האם אילן בן־דב יישא בעלויות הקפאת ההליכים של טאו?

מי אמור לשאת בשכר הטרחה של נאמן בהקפאת הליכים, במצב שבו בעל השליטה בחברה הוא זה שנהנה לכאורה מכך שהחברה לא תלך לפירוק? עד כה כמעט בכל התיקים קופת הנושים נשאה בשכר הטרחה, אלא שבתיק של חברת טאו תשואות הציבורית, מבקש המפרק עו"ד יוסי שגב לקבוע כלל אחר ולחייב את בעל השליטה, אילן בן־דב, בשכר הטרחה או לפחות בחלקו, בנימוק שאין הצדקה שהנושים לבדם יישאו בשכר הטרחה.

עו"ד אלי זהר התמנה ביולי 2012 כנאמן לחברות טאו תשואות בע"מ וטאו תשואות איגרות חוב בע"מ. בהחלטת המינוי נקבע שתפקידו המרכזי יהיה גישור בין הצדדים ובהם בעל השליטה, הבנקים, בעלי האג"ח והחברה, לצורך השגת הסדר פשרה. בחודש שעבר כשלו סופית מאמצי הגישור, ועו"ד יוסי שגב התמנה כמפרק זמני לחברה.

בבקשתו לפסיקת שכר טרחה של 764 אלף שקל (כולל מע"מ) כותב עו"ד זהר שהוא וצוות משרדו השקיעו 900 שעות עבודה בתיק ושהם מבקשים לקבל שכר טרחה בהתאם לשעות עבודה בפועל וכן אחוזים מתוך המימוש של נכס החברה ברומניה. לדברי עו"ד זהר, שכר הטרחה מבוקש לפי שעות עבודה משום שקיים קושי במקרה הנוכחי לפסוק את שכרו בהתאם לתקנות השכר, למשל שכר ניהול או שכר מימוש, משום שהוא לא פעל למימוש נכסי החברה, אלא תפקידו העיקרי היה גישור בין הצדדים.

מגעים אינטנסיביים ומאות שעות

עו"ד זהר טוען שהמגעים האינטנסיביים שקיים עם הצדדים בניסיון לגבש מתווה עקרונות מוסכם ארכו מאות שעות וכללו עשרות שיחות, התכתבויות ופגישות עם בעל השליטה ובאי כוחו, עם נציגות מחזיקי האג"ח ועם בנק לאומי וכן פגישות משותפות בין כלל הצדדים. זהר ביקש לפסוק לו שכר לפי 785 שעות עבודה של עורך דין במשרדו בתעריף של 600 שקל לשעה לפני מע"מ, וכן 114 שעות עבודה של מתמחים בתעריף 300 שקל לשעה לפני מע"מ. בנוסף ביקש שכר בסכום של 147 אלף שקל לפני מע"מ כאחוזים מתוך מכירת נכס החברה ברומניה. לאור מינויו של מפרק זמני, ביקש זהר לשחרר אותו מתפקידו כנאמן.

בימים האחרונים הגיש עו"ד שגב את עמדתו בנוגע לבקשת שכר הטרחה, ובה הוא כותב כי עניינה של התגובה הוא רק שאלת זהות החייב בשכרו של הנאמן. לדברי עו"ד שגב, באמצעות בנו, עו"ד בועז שגב, אם החברה היא זו שתישא בשכר הטרחה, הרי שבעל השליטה בן־דב ייהנה מכך שלא כדין. לדבריו, משום שהקפאת ההליכים היתה מיועדת לניסיון גישור וזו היתה תכליתה, הרי שאין הצדקה שהחברה לבדה תישא בשכר הטרחה משום שגישור מטיבו ומטבעו הוא בין כמה צדדים.

לדבריו, המו"מ מול הנושים היה בשאלה אם ועד כמה יסכימו הנושים לוותר על חוב החברה כלפיהם, והדבר ככל הנראה נעשה תוך מצב שחלופת פירוק הנובעת מעמידה של הנושים על מלוא גובה החוב תביא לתוצאות פחות טובות מאשר חלופת הסדר. מכאן שלכאורה, לדבריו, הגישור נועד להיטיב אך ורק עם בעל השליטה, ואם הנושים יישאו בשכר הטרחה, יהיה זאת אף על פי שהנושים הם אחרוני הנהנים. "לפי הבנת המפרק הזמני, יש מקום לשקול ולחייב את בעל השליטה, מר אילן בן־דב, בשכר הנאמן או בחלקו", נכתב בתגובה.

ימים אחדים לפני שעו"ד שגב הגיש את עמדתו, הוגשה לשופט אילן שילה עמדתו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). הכנ"ר אישר לשלם את שכר הטרחה המבוקש ולא התייחס לשאלת הגורם המממן, אלא יצא מנקודת הנחה שהכסף ישולם מתוך קופת החברה. בתגובה בת כמה שורות כתב הכנ"ר כי לאחר שהוצג לו דו"ח שעות עבודה מפורט של עו"ד זהר וצוותו ונוכח סבירות התעריפים שהתבקשו, הרי שהכנ"ר מסכים למבוקש.

גם בן־דב ביקש למסור את תגובתו

בעקבות עמדתו של המפרק שגב, הגישו בשבוע שעבר מחזיקי האג"ח עמדה מטעמם, ובה הם מבקשים להורות כי מלוא שכר הטרחה של עו"ד זהר ישולם על ידי בן־דב. לפי טענתם, באמצעות עוה"ד אמיר ברטוב ורענן קליר, לכל אורך הדרך חל עקרון מוסכם שבעל השליטה הוא שנושא בהוצאות הליך הקפאת ההליכים ולא יעלה על הדעת שהנושים הם אלו שיישאו בסכום הגבוה של שכר הטרחה. בתגובתם טוענים מחזיקי האג"ח שהתנהלותו של בן־דב בהקפאת ההליכים היתה פסולה והם מצטטים הערה של השופט שילה, ולפיה הקפאת ההליכים נמשכת, בין השאר, "עקב האופן שבו נוהג בעל השליטה במימון קופת ההקפאה, באופן שאינו מאפשר לנאמן לפעול בצורה יעילה ומסודרת".

בהמשך פנה גם בן־דב, המיוצג על ידי משרד עו"ד יוסי אברהם, וביקש את רשות בית המשפט להגיב לטענות שהוא צריך לשלם את שכר הטרחה. לטענתו, אף שהעמדה שלפיה עליו לשאת בשכר הטרחה הוגשה במסגרת תגובות לבקשת שכר הטרחה שהגיש עו"ד זהר, ברור שמן הדין והצדק לאפשר לו להגיב. תגובתו תוגש בשבוע הבא. בן־דב סירב להגיב על הידיעה.

עו"ד אלי זהר לא מסר תגובה לידיעה, אך הוא צפוי להגיש תגובתו לבית המשפט בימים הקרובים.