הטכנולוגיה שתאתר מראש את השמדת העם הבאה

פלנטת הג'נוסייד

במהלך רצח העם הקצר להדהים ברואנדה - מאה ימים ב-1994 - נרצחו כמיליון בני אדם מעם הטוטסי. הם הומתו בעיקר באמצעות מצ'טות (סכין לפילוס דרך בג'ונגלים) עת הרדיו קרא שוב ושוב להשמיד את בני העם, שכונו "מקקים" על ידי יריביהם בני ההוטו. התעמולה הנאצית התייחסה ליהודים כאל טפילים. המין האנושי, למזלו, צריך לראות את האחר כלא-אדם לפני שיוכל להרוג אותו. לרוע המזל, קל מאוד לארגן את זה. "אתם קרויין אדם ואין הם קרויין אדם" טוען התלמוד, לכאורה בשמו של אליהו הנביא, ויהודים אורתודוקסים אומרים מדי בוקר "ברוך שלא עשני גוי". החיה שבאדם יכולה להתפרץ בקלות יחסית; היא רק צריכה לקרוא לצד השני "חיה".

מאגר מידע חדש, Hatebase, מנסה בימים אלה למצוא את הסימנים המוקדמים להתפרצותו של רצח עם. בניגוד למה שאנחנו אוהבים לחשוב, רצח עם הוא פעילות אנושית לגמרי. לא צריך שום פלנטה אחרת. ההיסטוריה רווייה במקרים כאלה. על יוליוס קיסר כתב פלוטארכוס שהוא הרג מיליון גאלים, שיעבד מיליון, הגלה מיליון. המספרים עגולים מכדי שיהיו אמיתיים, אבל ההיסטוריה רוויה בשמות של עמים שכל מה שידוע עליהם הוא שכובש כלשהו הפתיע באמצע ארוחת הבוקר ומחק אותם. ההתנהלות של הנרי החמישי בצרפת (שעליו התרפק כל כך שייקספיר) היתה הופכת אותו היום לפושע מלחמה שמופיע במקום טוב ברשימת המבוקשים של האג. אז הוא נחשב לסוג של מודל אבירות.

מחנה ההשמדה בירקנאו | צילום: חיים הורנשטיין

מה שכן, רציחות כאלה מתרחשות בדרך כלל תוך כדי מלחמה, בזמן קרב או זמן קצר אחריו, כשהאדרנלין מפעפע והדם רותח. כדי לרצוח אנשים במכוון, בלי תחושת סכנה, צריך להשקיע. צריך שנים של דה הומניזציה, של שלילת צלם האנוש, של ראייתם כתת אדם, רוצחים, שקרנים, גנבים, מלוכלכים (התפיסה של האחר כמלוכלך היא סימן מובהק להוצאתו מכלל האנושות). כדי לעשות את זה, בדרך כלל צריך ממשלה מסודרת עם מערך חינוך ותעמולה.

מטבע הדברים, לא כל אמירה כזו סוללת את הדרך לרואנדה או לביאפרה או לקמבודיה או לבוסניה או להולודומור של אוקראינה או להשמדת ההררו על ידי הגרמנים, ארבעים שנה לפני השואה, או לכל רצח עם אחר של המאה ה-20. אבל אלה סימנים מוקדמים; כשמזהים יותר מדי מהם, אפשר להתחיל בצדק להתריע. זו המטרה של מאגר המידע החדש. בעזרתו ניתן לגלות האם ביטויי דה-הומניזציה כלפי עם מגיעים מקבוצות שנאה שונות, מהציבור הרחב או מהממשלות עצמן.

חשוב לזכור שגם אם יש מידע מדויק על השמדת עם שמתבשלת או מתרחשת בפועל, אין סיבה שהעולם יתערב יותר משהתערב באירופה של שנות הארבעים: את חוליות ההרג של רואנדה, יכל הנשיא קלינטון לעצור לו היה מנתק את הרדיו שתיאם את פעילותן; מחנות המוות בבוסניה פעלו באין מפריע ב-1996.

אנטישמיות בטוויטר: כשהפה סתום, הידיים מדברות

איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת תבע לאחרונה את טוויטר, משום שקבוצה של טמבלים השתמשה בו כדי לכתוב ציוצים אנטישמיים. היא דורשת 50 מיליון דולר, כנראה כי אפשר - ואת הזהות של כותבי הציוצים. בטוויטר הסכימו למחוק את שנכתב - מדובר בתוכן שמנוגד לחוקי הגזענות הצרפתיים - אבל מתעקשים שלא לחשוף את זהותם של הכותבים. לטענת הרשת החברתית, היא חברה אמריקאית שלא מכירה בזכותו של בית משפט צרפתי להורות להם לעבור על התיקון הראשון לחוקה.

