אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה טוב במזל של היומולדת?

מה טוב במזל של היומולדת?

שלום בלדד, למה אנשים מברכים "מזל טוב" דווקא בימי הולדת? רועי

11.04.2013, 09:23 | בלדד השוחי

רועי היקר,

"מזל טוב" זו באמת אחת הברכות המבולבלות ביותר שיש לנו. בתור התחלה, אף על פי ששתי המילים שמרכיבות אותה עבריות למהדרין, מדובר בביטוי ביידיש שנולד בגולה. אנשים אמרו "מַזֵלְטוֹף" הרבה לפני שהם אמרו "מזל טוב". יתר על כך, נראה שהשפה האנגלית הקדימה אותנו באימוץ שלו. מילון מריאם־וובסטר מתארך את האימוץ האנגלי (מהשפה היידית) ל־1862, השנה שבה אליעזר בן־יהודה חגג את יום הולדתו הרביעי.

המקור העברי לברכה היידית הוא כנראה פירוש רש"י לדברי לאה על הולדת גד, בנו השביעי של יעקב. לאה אומרת "בגד", קרי "בא גד", ורש"י מפרש "בא מזל טוב". וזה עוד בלבול. הפירוש המקובל כיום, בעברית, הוא "הלוואי שיהיה לך מזל טוב", אך הברכה היידית (שבה עדיין משתמשים בכל העולם!) בכלל לא מתעסקת עם העתיד. היא מדברת על משהו שקורה ברגע זה. מזל טוב עכשיו.

מזל טוב! מזל טוב! מזל טוב!

כשהחתן היה שובר את הכוס בחתונה היידית המסורתית, באירופה של המאה הי"ט, הקהל היה מריע "מזל טוב" כדי להודיע ולאשר שקרה דבר משמח. טקס הנישואים הושלם. וכאן נכנס בלבול נוסף, צדדי. לפעמים, כשכוס נשברת, נמצא ליצן שאומר "מזל טוב", כאילו כדי לשאול איפה החתונה. עם השנים כל כך הרבה אנשים פספסו את הבדיחה שהיום יש מי שאומר "מזל טוב" על כוס שבורה מתוך אמונה טפלה.

אבל אתה רוצה לדעת למה אומרים "מזל טוב" ביום הולדת. ובכן, ממש כמו בחתונה, גם כשתינוק נולד נהוג לומר "מזל טוב". זה מה שלאה עשתה, לא? ולכן לא לגמרי מפתיע שגם בחגיגת יום ההולדת, כשחזור חלקי של המאורע שאותו חוגגים, אומרים "מזל טוב".

ויש עוד גורם אחד שיכול, אולי, להסביר איך בחברה הישראלית ברכת מז"ט נקשרה כל כך חזק דווקא לימי הולדת: התנועה הציונית. אבל ראה הוזהרת, זו רק השערה פרטית של בלדד.

גני הילדים העבריים הראשונים קמו לפני כמאה שנה, והם יובאו ותורגמו מגרמניה, שבה הומצא גן הילדים (שעדיין נקרא "קינדרגארטן" באנגלית). המפעל הציוני התייחס ליוזמה הזאת בחרדת קודש ראויה, ומאמרים שופעי תרגומים חדשים והסברים והוראות לגננות הופצו ברוב רושם. לא הצלחתי לשים את ידי על הנחיות לחגיגת ימי הולדת, אבל הניחוש שלי הוא ש"מזל טוב" הופיע שם איפשהו. זה מועמד מצוין: עברי למהדרין, לא דתי בשום צורה, מוכר הן בקהילה היהודית והן מחוצה לה, ובנוסף לכל גם באמת מתאים. ומרגע שהגעת לגני הילדים דרכך סלולה לפניך. ושיהיה במזל.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
נושא המז"ט וימי-הולדת, בתנ"ך....
עניין "מזל טוב" אתה אומר שהתחיל באידיש באירופה (ביטוי ביידיש שנולד בגולה, אנשים אמרו "מַזֵלְטוֹף" ),,, ואח"כ עבר לאנגלית בערך ב- 1862,,, ורק אחכ עבר גם לשיגרה בעברית ?? יום הולדת: אבל בימי התורה במיוחד (עד 1200-) וגם התנ"ך (עד ~200- ), יהודים לא נהגו לחגוג ימי הולדת, גויים דווקא כן, בעיקר מלכים שחגגו ימי הולדתם או ימי עלותם לשלטון, •פרעה המלך חגג משתה כנראה ליום הולדתו.... רש"י על בראשית פרק מ פסוק כ יום הלדת את פרעה --- יום לידתו, וקורין לו יום גינוסיא. ולשון הולדת, לפי שאין הולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת •אחשוורוש במגילת אסתר, אותו רעיון, ומשלנו: •יש את בועז שכנראה חגג את יום הולדתו במגילת רות... ((ליצחק עשו משתה אבל לא ליום ההולדת, וגם שלמה עשה משתה אבל לא יום הולדת,)) לא בדקתי את ימי שנות המשנה ( 200- עד 200+) והתלמוד שלאחריה ( 200+ עד 500+ ) ותראו שאצל החסידות מאז לאחרי 1700 והלאה, כבר נהגו לחגוג ... משמעות יום ההולדת ביהדות http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111876 http://yadleachim.pogd.co.il/2011/10/17/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA/
הנה חיפושים בתנ"ך  |  14.04.13