אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סוונסי סיטי מחלקת לראשונה דיבידנד לבעלי המניות צילום: רויטרס

סוונסי סיטי מחלקת לראשונה דיבידנד לבעלי המניות

הקבוצה, שמשחקת באצטדיון ליברטי, רשמה רווח נקי של 15.9 מיליון ליש"ט, עבור ששת החודשים בין מאי לנובמבר בשנה שעברה. הסכום גבוה בקרוב ל-10 מיליון ליש"ט מהרווח בתקופה המקבילה ב-2011

09.04.2013, 18:16 | סוכנויות הידיעות

סוונסי סיטי דיווחה כי רשמה רווח של 16 מיליון ליש"ט עבור ששת החודשים שהסתיימו ב-30 בנובמבר, 2012, ובהתאם היא מחלקת, לראשונה בהיסטוריה של המועדון, דיבידנד לבעלי המניות – 1 מליון ליש"ט עבור העונה הנוכחית ועבור העונה הקודמת בפרמיירליג.

הקבוצה, שמשחקת באצטדיון ליברטי, רשמה רווח נקי של 15.9 מיליון ליש"ט, עבור ששת החודשים בין מאי לנובמבר בשנה שעברה. הסכום גבוה בקרוב ל-10 מיליון ליש"ט מהרווח בתקופה המקבילה ב-2011. לא כולל מכירת שחקנים, הרווח של סוונסי עלה ב-11.5% באותה התקופה ל-28.5 מיליון ליש"ט.

הרווח של המועדון מפעילות עמד על סכום של 5.6 מיליון ליש"ט, בעוד ש-14.8 מיליון דולר נכנסו כתוצאה מההעברות שחקנים, כולל המכירה של ג'ו אלן לליברפול וסקוט סינקלייר למנצ'סטר סיטי.

 

שחקני סוונסי חוגגים, צילום: רויטרס שחקני סוונסי חוגגים | צילום: רויטרס שחקני סוונסי חוגגים, צילום: רויטרס

היו"ר יו ג'נקינס, מסר כי דיבידנד של 2 מיליון ליש"ט הוענקו בצדק לבעלים ולדירקטורים, שעבדו ללא תשלום כדי לנווט את הבנייה מחדש יוצאת הדופן, אך ישנו סיכון כי הזוהר של סווינסי יעומעם במעט. סווינסי התבלטה כיוצאת דופן במשחק, המסתגל לתרבות חדשה שבה בעלי הקבוצות אינם נחשבים יותר "אפוטרופוסים" אלא הם מונעים על ידי הרצון להרוויח כסף, אולם כעת מעמדה של סוונסי משתנה.

מאז שתשעת הבעלים הנוכחיים של הקבוצה, שהבולטת ביניהם היא קרן אוהדי סוונסי סיטי, הזרימו ב-2002 כל אחד 50 אלף ליש"ט לרכישת המועדון ולחילוצו ממשבר עגמומי, אף אחד מהם לא הוציא ולו פני אחד. השותפות עם קרן האוהדים, שגייסה לאורך השנים 200 אלף ליש"ט לרכישת 20% מהמועדון, ומינתה את הדירקטור יו קוז, נחשבת כמודל שתואר לאחרונה על ידי מנכ"ל הפרמיירליג ריצ'רד סקודמור כ"קרוב לוודאי אידיאלי".

כיום הקרן בולטת גם ביחס שלה כלפי חלוקת ה-2 מיליון ליש"ט. הדיבידנד שיחולק לשאר הבעלים יהיה ביחס למניות שבבעלותם, והם יהיו רשאים לשמור את הכסף לעצמם. מרטין מורגן, שלפי הצהרת הבעלות מחזיק ב-22.5% מהמועדון, יקבל 450 אלף ליש"ט. בריאן קאטזן, בעל מניות מקורי נוסף, שבבעלותו 20%, לאחר ששילם 200 אלף ליש"ט, יקבל 400 אלף ליש"ט.

ג'נקינס, שהרוויח בשנה שעברה משכורת של 200 אלף ליש"ט, זוכה להערכה רבה על האופן בו הוא ניווט את התאוששות הקבוצה. בבעלותו 12.5%, כך שחלקו מהדיבידנד בגובה 2 מיליון ליש"ט יעמוד על 250 אלף ליש"ט.