זו סתימת פיות טיפשית ואף מסוכנת. באירופה יש לכך סיבות היסטוריות, כאלו שגורמות לכך שמכחישי שואה מועמדים שם לדין; התוצאה היא שהם מקבלים חשיפה וקהל הרבה מעבר למה שמגיע להבלים שהם מפיצים, משום שהם נתפסים כמי שהשלטונות רודפים אותם על אמירת אמת בלתי נוחה. מדי פעם מזדעזע הקורא מן המניין לגלות שיש עדיין גרמנים ואוסטרים שחושבים שהיה די טוב תחת היטלר.

הפגנת ניאו נאצים בניו ג'רזי, ארה"ב. אם אוסרים על ביטויי השנאה, לא ניתן לנטר אותם | צילום: cc by Elvert Barnes

מבזק: הנאציזם היה תנועת המונים פופולרית מאוד. היא מעולם לא קיבלה רוב בגרמניה - באוסטריה אי אפשר לדעת - אבל היא היוותה מיעוט לא מבוטל. ולרוב הגרמנים אכן היה טוב תחת היטלר, לפחות עד שהתחילה המלחמה. הוא חיסל את האבטלה על ידי כך ששלח את הגרמנים לבנות נשק ושיפר את איכות חייהם הודות לביזת רכוש היהודים(לפרטים מרתקים, ראו את ספרו החיוני של גוץ עלי, Hitler's Beneficiaries – "המוטבים של היטלר").

עכשיו, במקרים כאלה אני נוטה לצטט את איתמר בן גביר: "כשהפה סתום, הידיים מדברות". כשאנחנו לא מאפשרים לאנשים להביע את הדעות - מאוסות ככל שיהיו - שלהם, התוצאה היא אובדן אמון שלהם במערכת שלכאורה אמורה לאפשר גם להם להתבטא. מכאן, הדרך למעבר לפעילות אלימה הוא קצר. רוב האנטישמים הם אנשים אומללים וחסרי חיים; כשאנחנו דוחקים אותם למחתרת, אנחנו עושים שני דברים. קודם כל, מעניקים להם יותר תהודה כי הדברים שלהם נחשבים למסוכנים כל כך עד שהם נאסרים, וכל דבר אסור מעורר מיד עניין; ואנחנו יוצרים רדיקליזציה אצלם. כלומר, במקביל מגדילים את מספר התומכים שלהם והופכים אותם לממוקדים יותר. נשמע לי כמו גול עצמי.

בעיה נוספת: אין אפשרות למנוע תקשורת בעידן המודרני, אלא אם אתה חי בצפון קוריאה או בורמה. וגם שם יש חריגים. כשאנחנו מורידים את האנטישמים למחתרת, אנחנו מאבדים יכולת לעקוב אחרי מפיציה ואת היכולת לדעת על כמה אנשים הם משפיעים. איפה אתם מעדיפים שיהיו האנטישמים שלכם, בטוויטר - שם כולם יכולים לראות אותם, להגיב להם ולעתים אפילו לשכנע אותם - או באיזו קבוצת ווטסאפ שמוכרת רק ליודעי ח"ן, שמזינה את עצמה במעגל סגור של רדיקליזציה ושנאה? איך אתם רוצים את העולם שלכם, כזה שבו אפשר לדעת מה קורה, או כזה שיש בו עולם תחתון ולא מוכר, שמתפרץ מדי פעם ומדהים אותנו?

אם היינו צריכים סיבה כדי לעמוד על כך שלאנשים שאנחנו שונאים ומתעבים צריכה להיות זכות דיבור, הנה היא.

ונעבור למשהו אחר לגמרי.

בוקר טוב חביבי, אתה עבריין 

אם אתה בן 17 ומטה וגלשת באתר seventeen, אתר בני הטיפש עשרה המוביל בארה"ב? אז ברכותינו, ביצעת את העבירה הפדרלית הראשונה שלך. המדור רוצה לאחל לך המשך הצלחה בקריירת הפשע שבחרת לעצמך מבלי משים.

