אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתונים עגומים: כרבע מעורכי הדין בישראל מרוויחים פחות מהשכר הממוצע צילום: חיים צח

נתונים עגומים: כרבע מעורכי הדין בישראל מרוויחים פחות מהשכר הממוצע

פילוח ראשון מסוגו שנערך עבור "כלכליסט" חושף עוד כי רק פחות משליש מעורכי הדין מצליחים ליצור רווחה כלכלית

17.04.2013, 10:45 | ענת רואה

כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובקושי מצליחים לגמור את החודש. כך עולה מפילוח סטטיסטי שנערך עבור "כלכליסט" וחושף לראשונה תמונה כלכלית רוחבית של המקצוע שעד לפני שנים לא רבות היווה סמל סטטוס לעושר ולמעמד גבוה והיום כולל בתוכו בעיקר את מעמד הביניים ואף את המעמד הנמוך בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

מהנתונים עולה ש־10% מעורכי הדין בארץ משתכרים פחות מ־5,667 שקל ברוטו לחודש, שכר זעום שאליו הגיעו לאחר לימודים שנמשכים לרוב 3.5 שנים, שנת התמחות וכמה חודשים נוספים של לימוד אינטנסיבי לבחינות ההסמכה. 10% נוספים מעורכי הדין אמנם משתכרים מעל 5,667 שקל אך פחות מ־8,500 שקל ברוטו לחודש, נתון שעדיין לא מגרד את השכר הממוצע במשק, העומד על כ־9,100 שקל ברוטו לחודש.

הניתוח המיוחד הוכן על ידי חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי הדין, והוא מציג מיפוי של רמות ההשתכרות בסקטור עורכי הדין לפי חלוקה לעשירונים. כל עשירון בניתוח מונה 5,047 עורכי דין ובסך הכל הניתוח ממפה את שכרם של 50,470 עורכי הדין הפעילים בישראל, ששכרם תורגם למונחי ברוטו. הניתוח אינו מתייחס לעורכי דין שאינם מועסקים במקצוע. את ניתוח הנתונים ערכו עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל GLawBAL; ורו"ח ניר גלעד, שותף בחברה.

עדיף להיות עו"ד צעיר במרכז משותף בפריפריה

מהנתונים עולה שהוותק של עורך הדין במקצוע אינו בעל השפעה מכרעת על שכרו. לעומת זאת, למיקום הגיאוגרפי של המשרד שבו הוא מועסק יש השפעה גדולה על המשכורת. משרדים קטנים, בעיקר בפריפריה, העוסקים במתן שירות משפטי למשקי בית נמצאים ברמות השכר הנמוכות ביותר, גם כשמדובר בבעלי המשרדים עצמם. בעשירון התחתון של עורכי הדין נמצאים כ־5,050 עורכי דין, ברובם צעירים, המועסקים במשרדים קטנים, כמעט כולם בפריפריה. בעשירון השני ניתן למצוא גם עורכי דין ותיקים יותר במשרדים קטנים ואפילו שותפים זוטרים, גם כאן רובם מהפריפריה, לצד שכירים צעירים המועסקים במחלקות לייעוץ משפטי בסקטור הציבורי או בחברות קטנות בסקטור הפרטי.

עו"ד דודי זלמנוביץ עו"ד דודי זלמנוביץ' | צילום: אוראל כהן עו"ד דודי זלמנוביץ

העשירון השלישי - שתקרת השכר בו היא 10,292 שקל ברוטו לחודש, כ־9% מעל השכר הממוצע במשק - מהווה את דרגת השכר הגבוהה ביותר של עורכי הדין הצעירים במשרדים קטנים רבים בכל הארץ וגם של עורכי דין בעלי ותק של עד חמש שנים במשרדים קטנים. מדרגת שכר זו כוללת גם את השכר לעורכי דין צעירים מאוד במשרדים בגודל בינוני בעיקר במרכז הארץ, מדרגת שכר שממנה יטפסו משמעותית בהמשך.

בעלים של משרד ובעשירון הרביעי

אחד הנתונים המדהימים העולים מהניתוח הוא הימצאותם של לא מעט שותפי הון בעלי משרדים קטנים בעשירון הרביעי, כך שאלו, למרות שהקימו משרד ונטלו את כל הסיכונים הכרוכים בכך, נשארים בסוף החודש עם שכר שאינו עולה על כ־13 אלף שקל ברוטו. שכר דומה משתכרים גם שותפים צעירים במשרדים קטנים ועורכי דין שכירים בוותק של עד שלוש שנים בסקטור הציבורי.

