקים?

הדרך בה בחרו היפנים להילחם בדיפלציה מהווה עליית מדרגה בארסנל הכלים של הבנקים המרכזיים בעולם

07.04.2013, 13:10 | אלכס זבז'ינסקי

בשבוע שעבר החליט הבנק המרכזי ביפן על צעדים המהווים עליית מדרגה בארסנל הכלים של הבנקים המרכזיים בעולם על מנת הילחם בדפלציה במשק ולסייע לו להיחלץ מהאטה כלכלית.

קראו עוד בכלכליסט

הצעד של הבנק היפני זכה לביקורת רבה בטענה שהשלכותיו עלולות להיות מסוכנות. אף אחד לא התנסה בצעדים כל כך אגרסיביים לפניו. אולם מנגד, גם הבנק המרכזי האירופי שפרסם את החלטתו על גובה הריבית באותו יום זכה לביקורת שהייתה הפוכה בשל אי נקיטת צעדים נוכח המצב הכלכלי באירופה.

אז מי צודק?

קיימות היום בעולם שלוש גישות בהן נוקטות המדינות כדי להיחלץ מהמשבר. בארה"ב הבנק המרכזי מפעיל מדיניות מרחיבה וגם הממשלה לא ממהרת, לפחות עד לאחרונה, לצמצם את הגירעון. באנגליה הבנק המרכזי פועל באגרסיביות, אך הממשלה מנהלת מדיניות תקציבית מרסנת ואילו באירופה הממשלות נוקטות במדיניות תקציבית מרסנת במקביל לבנק המרכזי הפועל במתינות.

במבחן התוצאה, המצב הכלכלי הטוב ביותר מבין שלוש הכלכלות, קיים בארה"ב, אך האם אפשר להסיק מכך מסקנה על הדרך הרצויה לטיפול במשבר?

למעשה, הבעיות של המדינות הגדולות די דומות. המשבר והתפוצצות הבועות בנכסים גרמו לירידה במינוף (Deleveraging) של הסקטור הפרטי והעסקי. פרטים עמוסי חובות מקטינים את הצריכה ומגדילים את החיסכון.

אחרי תקופת הבראה, פרט או פירמה בודדת בסופו של דבר יוצאים מחוזקים. אולם, אם הרבה מאוד עסקים או פרטים עוברים את אותו תהליך, אז הביקושים במשק יורדים וגורמים לירידה במחירים, הרווחים של העסקים יורדים, התעסוקה יורדת, הביטחון יורד וגורם לצמצום עוד יותר גדול בצריכה ובהשקעות.

המצב מסתבך עוד יותר מכיוון שהריבית הנמוכה באמצעותה מתמודד הבנק המרכזי עם המשבר אינה גורמת לניתוק הספירלה, מכיוון שהמגזר הפרטי לא מעוניין להגדיל אשראי גם במחיר מאוד זול. כלכלנים קוראים למצב זה מלכודת נזילות.

הרוהיקו קורודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן, צילום: איי פי הרוהיקו קורודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן | צילום: איי פי הרוהיקו קורודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן, צילום: איי פי

הגורם היחיד שיכול להגדיל את הביקושים היא הממשלה. כדי שהיא תוכל לעשות זאת במחיר סביר, הבנק המרכזי אמור לסייע לה ע"י רכישות האג"ח שלה. למעשה, בתקופה של הורדת מינוף ע"י הסקטור הפרטי בתנאי מלכודת נזילות, הבנק המרכזי והממשלה צריכים לפעול בשיתוף פעולה. זאת בשונה מהמצב הרגיל, כאשר הבנק המרכזי מוודא שהממשלה לא תגביר את לחצי האינפלציה ע"י הרחבת הגירעון.

אחד המצדדים בגישה של שיתוף פעולה במצב של הורדת מינוף ומלכודת נזילות היה יו"ר הפד בן ברננקי. בנאומו המפורסם בשנת 2003 הוא קרא לרשויות ביפן להפעיל את הצעדים הללו עוד לפני שידע שהוא בעצמו בתפקיד נגיד הפד יצטרך להשתמש במתכון אותו ייעץ ליפנים.

שיתוף פעולה בין בנק מרכזי לממשלה יכול להיות בעיקר פריבילגיה של המדינות הגדולות, בעלות מטבע רזרבה ובסיס משקיעים יציב, כמו ארה"ב, אנגליה, יפן ואולי גם הגוש האירופאי. ניסיון להפעיל את אותה מדיניות בצורה נרחבת במדינה קטנה כמו ישראל עלול להסתיים די מהר בבריחת משקיעים ואובדן אמון באג"ח הממשלתיות ובמטבע.