הסיבה לטמטום הנדיר הזה, שכנראה רק החוקים שהופכים נערים ששלחו תמונות עירום של עצמם לחברות שלהם לסוחרים בפורנוגרפיית ילדים מטומטמים ממנו, היא שהחוק הפדרלי מכיר בעבירה על תנאי השימוש של אתרים כעבירה. זה אומר שיש קטגוריה רחבה למדי של בני 12, כלומר כאלה שעברו את גיל העונשין, שהם כבר עבריינים פדרליים, משום שהם פתחו חשבון פייסבוק תוך זיוף הגיל שלהם - הגיל המינימלי הוא 13.

נוער עבריין? | צילום: סי די בנק

שורה של אתרים אחרים מציבים דרישות גיל לא סבירות אחרות. שורה של אתרי חדשות, ביניהם הניו יורק טיימס, קובעים שאם אתה קורא אותם מתחת לגיל 12, אתה עובר על תנאי השימוש שלהם. למרבה השמחה, שום תובע פדרלי שלהיטותו מתחרה בטמטומו לא יוכל להעמיד אתכם לדין, כי כדי להיות עבריינים אתם צריכים להיות בני 12 ומעלה.

קצרצרים

1. איך מעריכים שווי של סטארט-אפ, נניח כמו אינסטגרם? השיטה הסבירה ביותר היא שקבוצה סודית של בעלי עניין שולפת פתקים מתוך כובע, אחרת אלוהים יודעת איך הגיעו למסקנה שהתועבה הזו, שעוד לא הכניסה שנקל, שווה מיליארד. במקרים אחרים, המטרה של הרכישה היא לא המוצר או החברה, אלא העובדים שלה: כאלה שהוכיחו שיש להם כשרון טכני ואפס עצמאות, והם מוכנים למכור את עצמם לכל המרבה במחיר. אז לעתים יש הגיון במחיר. במקרים אחרים, מדובר פשוט בהערכה, לעתים קרובות חסרת בסיס מוצק, על ההכנסות העתידיות של החברה. במילים אחרות: בועה.

מיליארד דולר? באמת? אתם בטוחים?

2. אחת הבעיות של הפושע המודרני היא שהיום כבר אי אפשר לברר אם האיש שמולך הוא סוכן של כוחות השיטור על ידי מישוש קפדני שלו וחיפוש אחרי מכשיר האזנה. היו תקופות שבהן זו היתה בדיקה שגרתית, אבל זה קרה בעיקר בתקופה שבה מכשירי האזנה היו בגודל של מקרר ממוצע. מכשירי הקלטה עוברים דיגיטליזציה והקטנה, והתוצאה היא גן עדן קצר לשוטרים וסוכנים. כיום הם מסוגלים לשדר בזמן אמת וידאו ושמע למחשב סמוך. יש להניח שהעולם התחתון יפתח אמצעי מגן משלו. בינתיים, לקח לחיים: הקפידו לבדוק את הנעליים.

3. אספסוף גדול בבנגלדש, שמנה כ-200 אלף איש, יצא לרחובות כדי לדרוש את הוצאתם להורג של בלוגרים אתאיסטים. הדרישה שלהם היא לשנות את החוק בהתאם. לא ברור כמה בלוגרים אתאיסטים יש בכלל במדינה. השמרנים בה משתמשים בתואר "אתאיסטים" כדי להפנות את האספסוף נגד קבוצה של בלוגרים שהחלה לאחרונה בקמפיין ציבורי בדרישה להעמיד לדין פושעי מלחמה - כאלה שהיו מעורבים ברצח העם שם בשנות השבעים. הממשלה עם האספסוף: בלוגר נרצח בפברואר האחרון, והמשטרה עצרה ארבעה מהם בחשד ל"פגיעה ברגשות דת".

4. בלי שום התחשבות ברגשות הציבור, הודיעה מיקרוסופט דווקא ערב יום השואה על כך שבעוד שנה פחות יום, בשביעי באפריל 2014, היא תפסיק סופית לתמוך במערכת ההפעלה הוותיקה ווינדוס XP. זו תציין אז 13 שנים לקיומה, וכרגע יש לה עדיין נתח שוק של כ-20%, שזה המון. הבעיה של ווינדוס XP, מבחינת מיקרוסופט על כל פנים, היא שהיא היתה מספיק טובה למשתמשים כדי שהם לא יהגרו ממנה למערכות הפעלה חדשות. זו הסיבה שהיא צריכה להרוג אותה רשמית.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)