אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא תרומה.  חסות

לא תרומה. חסות

יעל ארד, הזוכה במדליה האולימפית הראשונה בישראל, רוצה לשנות את היחס שמקבל הספורט האולימפי מחברות בישראל. היא מקווה שההסכם של השחיין גל נבו ומימון ישיר יהיה תקדים לספורטאים האולימפיים הפחות מוכרים

17.04.2013, 09:46 | אוריאל דסקל

גל נבו (26) לא חשב שהוא יקבל הצעה לחתום על חוזה חסות בפייסבוק. מיעל ארד. אבל זה קרה. וכמה שבועות לאחר הפנייה ברשת החברתית - הוא חתם על חוזה חסות משמעותי עם מימון ישיר. השחיין הישראלי חיפש נותן חסות לאורך הקריירה שלו. הוא מקבל חסות מספידו ותמיכה מסוימת מאגודתו הפועל ירושלים והוועד האולימפי, אבל כדי להגיע לרמות הכי גבוהות ולהישאר שם צריך תמיכה כספית קבועה, משכורת שלא תלויה בהישגים. שלא לדבר על כך שכדי להתקרב לרווחה כלשהי צריך חסות ראשית. "כל הקריירה חיפשתי חסות", אומר נבו, "אפילו פניתי לסוכנים, אבל כיוון שמדובר בסכומים מאוד קטנים, אין מספיק כסף בעסקאות האלה כדי שסוכן ייקח עמלה ולכן לא משתלם לסוכנים לעבוד איתי". חברות רבות שהוא פנה אליהן דחו אותו בעיקר כי "אין חשיפה". "אלו שאמרו את האמת אמרו לי - 'שמע, זה לא משתלם לנו מבחינת חשיפה'. אלו שקצת סיבנו אמרו שהם בבעיות כלכליות ולא יכולים לחתום איתי", מספר נבו.

קראו עוד בכלכליסט

יעל ארד (ימין), גל נבו וערן וולף. "פנו אלינו קבוצות כדורגל אבל זה לא הערכים שחיפשנו" יעל ארד (ימין), גל נבו וערן וולף. "פנו אלינו קבוצות כדורגל אבל זה לא הערכים שחיפשנו" יעל ארד (ימין), גל נבו וערן וולף. "פנו אלינו קבוצות כדורגל אבל זה לא הערכים שחיפשנו"

נבו מתאר מציאות דומה להרבה ספורטאים אולימפיים ברמתו. רמה בינלאומית סבירה בהחלט אבל לא ברמה של סלבריטאים אולימפיים אחרים, שזוכים לחוזי חסות גדולים. לא שיש יותר מדי כאלה - אבל כשחברה ישראלית בוחרת לתת חסות אישית למישהו אז זה בדרך כלל לספורטאים הכי מוכרים, שבגלל ההישגים שלהם פחות צריכים את התמיכה החיצונית הזו.

מוקדם יותר השנה, דרך יעל ארד וקשרי העבודה שלה עם ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, קיבל נבו הצעה להיות "פרזנטור" של מימון ישיר. עלות החוזה לפי הערכות: כ־6,000 שקל בחודש בנוסף לבונוסים על הישגים גדולים. לא סכום גבוה במיוחד, אבל בהחלט סכום כזה שמעניק שקט נפשי לספורטאי אולימפי. אחרי שחתם על החוזה, כך מעיד נבו, הוא עשה את האימון הטוב ביותר שלו זה שנים. "האימונים בשחייה מאוד מונוטוניים ואז פתאום אתה מרגיש שמישהו מאמין בך, זה דוחף אותך יותר ופתאום אתה מרגיש טוב יותר גם בבריכה. לחץ חיובי".

מה יוצא להם מזה?

יעל ארד, המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל, היתה המוח מאחורי ההסכם הזה - שהיא רואה בו כמודל שעשוי להוביל לרווחה טובה יותר לספורטאים האולימפיים הישראלים, ובסופו של דבר יוביל להישגים גדולים יותר שלהם ברמה הבינלאומית. "עדיין אין מודל רשמי כזה לוועד האולימפי", אומרת ארד, שהופכת לדמות משמעותית הרבה יותר בעולם עסקי הספורט הישראלי בגלל היותה יו"ר הוועדה המקצועית החדשה בוועד האולימפי בישראל, "הגענו להסכם הזה בגלל הקשר שלי עם ערן וולף. אבל זה לא רק זה. צריך להגיע לאנשי עסקים בנושאים האלה ולהסביר להם 'מה יוצא להם' בשפה שלהם. צריך לדבר בשפה של העולם העסקי כדי להביא אותו לעולם הספורטיבי ולהביא כסף לספורטאים האולימפיים".

