חירות וחדשנות בחברה ובתעשייה הישראלית

לאחרונה התפרסם מדד בלומברג למדינות החדשניות ביותר בעולם. מתוך כ- 200 מדינות שנבדקו, ישראל דורגה במקום ה-32. באופן לא מפתיע נשמעו ביקורות על כך שישראל, הלא היא "אומת הסטארט-אפ", דורגה "רק" במקום זה. יתרה מכך, באופן די מעליב, איראן דורגה אף היא בין ה-50 המקומות הראשונים, במקום ה-47. לפני שמתמודדים עם הביקורות והדעות החלוקות, חשוב להביט באותיות הקטנות במדד על מנת להבין שמדד בלומברג לא באמת מודד "חדשנות" לשמה, משום שהוא אינו לוקח בחשבון את המשתנה המשמעותי ביותר במשוואה - חרות מחשבתית ורעיונית, המהווה בסיס חשוב לחדשנות ולקידום מחקר ופיתוח בכל העולם.

המשתנים המרכיבים את הציון הסופי של כל מדינה במדד בלומברג מבהירים שהוא אינו מודד חדשנות אלא עוסק ביכולת קיום של תעשיה עתירת ידע באופן שיטתי ולאורך זמן במדינה. בין המשתנים שנבדקו, השקעה במחקר ופיתוח, פריון, משקל תעשיות ההיי-טק, ריכוז החוקרים, יכולות ייצור, רמת החינוך וההשכלה ומספר הפטנטים. משתנים אלו אינם מתמודדים עם יצירת החידוש, שהיא "החדשנות האמיתית", אלא רק בתחזוקה שלה. מעבר לעובדה ששני נתונים הוחסרו כנראה מהציון של ישראל (ריכוז החוקרים ויכולות הייצור), הרי שהתחשבות ברמת החירות בכל מדינה, היתה מספקת מדד אמיתי ומדוייק יותר לחדשנות והיתה מעלה את ישראל במדרגותיו למקום גבוה ביותר, יש לשער כי אפילו בין החמישיה הפותחת.

באופן עקבי, ההיסטוריה הוכיחה לנו כי החירות היא כוח מניע לניצחון טכנולוגי. לאורך ההיסטוריה, כל מדינה שהפכה לדמוקרטית העלתה גל של חדשנות טכנולוגית. החירות, הדמוקרטיה וחופש הפרט הם כוח מניע חזק מאד, המעניק יתרון אדיר על פני מדינות בהן החופש לא קיים והדמוקרטיה איננה.

חברות חופשיות ודמוקרטיות משחר הימים ניצחו ועלו לאורך זמן על פני חברות טוטאליטריות, גם אם אלו נראו לעיתים בלתי מנוצחות – דוגמה טובה לכך היא ברית המועצות בשנות השבעים ואפילו איראן כיום. ארצות הברית ניצחה את ברית המועצות במאה הקודמת גם בהיבט הטכנולוגי, ויש לשער כי גם היום ישראל תתעלה על איראן רק משום שהחירות שבה מאפשרת זאת, למרות שישראל היא מדינה מזערית לעומתה במונחים של מספר תושבים, שטח ומשאבים טבעיים.

התרבות הישראלית והחירות הרעיונית הקיימת בה מאפשרת לחברות, הן חברות סטארט-אפ והן חברות גדולות ומבוססות, מידה רבה של גמישות, חשיבה "מחוץ לקופסא" ואימוץ גישות חדשות לפתרון בעיות ולפיתוח טכנולוגי של מוצרים חדשים. התרבות שלנו לעיתים כוללת חירות יתר בדמות אי קבלת מרות, דעתנות, "צעקנות" ישראלית מוכרת, תרבות שיחה בה נכנסים זה בדבריו של אחר, יכולת לעקוף בעיות בסיבוב ולהמציא פתרונות ברגע האחרון, וכן – גם "להניח את הצינור אחרי שסוללים את הכביש", אך היא זו שהופכת יזמים ישראלים ליצירתיים יותר.

אי אפשר באמת לדכא את הרצון והצורך בחירות הפרט. הוא אפילו גובר על הפחד ממוות, כפי שראינו במהומות האחרונות במדינות ערב וכפי שידוע לנו ממהפכות אחרות לאורך ההיסטוריה כמו המהפכה הצרפתית. הרצון לחופש תמיד חזק יותר מכל, והפרטים במדינה יעשו הכל על מנת להשיג אותו.

למרות שישראל דורגה "רק" במקום ה- 32 במדד החדשנות, הרי מי שמביט באותיות הקטנות רואה שישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם במחקר ופיתוח – זה כמובן נתון לא מפתיע וזה גם מה שהופך את ישראל, מדינה קטנה ו"חצופה", לאטרקטיבית לשיתופי פעולה עם חברות גדולות ומעצמות טכנולוגיות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת CSR ישראל, מרכז פיתוח של CSR העולמית, ספקית ומפתחת בתחום המוליכים למחצה למוצרי חומרה ותוכנה לשוק הצילום ותעשיית הרכב הבינ"ל