יוקר המחיה איננו אשליה

ניתוח טכני של מדד המחירים לצרכן, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראה שהאינפלציה בישראל נמוכה למדי בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה הסתכמה ב־1.6% בלבד. טכנית הנתונים ודאי נכונים: בשנה האחרונה חווינו עליות מחירים ממשיות של מוצרי חשמל, סיגריות, דלק ומזון ובמקביל היו ירידות מחירים ממשיות של שירותי החינוך והאינטרנט ושל הירקות והפירות.

בעשור האחרון כולנו מתלוננים על התייקרויות משמעותיות במזון, במים ובשכר הדירה, אך אנו יודעים שסטטיסטית נרשמו ירידות מקזזות במחירי ההלבשה וההנעלה, הריהוט והנסיעות לחו"ל, כך שנטו עלו המדדים בשיעורים מתונים. ואולם, ההסבר הטכני אינו ממצה. אנו חשים שבשכר ריאלי קבוע כוח הקנייה שלנו קטן, אנו משלמים יותר על רמת חיים נתונה, והחודש נגמר באוברדראפט גדל והולך.

לאיכות יש מחיר

ניתוח כלכלי, ולא טכני, של הנתונים מוכיח שהתחושות של הציבור מוצדקות. שמירה על רמת חיים קבועה יחסית מחייבת הוצאה כספית גדולה יותר, לכן תחושתנו היא גם ריאלית, ולא רק עניין פסיכולוגי. הדבר מתבטא בכמה מישורים:

בתחום הצרכני, הנטייה בעשור האחרון היא לרכוש מוצרים באיכות גבוהה בהרבה מבעבר, ואנו משלמים עליהם יותר. לדוגמה, אמנם מחיר ההלבשה הבסיסית ירד מהותית וריאלית בעשרות אחוזים, אולם אנו מעדיפים לרכוש מותגים ומוצרי איכות, גם כאשר הם יקרים. המשמעות היא שהמדד מעיד על ירידה, אך ההוצאה גדלה. כך קורה גם במוצרים רבים אחרים.

תהליך מקביל מתרחש בצד הכמותי. מחירי המכשירים הסלולריים, האינטרנט, הרכב הפרטי, הטלוויזיות והנסיעות לחו"ל יורדים, לעתים בשיעורים גדולים, אך לכל משפחה יש היום יותר מכשירים סלולריים, מכשירי טלוויזיה ומכוניות. כך שמדד המחירים מראה ירידה, אך ההוצאה המשפחתית גדלה. בשני התחומים הללו מרכיבי המדד מתעדכנים מדי פעם, אבל בפיגור ולא באופן מלא.

תהליך הייסוף של השקל מפחית את מחירי היבוא, שרובם נסחרים בתנאי תחרות, כך שרוב ההוזלה מגיעה לצרכן. לעומת זאת, בענפים המושפעים מהממשלה ומהמגזר הציבורי ההתייקרויות הן בשיעורים גבוהים, וזה בא לידי ביטוי במחירי המים, החשמל והדיור.

הממשלה מגלגלת הוצאות לציבור

בעיה משמעותית נוספת היא שהממשלה נוטה לגלגל הרבה יותר הוצאות לציבור, וכך מכבידה את ההוצאות שלנו. שנת לימוד במכללה עולה כמו בעבר, אך כיום מחצית מהסטודנטים לומדים במכללה ולא באוניברסיטאות, שהמדינה מסבסדת. גם מחירי השירותים הרפואיים יציבים ריאלית, אולם אחוז המבוטחים בתוספת מחיר - בקופות החולים וברפואה הפרטית - גדל במהירות. תופעה דומה חלה בהשכלה התיכונית והיסודית.

לעלייה הריאלית במחירים יש גם היבט פסיכולוגי. אנו נוטים לנפח הפסד אלטרנטיבי כמו עליית מחירים ולגמד רווח אלטרנטיבי כמו ירידת מחירים, כך שהתייקרות החשמל או הקוטג' ב־10% מתפרסמת בתקשורת הרבה יותר מירידה של 50% במחירי הטלוויזיות. החישובים הטכניים של הלמ"ס נכונים, אבל לא מותאמים מספיק לשינויים בדפוסי הצריכה שלנו ולשינויים במדיניות התקציב, אשר גלגלו לאזרחים עלויות רבות בתחומי הבריאות והחינוך.

הכותב הוא כלכלן ראשי בפעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה