אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדד האבוקדו: החיים והמספרים מאחורי הפערים צילום: גיל קליאן

מדד האבוקדו: החיים והמספרים מאחורי הפערים

נתונים טריים של הלמ"ס חושפים את עומק הפערים בין עשירים לעניים: פירוט מדוקדק של הוצאות המשפחות בכל מעמד, כולל הצצה לצלחות שלהן, מגלה שהעשירים אוכלים הרבה יותר בריא, ושההבדלים בחיסכון לפנסיה ובהשקעה בחינוך יעמיקו את הפערים

11.04.2013, 09:34 | שאול אמסטרדמסקי

57 עמודים יש בלוח 1.1 בסקר הוצאות משקי בית בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לפני שבועיים, 57 עמודים של טורי ושורות מספרים שמספרים סיפור מהפנט על החברה הישראלית של ימינו. השורה התחתונה של הסקר הזה מוכרת לנו - מכיוון שלעשירים יש יותר ולעניים פחות, העשירים יכולים להרשות לעצמם יותר והעניים פחות. טאוטולוגיה.

אבל לוח 1.1 מפרק את הסיפור הזה לאלפי הרסיסים שמרכיבים אותו, שמרכיבים את החיים. הוא מפרק את סל ההוצאות החודשי של משפחה בישראל לנימים הקטנים ביותר, מהכרוב ועד הטמפונים, חושף במלואה את תמונת הפערים בישראל, נכון ל־2011, ומאפשר להבין כמה הפערים האלה יעמיקו ככל שיחלפו השנים.

 , איור: אורי רוזביץ איור: אורי רוזביץ  , איור: אורי רוזביץ

 , איור: אורי רוזביץ איור: אורי רוזביץ  , איור: אורי רוזביץ

 , איור: אורי רוזביץ איור: אורי רוזביץ  , איור: אורי רוזביץ

* השימוש בתואר "עשירים" לתיאור המעמד הגבוה מעט בעייתי. מדובר בחמישון החמישי, כלומר ב־20% העליונים של סולם ההכנסות - משקי בית שהכנסתם (ברוטו) גבוהה מ־19,230 שקל בחודש. חמישון העניים, לעומת זאת, מקבל את שמו בצדק. מדובר במשקי בית שהכנסתם (ברוטו) אינה עולה על 5,306 שקל בחודש.

* הנתונים מביאים בחשבון את ההבדל במספר הנפשות בין החמישונים. לעניים יש אמנם יותר ילדים מלעשירים, אבל הלמ"ס מתקננת את הפער הזה ומביאה בחשבון את יתרון הגודל - ההוצאה על גידול כל ילד נוסף פוחתת והולכת. 

אגוזים למי שיש ביטוח שיניים

נתוני הלמ"ס בלוח מציגים את ההוצאה החודשית של כל משפחה על כל מוצר (תוך תקנון מיוחד שגובר על העובדה שבממוצע מספר הנפשות במשק בית בחמישון התחתון גבוה מבחמישון העליון, כלומר מצמצם את האפקט של העובדה שהמשפחות העניות גדולות יותר על ההוצאות שלהן). הם מראים, למשל, שמלפפונים ועגבניות הם ירקות בסיסיים - העניים והעשירים מוציאים עליהם סכומים דומים - אבל פלפלים הם כבר מותרות: העשירים מוציאים עליהם פי 1.6. וזה עוד לפני שדיברנו על דגני בוקר (פער של פי 1.8), אגוזים (פי 4.3), פטריות (פער של פי 7.2), קלחי תירס (פי 8.3) או נבטים (פי 11).

מלפפונים ועגבניות הם מוצרים בסיסיים, צילום: נמרוד גליקמן מלפפונים ועגבניות הם מוצרים בסיסיים | צילום: נמרוד גליקמן מלפפונים ועגבניות הם מוצרים בסיסיים, צילום: נמרוד גליקמן

יש גם סעיפי מזון שבהם העניים מוציאים יותר, למשל עוף (פער של כמעט פי 3) ואורז (פי 2.5). ההסבר נעוץ כנראה בסעיף אחר, זה שמעיד על כך שהעשירים מוציאים על ארוחות מחוץ לבית (בעבודה, בתי קפה ומסעדות) פי 5.3 מהעניים. אבל כולם צריכים את הקפה של הבוקר, לנשנש חטיפים ולשתות שתייה קלה, וכולם, בסוף, משתמשים בנייר טואלט - ההוצאות בכל הסעיפים האלה זהות או כמעט זהות בין העשירים והעניים.

אף שבאופן מוחלט העשירים מוציאים יותר מהעניים על מזון, הרי שבאופן יחסי הם מוציאים פחות: ההוצאה של העניים על סל המזון שלהם (לרבות פירות וירקות) היא כמעט רבע מכלל ההוצאה שלהם (22%), ואצל העשירים היא רק 14%. כך הם יכולים להוציא יותר על בריאות, על חינוך, על חסכונות, ובאופן כללי - לחיות.

אפשר לראות את זה היטב בסעיפי ההוצאות על נסיעות לחו"ל (פער של פי 16.5), ביטוחי בריאות פרטיים (פי 21.5), כרטיסי קולנוע והופעות (פי 26.2), ביטוחי שיניים (פי 42.4) ואפילו בהוצאה על טיפולים להתפתחות הילד (פי 5.4). אי אפשר לפרט הכל בעיתון. בשביל לראות את התמונה המלאה של החברה שאנחנו חיים בה מומלץ לעבור על הנתונים בעמודים אלה, ואפילו בלוח המקורי (tinyurl.com/c8jfl93).

 

הפער בחינוך קטן, הפער בידע גדול

פערים גדולים ומטרידים עוד יותר מאפיינים את הפערים בחיסכון. העשירים מפקידים בכל חודש פי 37.2 מהעניים בקרנות השתלמות, פי 31.6 בביטוחי מנהלים, פי 30.9 בקופות גמל ופי 10.4 בקרנות פנסיה. הסיבה לפערים האדירים האלה היא פערי השכר האדירים בין בני המעמד הגבוה למעמד הנמוך; התוצאה היא שההבדל ברמת החיים בין שני המעמדות האלה עתיד להעמיק עוד יותר עם היציאה לפנסיה. מי שעני היום, צפוי להיות עני גם בשנים האחרונות לחייו.

פערים מובהקים ומטרידים אפשר לראות גם בסעיפי הבריאות - העשירים נהנים מיותר בריאות, יותר כיסוי ביטוחי ושירותים מגוונים ומקיפים יותר. סעיפי החינוך, לעומת זאת, מציגים תמונה מורכבת יותר, עם פערים קטנים בהרבה. צריך לתת כאן מילה טובה, ולזקוף את העניין לזכות המדינה. מערכת החינוך החינמית בבסיסה (עם כל כמה שהמשפט הזה נשמע מגוחך) מאפשרת למשפחה ענייה להוציא על חינוך בבתי הספר סכומים דומים למשפחה עשירה, ושכר הלימוד המסובסד מוביל לכך שגם בהוצאה על לימודים גבוהים הפער קטן יחסית.

הפערים בהוצאה על חינוך צצים במעטפת החינוכית. בגיל הרך (הנתונים משקפים את תמונת המצב לפני יישום חינוך חינם מגיל 3), ובעיקר בכל התוספות: שיעורים פרטיים (פער של פי 4.6), חוגי התעמלות (פי 5.9), לימודי שפות (פי 1.5), חוגים אחרים (פי 3.4). ההורים משלימים מכיסם את מה שמערכת החינוך לא נותנת, וההורים המבוססים יותר יכולים להשלים יותר. גם הנגישות של העשירים לידע חיצוני - בקניית ספרים ובקריאת עיתונים - גבוהה יותר בזכות השקעה גדולה יותר. כך בדיוק מרחיבים את הפערים גם בדורות הבאים. לוח 1.1 של 2021 יהיה עצוב הרבה יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

26.
הנתון הכי מדאיג בכתבה הזו הוא שהכנסה של 19,000 ש"ח ומעלה זה כבר עשירון תשיעי!!
מדובר ב-19,000 ברוטו, ואם נניח הנחה שוביניסטית ש-60% זו הכנסת הבעל ו-40% זו הכנסת האשה, מדובר בסדר גודל של 14,000 נטו לשני מפרנסים!! זאת משכורת של עשירון 9? אלה "עשירים"??? בעולם המתוקן משכורת כזו היתה מאפיינת כבר עשירון שביעי ומעלה, וזה מצביע על החלשה ניכרת ביותר של מעמד הביניים בישראל (כאילו שלא ידענו.....)
13.04.13
24.
יצור המזון הטרי מהשדה, ירקות שורש , עגבניות , חצילים, בצל , כרוב , חסה, הם ואחרים בסיס הבריאות
המקור הנגיש , הזול, האיכותי, בא מאחרוני החקלאים בישראל, אולי יאיר שמיר שר החקלאות החדש יהיה חכם מספיק לשמור על היצור הטרי החשוב כלכך לכולם, אולי במדיניות של צימצומים ידע שר האוצר החדש יאיר לפיד , למנוע את קריסתו של החקלאי, ולא ילך ליבא ירקות טריים מאירופה,ויוריד את הגזרות המיותרות עלינו, אולי שרת הבריאות החדשה תראה איך אוכלוסיה גדלה ובריאה ללא צורך בהשקעה נוספת למגר מחלות של תזונה לקויה, אולי שר הרווחה שכן קרוב לערבה יבין שהחקלאים משרתים מדניות רווחה יותר טוב מהביטוח הלאומי, אז אולי כולם יחזרו להבין כמה חשובה החקלאות , כמה חשובים הם החקלאים, כל מה שתיתנו לחקלאות ולחקלאים יחזור בריבית ד ריבית לכל בית ישראל ולכלכלתה.
גיורא אביהר , חצבה בערבה  |  13.04.13
לכל התגובות