הקרן בדקה מהי דעת החברים לגבי התשלום – 20% מ-2 מיליון ליש"ט, המהווים 400 אלף ליש"ט – ו-78% ענו שהקרן צריכה לשמור את הכסף, זאת על מנת להמתין למניות נוספות שניתן יהיה לרכוש כדי להגדיל את האחזקה. מכיוון שאף אחד מהבעלים לא מוכר את חלקו, הקרן מתכוונת להוציא חלק קטן מהסכום למימון ליגות הכדורגל לילדים בדרום ויילס, ואת השאר ישמרו בבנק להשקעות עתידיות של הקבוצה.

 

ג'נקינס תומך בחלוקת הדיבידנד, שכן לדבריו הוא משקף את מטרת הקבוצה להשיג רווח, ולא הפסדים כבדים כמו קבוצות רבות אחרות. לטענתו דיבידנדים מהווים דרך "יעילה יותר מבחינת המיסים" לפצות דירקטורים, מכיוון שלא משלמים ביטוח לאומי עליהם. הוא מציין כי ניתן להסתיר את התשלומים לדירקטורים במשכורת בעוד שעל דיבידנדים חייבים להצהיר: "אנחנו פתוחים", הוא אמר לגרדיאן. "בעלי המניות שלנו הם ברובם דירקטורים פעילים, ואי אפשר להמשיך לצפות מהם לעבוד ללא תמורה, כשמיליונים מחולקים לשחקנים ולמנג'רים". אולם בכל זאת מתערערת במידה מסוימת התפיסה של סוונסי כמחויבים לאופן ניהול כדורגל טהור יותר. לראיה, ישנו הסכם פשיטת הרגל (the company voluntaryarrangement) עליו מבוססת ההתקדמות הגדולה של הקבוצה מאז 2002 – חובות שצברו הבעלים הקודמים לשורה של נושים, שולמו בשיעור של 5 פני לליש"ט. החוב לעיריית סוונסי עמד על 35 אלף ליש"ט.

שלוש רשויות מקומיות נוספות נאלצו לבצע מחיקת של החוב והחוב לבית הספר הקהילתי דילווין לווילן (Dillwyn Llewelyn) עמד על 1,175 ליש"ט. לקרן שירותי הבריאות של סוונסי היו חייבים 1,960 ליש"ט, לרשות משטרת דרום ויילס 10,448.76 ליש"ט, לשירות האמבולנסים של ויילס 1,063.97 ליש"ט. אמבולנס סנט ג'ון הופיע גם כן ברשימה, לאחר שהיו חייבים לו 2,411.10 ליש"ט. הסכום הכולל שהיו חייבים לנושים לא מבוטחים עמד על 217,208 ליש"ט, פחות משליש מהדיבידנד שהבעלים לוקחים כעת לעצמם.

ג'נקינס מודה כי להערכתו הנושים מעולם לא קיבלו את מלוא כספם, אף שאמבולנסי סנט ג'ון מסרו שהחוב הומר בפרסום ברחבי המגרש. כמו כן, המועצה המקומית לא שמרה טינה מכיוון שזמן קצר לאחר מכן היא בנתה את אצטדיון ליברטי עם 27 מיליון ליש"ט מכספי הציבור, והיא מרוצה מההטבות הכלכלית הרחבות יותר שנלוו כתוצאה מהבנייה לאזור הפגוע מהמיתון. עם זאת, היה מכובד יותר לשלם בחזרה את החובות לנושים הוותיקים מהכספים שהרוויחו מהפרמיירליג, לפני שהבעלים לוקחים כסף לעצמם.

לאחר שקבוצות הכדורגל התפתחו לראשונה לחברות בשנות ה-80 של המאה ה-19, התאחדות הכדורגל הגבילה את חלוקת הדיבידנדים על מנת למנוע מהבעלים לקחת כסף לעצמם. אפיון הקבוצות כאיגודים חברים נועד להישמר, והבעלים והדירקטורים נועדו לשמש כאפוטרופוסים, שלא עוסקים בכך בשביל הכסף. בעידן הפרמיירליג, החוק הזה נעקף באופן שיטתי לאחר שהקבוצות ביצעו הנפקות בבורסות, והתאחדות הכדורגל המודרנית נאלצה בסופו של דבר לבטלו.

אולם נראה היה שסוונסי סיטי מגלמים את האתוס הישן, ומהווים כתוצאה מכך יוצאי דופן בולטים אולם כעת בשל חלוקת הדיבידנד, תפיסה זו השתנתה. מלבד לקרן האוהדים, שמחזיקה במניות שלה כגוף משותף, ללא שכר, רק בשל תחושת השייכות המחייבת.

תגיות