צילום: בלומברג
יו"ר נסטלה מזהיר: "שוויץ תאבד מהאטרקטיביות שלה"
פטר בראבק־לטמאטה, שנהנה מחבילת שכר של 5.7 מיליון יורו בשנה, יצא נגד ההחלטה להגביל את שכר הבכירים שהתקבלה ברוב גדול במשאל עם. לטענתו, "מבחינה פוליטית ורגולטורית, האווירה בשוויץ נעשית קשה יותר לחברות ציבוריות"
משאל העם השוויצרי להגבלה מחמירה של שכר הבכירים בחברות ציבוריות, מכה הדים בצמרת העסקית של המדינה.
יו"ר נסטלה העולמית, פטר בראבק־לטמאטה, הזהיר ביום שישי כי שוויץ עלולה לאבד מהאטרקטיביות שלה עבור עסקים בשל ההגבלות על שכר הבכירים בתחומה, שייכנסו לתוקפן בתוך כשנה. בראבק־לטמאטה נאם בכנס בעלי המניות השנתי של החברה שנערך בלוזאן שבשוויץ. "מבחינה פוליטית ורגולטורית, האווירה בשוויץ נעשית קשה יותר עבור חברות ציבוריות", אמר.
קראו עוד בכלכליסט
בראשית חודש מרץ נערך בשוויץ משאל עם שבו נקבע ברוב של 68% כי יוטלו מגבלות על שכר הבכירים בחברות הציבוריות הפועלות במדינה. "חשוב לכבד את החלטת המצביעים בשוויץ, ולמצוא דרכים אחרות לשמר את האטרקטיביות של שוויץ כזירה לעשיית עסקים", אמר בראבק־לטמאטה. ההגבלות יקנו לבעלי המניות בחברות הציבוריות כוח רב יותר בקביעת התשלום לבכירים, כאשר כל הסכם שכר בדרגים הגבוהים יחויב באישור שלהם. בנוסף, יחייבו ההגבלות בחירה מחודשת של חברי דירקטוריון החברה מדי שנה, הן יאסרו על חלוקת מענקי חתימה גבוהים לבכירים נכנסים או על מצנחי זהב. כמו כן, יאפשרו התקנות הטלת עונשים חמורים על חברות ואישים שיעברו על התקנות הללו. בין השאר, עלולים העבריינים להיות מחויבים בקנסות גבוהים במיוחד או להישלח לכלא לעד שלוש שנים.
ההגבלות הן פרי יוזמתו של חבר הפרלמנט השוויצרי העצמאי תומס מינדר (53), שקיבל השראה לקידום החוק ממאבק פרטי שניהל מול חברת התעופה סוויסאייר, שקרסה ב־2001. בבעלות משפחתו של מינדר מפעל קטן לייצור משחות שיניים, שסיפק מוצרים לסוויסאייר. כאשר נקלעה סוויסאייר לצרות, המפעל של משפחת מינדר כמעט ופשט את הרגל מכיוון שחברת התעופה הפכה לחדלת פירעון. במקביל, גילה מינדר שחברת התעופה המקורקעת המשיכה לשלם לבכיריה משכורות ובונוסים נדיבים. בין השאר, שילמה סוויסאייר מקדמה של קרוב ל־10 מיליון יורו למנכ"ל דאז, מריו קורטי.
התסכול העמוק של מינדר הביא אותו ליזום חקיקה גורפת שתגביל את חבילות השכר של בכירים בחברות שוויצריות. אף שהמפלגות הגדולות בפרלמנט השוויצרי התנגדו ליוזמה של מינדר, הוא הצליח, לאחר מאבק של שנים, להביא את ההצעה למשאל עם. מזלו של מינדר שיחק לו, כאשר זמן קצר לפני משאל העם נודע שחברת הפרמצבטיקה נוברטיס סיפקה ליו"ר היוצא שלה, דניאל וסלה, מצנח זהב בשווי של 60 מיליון יורו. הידיעה הציתה דיון ציבורי ער בנושא שכר הבכירים בחברות ציבוריות שסייע לניצחון הסוחף של מינדר במשאל העם. חוק משאלי העם השוויצרי מחייב את הפרלמנט לאשר חוקים שהתקבלו במשאל עם בתוך פרק זמן של שנה אחת מיום עריכתו.
היוזמה של מינדר זכתה להדים ברחבי אירופה, ונתפסה כשיאה של מגמה להידוק הפיקוח על שכר בכירים במגזר העסקי ביבשת. המדינה שהפגינה את החשש הגדול ביותר מהמגמה היתה בריטניה, שניסתה למנוע, ללא הצלחה, חקיקה של הפרלמנט האירופי להגבלת שכר בכירים במגזר הבנקאי. בממשלת בריטניה חוששים כי ההגבלות יעודדו בנקים להעתיק את פעילותם מהסיטי - רובע העסקים של לונדון.
חשוב לציין, כי למרות החשש של המגזר העסקי באירופה ושל ממשלת בריטניה ממעורבות מחייבת של בעלי מניות בהתנהלותן של חברות ציבוריות, ישנן ראיות להשפעה חיובית של מדיניות מסוג זה על ביצועי החברה. מחקר מקיף שערכו הכלכלנים מריה גואדלופה מבית הספר למינהל עסקים INSEAD שבצרפת, ויסנטה קונייט מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) ומירייה ג'ינה מבית הספר IESE בברצלונה, הצביע על כך שחברות שהגבירו את מעורבות בעלי המניות בהחלטות הדירקטוריון במתווה דומה לזה שהציע מינדר הצליחו להעלות את שווי השוק שלהן ב־3% עד 5%.
"אתגר ליציבות שוויץ"
בעשור האחרון השקיעה נסטלה בפעילותה בשוויץ 2.63 מיליארד יורו והגדילה את מספר עובדיה במדינה מ־3,500 ל־10,000. בסך הכל מעסיקה נסטלה 339 אלף עובדים ברחבי העולם. כמו כן, 60% מפעילות המחקר והפיתוח מתרכזים בשוויץ.
ב־2012 קיבל בראבק־לטמאטה, המכהן כיו"ר נסטלה מ־2005, חבילת שכר בגובה של 5.76 מיליון יורו. עבור אותה שנה קיבל מנכ"ל החברה פול בולק שכר של 8.27 מיליון יורו. בולק החליף בתפקיד את בראבק־לטמאת, שכיהן כמנכ"ל נסטלה בין השנים 1997 ל־2008.
חרף רמיזתו להשלכות שליליות של תוצאות משאל העם על קהילת העסקים, הבהיר בראבק־לטמאטה, כי אין בכוונת החברה לעזוב את שוויץ. "נסטלה רוצה להישאר בשוויץ", הבהיר, בהזהירו באותה נשימה מפני "האתגר ליציבותה של שוויץ בטווח הארוך" בעקבות תוצאות משאל העם.
4 תגובות לכתיבת תגובה