הרף העליון בעשירון החמישי מציג רמת השתכרות מקסימלית של 14,608 שקל ברוטו לחודש, וזהו גם השכר החציוני בסקטור, כך שמחצית מעורכי הדין משתכרים פחות מסכום זה והמחצית השנייה משתכרת יותר ממנו. לדברי רו"ח גלעד מ־GLawBAL, שכר חציוני זה אמנם גבוה יותר מפי שניים מהשכר החציוני בכלל האוכלוסייה (6,500 שקל לחודש), אך לטעמו השוואה כזו אינה במקומה בשל שנות הלימוד הרבות שנדרשות מעורך הדין. כ־40% מעורכי הדין נמצאים בלב מעמד הביניים ברמות שכר הנעות מ־10,292 שקל לחודש, בתחתית העשירון הרביעי, ועד ל־21,600 שקל לחודש, תקרת שכרו של העשירון השביעי. רק בעשירון השמיני ומעלה נמצאים עורכי הדין במעמד גבוה יותר, שהכנסתם מאפשרת להם רמות שונות של רווחה כלכלית. הנתונים חושפים את הפער בין הכנסות עורכי הדין הנחשבים במעמד הגבוה לבין כל היתר: אחד מכל חמישה עורכי דין משתכר מעל 26,468 שקל לחודש, ובסך הכל בישראל יש כ־5,047 עורכי דין המשתכרים מעל סכום זה ועד לתקרה של 37,129 שקל לחודש. ברמת שכר זו יש בעיקר שותפים במשרדים גדולים ובינוניים ומעט מאוד שכירים ותיקים שטרם מונו לשותפים וחלק מהיועצים המשפטיים בסקטור הפרטי והציבורי.

בעשירון העליון של עורכי הדין ולמעט חריגים מיוחדים, אין שכירים במשרדי עורכי דין. בעשירון העליון נמצאים 5,050 עורכי דין שבהם כמה מאות יועצים משפטיים ראשיים בסקטור הפרטי ושותפים במשרדים גדולים ובמשרדי בוטיק.

כ־500 עורכי דין בקבוצה זו מהווים את המאיון העליון במקצוע ושכרם בהתאם: הרף התחתון לשכר חודשי הוא 161 אלף שקל במונחי ברוטו (כשהמשיכה היא כ־200 אלף שקל לחודש). רובה הכמעט מוחלט של קבוצה זו נמצא במרכז או בירושלים וחיפה.

וכיצד נראים החיים של האלפיון העליון בסקטור עריכת הדין? מהניתוח עולה כי כ־50 עורכי דין בישראל מגיעים לרף תחתון של 326 אלף שקל לחודש (משקף משיכה חודשית של 408 אלף שקל) - כלומר 3.9 מיליון שקל בשנה (מעל מיליון דולר בשנה). עו"ד זלמנוביץ מדגיש שאלפיון זה מרחיק גם לרמות יותר גבוהות, אך הרף התחתון שלו עדיין נמוך בכשליש מהרף התחתון של האלפיון העליון באוכלוסייה כולה המתקרב ל־500 אלף שקל לחודש.

חשיבותה המכרעת של בחירת מסלול הקריירה

"בשורה התחתונה", אומר עו"ד זלמנוביץ, "לפי המוצג ובפרט מבחן השכר החציוני, מקצוע עריכת הדין עדיין מספק עתיד תעסוקתי עדיף על פני מקצועות אחרים. עם זאת השונות הגדולה בסקטור עורכי הדין הנגזרת מאופי המקצוע וגווניו והתחרות בו, מייצרת הבדלים תהומיים בין רבדיו של הסקטור".

"בחירת מסלול הקריירה בתחילת הדרך עשויה לקבוע היכן יהיה עורך הדין בסופה. כך לדוגמה, שני סטודנטים בעלי הישגים זהים בלימודים מאותו מוסד לימוד, עשויים למצוא עצמם במרחק של כמה עשירונים זה מזה עם הפרש עצום בהכנסתם: אחד, לדוגמה, יחל את דרכו בייעוץ משפטי פרטי בחברות גדולות ומצליחות בשאיפה להגיע לתפקיד היועץ המשפטי ויתמקם בקלות במקום טוב בעשירון העליון, או בוודאי אם יתקדם לתפקיד שותף בכיר במשרד בינוני או גדול או במשרד בוטיק יוקרתי, ואז מובטח מקומו במאיון העליון. באותה עת, מקום שבו הסטודנט האחר, לדוגמה, יפנה למסלול שכיר במשרד קטן או לתפקיד שאינו ניהולי בייעוץ המשפטי בסקטור הציבורי, הרי ברוב המקרים גם בשיא הקריירה הוא ידשדש בין העשירון הרביעי לשביעי וישתכר פחות עשרות רבות של אלפי שקלים בחודש ואף יותר, מחברו לספסל הלימודים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



68 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות