להתראות שרימפס, שלום גפילטע פיש

האם הגל הצרפתי ששינה את פניו של שוק הנדל"ן בתל אביב מתחיל להשפיע גם על ענף המסעדנות? נראה כי הקהל הזר ושומר הכשרות שאוהב את החיים ואוכל טוב לא זר לו הופך את ז'אנר האוכל הכשר־גורמה לאטרקטיבי.

אדוני. להגיע לקהל גדול מאד של שומרי כשרות | צילום: אוראל כהן

השף מאיר אדוני הודיע לאחרונה על פתיחת שתי מסעדות כשרות במסגרת שיתוף פעולה עם מלון קרלטון בתל אביב, מסעדת בר־דגים על גג המלון ומסעדת בשרים על קו החוף. ואדוני לא לבד. בקיץ הקרוב מתעתדת קבוצת עדי'ס לייף סטייל לפתוח את מלון ריץ קרלטון בהרצליה, שם תפעיל מסעדה כשרה של השף יונתן רושפלד."מסעדת שף כשרה במלון תתאים לתיירים שמחפשים אוכל כשר איכותי, ואין להם היום מסעדות כאלה בארץ", מסביר ל"כלכליסט" השף חיים כהן, שבעצמו היה מעורב בעבר בפתיחת מסעדת הדגים הכשרה דקא.

מנה ב־65 שקל

זאת לא הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לפצח את הנוסחה, זו שתהפוך אוכל כשר לאיכותי ואנין. אייל שני היה מעורב ב־2002 בפתיחת מסעדת ברונו במרכז עזריאלי, והמסעדה אמנם הפכה להיות פופולרית בקרב שומרי כשרות, אך לא הצליחה לקנות לעצמה מוניטין כמסעדת גורמה. אבי ביטון פתח באותו המיקום את מרקדו ב־2010, וסגר אותה אחרי פחות משנה של פעילות. גם מסעדת אונו של השף ניצן רז (סושי סמבה), שהיתה אמורה להיות מסעדת גורמה כשרה, פונה כיום בעיקר לקהל שומרי הכשרות ולא מושכת אליה את חובבי הגורמה בתל אביב.

רושפלד. מסעדה כשרה בריץ קרלטון | צילום: צביקה טישלר

הפעם יש תחושה שהעיתוי נכון. בנוסף לקהל הגורמה שלו, שף כמו מאיר אדוני היה חייב להתפתח ולפנות לקהל חדש. במשך שנים היה אדוני מזוהה עם בישול עילי כשף והבעלים של כתית, מסעדת הגורמה האיכותית והיקרה (יש שיאמרו - יקרה מדי). אך חבר מערכת "כלכליסט" שסעד במסעדה לפני כמה חודשים סיפר כי היתה כמעט ריקה: "היה טעים, אבל רק השולחן שלנו ועוד שולחן היו פעילים". נראה שגם אדוני הבין לאן מנשבות הרוחות, ובינואר 2011 פתח את מסעדת המזללה, הפחות פורמלית והפחות יקרה. בחודש שעבר הודיע אדוני על שינוי גם במסעדת כתית, שתעבור בעוד כחודש וחצי לפעול מחלל קטן יותר בסמוך למסעדת המזללה. "קשה למלא מסעדה כמו כתית ב־2013", הסביר את המהלך. וכעת, בעודו בתנופה של שינוי, הוא מסתער על הקהל הכשר. המחירים במסעדות הכשרות יהיו, לדברי אדוני, רחוקים מהמחירים בכתית. "אנחנו נציע בהן מבחר של אפשרויות כך שמי שרוצה מנה ב־150 שקל יוכל למצוא את מבוקשו, אבל גם מי שמחפש מנה ב־65 שקל ודרינק ליד ירגיש בהן נוח", הוא אומר.

זה אומר שהתייאשת מהאפשרות להתפרנס ממסעדת עילית?

“בכלל לא. להפך. כתית תמשיך לפעול במיקום החדש, ועם המסעדות החדשות אני אוכל להגיע לקהל גדול מאוד של שומרי כשרות שרצו לאכול אצלנו ולא היו יכולים עד היום. אני מנחש שחלק גדול מהקהל שלנו היה קהל חילוני שצריך לארח מישהו שומר כשרות, ומחפש מסעדה שתתאים לכולם בלי לעשות פשרה ברמה הקולינרית".

כהן. הקהל הכשר בתל אביב עבר שלב | צילום: אריאל בשור

הייטקיסטים עם כיפה

שלום מחרובסקי, הבעלים של מסעדת מול ים היוקרתית והיקרה, מבין את המהלך. "מסעדות ברמה שלנו הן מסעדות שקשה להחזיק כאן", הוא מודה. לדבריו, בזכות הפרסומים בעולם, למול ים יש קהל משלה המורכב מתיירים שאינם שומרי כשרות, אבל גם הוא סבור שזה זמן מתאים להסתער על הקהל המסורתי. "זה רעיון יוצא מן הכלל", הוא אומר. "עד לפני חמש שנים, לומר את צירוף המילים 'מסעדה כשרה בתל אביב' היה הדבר הכי מצחיק בעולם. היום יש קהל גדול מאוד של הייטקיסטים עם כיפה, אנשים שאוכלים בכל העולם ומחפשים גם בארץ אוכל טוב וכשר".

"הקהל הכשר בתל אביב עבר את השלב של חיפוש פתרון", מוסיף חיים כהן, "היום הוא מחפש קולינריה. אני מאמין שמאיר, עם היכולות שלו, יכול לעשות אוכל כשר שיהיה חווייתי וטוב".