כפי שמראה הניסיון היפני והאמריקאי בחמש השנים האחרונות, מצב של שיתוף פעולה בין בנק מרכזי לממשלה לא מוביל להתעוררות האינפלציה לרמות מסוכנות. האטה במשק וביקושים נמוכים מונעים את עליית המחירים. הדפלציה ולא האינפלציה מאיימת על הבנק המרכזי.

 הסיבות לכך מגוונות - רצון להחזיק בנכס בטוח, רכישות הבנק המרכזי שתומכות בשוק, הפקדת תמורות יצוא של המדינות במטבע רזרבי ועוד סיבות נוספות.

בהתאם למבחן התוצאה, הדרך בה בחרו היפנים מעניקה להם סיכוי להיחלץ ממצב של התדרדרות מתמשכת בכלכלה, למרות הסיכונים העומדים לצדה. בהתאם לאותו מתכון, האנגלים צריכים לשחרר במקצת ממדיניות הצנע במקביל להמשך מדיניות מרחיבה של הבנק המרכזי. באירופה גם הבנק המרכזי צריך להיות הרבה יותר אקטיבי ולסייע לממשלות שצריכות במידת היכולת להקל במדיניות הצנע.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ל"תמריץ בלוג כלכלי" - ראשית, אתה טועה ברמת ההגדרה.
אנשים רבים מבלבלים בין אינפלציה ובין עליית מחירים, בשעה שהשניים אינם זהים. "אינפלציה" מוגדרת בתור עודף התרחבות היצע הכסף בכלכלה, ביחס לצמיחה הכלכלית. לגבי קיום אינפלציה בארה"ב אין ספק כלל, היות והמאזן של הפד צמח מ-800 מיליארד דולר ל-3 טריליון דולר במהלך ארבע השנים האחרונות, בשעה ששיעורי הצמיחה היו אפסיים. עליית מחירים היא תוצאה של האינפלציה, אולם אפשרי שהיא לא תתרחש מיידית, משום שהכסף "תקוע" היכן שהוא בדרך, במאזנים של הבנקים הגדולים, וטרם השתחרר במלואו אל השווקים, היות ואנחנו עדיין שרויים במצב של "מחנק אשראי", שבו הבנקים אינם ממהרים להלוות כסף לאזרח הקטן. הטעות הנוספת שלך היא בהנחה שמדדי המחירים לצרכן ברחבי העולם מבטאים את עליית המחירים האמיתית. מעשית המדדים הללו הם מוטים ומעוותים, על מנת להציג מדד נמוך מן האמיתי, בין היתר על ידי הכנסת מוצרים שלא משקפים את סל התצרוכת האמיתי (בישראל, למשל, סעיף רכישת דירה מעולם לא נכנס למדד), או על ידי הצגתם במשקל הלא נכון (משקלם של מוצרי היסוד כגון מזון ודלק מיוצג תמיד בחסר, ביחס לסל הצריכה של המשפחה הממוצעת). עליית המחירים האמיתית היא גבוהה בהרבה, אולם הבנקים המרכזיים אינם יכולים להרשות לעצמם להודות בכך, אחרת יאלצו להעלות את הריבית, בניגוד למדיניות המרחיבה הנוכחית. כך שלסיכום - "אין כרגע אינפלציה", היא אמירה שוות ערך לאמירות ש"אין בועת נדל"ן בארה"ב", שהושמעו על ידי כלכלנים בכירים כגון בן ברננקי, רגע לפני זו פקעה. זה לא שאין אינפלציה, זה שאתה עוד לא רואה אותה על פני השטח.
אורן  |  07.04.13
1.
אין ארוחות חינם.
כל המונחים המפוצצים המתוארים בכתבה, נועדו אך ורק על מנת להסתיר את העובדה הפשוטה, שהבנקים המרכזיים מדפיסים כסף בהיקף חסר תקדים (כשבנק מרכזי קונה את אגרת ההחוב של המדינה שלו עצמו, זאת הדפסת כסף). זה אולי גורם לשווקים להציג מראית עין של התאוששות בטווח הקצר, אבל אין ארוחות חינם. הדפסת הכסף הזאת תגרור בסופו של דבר אינפלציה פרועה בקנה מידה עולמי, וכל ההתאוששות המלאכותית הזאת תתמוטט כלא היתה, אל מול גלי צונאמי של עליות מחירים, בריחה מאגרות חוב מדינה ובריחה מן המטבעות, אשר האמון בהם יאבד. כולנו עוד נשלם בגדול על הטירוף הזה.
אורן  |  07.04.13