  

אז מה בדיוק יוצא למימון ישיר מהעסקה עם גל נבו? "לא בנינו על זה שנקבל חשיפה ענקית וגם זה לא העניין כאן", אומר וולף, כדורסלן לשעבר. "אם הייתי מסכן מיליון שקל על זה - הייתי רוצה לקבל משהו מאוד מדויק. אבל מדובר כאן בכמה אלפי שקלים בסך הכל. זו לא הוצאה גדולה מבחינתנו. עם זאת, אני מרגיש שאנחנו יכולים לקבל מזה הרבה - ואני אסביר איך: עם בחור כמו גל נבו אפשר לשדר לאנשים כלפי פנים, בתוך החברה וגם כלפי חוץ, את היכולת להגיע למצוינות. זה שדר ענק בארגון. ובכלל, כל ערך אולימפי הוא ערך שארגון יכול וצריך לאמץ. בנוסף, השנה אצלנו עובדים על ערך המהירות - אז היה גל נבו, ספרינטר, מתחבר לערך הזה".

כחלק מהחיבור הזה גל נבו יופיע בקמפיין של מימון ישיר. "אנחנו ניקח את זה לעוד כמה מקומות", אומר וולף. גל יופיע בכמה אירועים שנתיים של החברה כדי להרצות או אפילו לאמן את העובדים בשחייה. "מבחינת חסות, בכדורגל לא נקבל את מה שנקבל מגל נבו. בטח שלא עבור הכסף הזה", מסביר וולף. "הגיעו אליי הרבה פעמים קבוצות כדורגל וביקשו כמה מאות אלפי שקלים כדי שניתן את השם שלנו או נקנה שלט במגרש. זה לא מעניין אותנו. אנחנו מחפשים ערכים אחרים".

"זה עסק רציני"

ארד אומרת שכחלק מההסכם נבו יעניק למימון חשיפה גם ברשתות החברתיות כיוון שלכל ספורטאי כזה יש אלפי חברים. אבל העניין החשוב כאן הוא החיבור הערכי. "החיבור לערכי מצוינות ישראלית הוא החיבור שהחברות הישראליות יקבלו בספורט האולימפי", אומרת ארד, ובתור אשת עסקים בעצמה אומרת שהחיבור לערכי הספורטאים יכול לעשות רק טוב לחברות. "אני מכירה הרבה חברות שרוצות ספורטאי עבר בארגון שלהן. אותה רצינות שאפיינה אותו כספורטאי תשפיע עליו כאיש עסקים. מצוינות זה אופי, זה במבנה האישיות. זה לא משתנה אחרי פרישה".

ערן, הבעיה בחסות בישראל היא שלא מבינים את הכוח שלה בשוק. רוב החסויות תלויות בקשרים אישיים - במה שונה מההסכם הזה - שנוצר בזכות הקשר החברי שלך עם ארד?

"זה שונה. אני מאוד מאמין בחסות הזאת ורמת הסיכון מבחינתנו לא גבוהה. הייתי שמח אם היינו מקדמים משהו יותר מאורגן בנושא הזה".

כלומר להיות נותן חסות של הוועד האולימפי?

"אני מאמין שיותר קל להזדהות עם ספורטאים מאשר עם 'ועד אולימפי'. אנשים מחפשים את הספורטאים".

למה הספונסרשיפ אינה תעשייה חזקה יותר בישראל?

"עבדתי בשיווק של Directline בבריטניה. זה היה לפני עשר שנים וספונסרשיפ היה עסק מאוד מאוד רציני שם. סעיף תקציבי רציני בהוצאות השיווק. אבל שם זה הרבה יותר מאורגן. ושם הקבוצות עצמן יותר מאורגנות ומסודרות ומגיעות לחברות בחבילות יותר משתלמות".

ההסכם של גל עם מימון ישיר הוא רק התחלה של עידן חדש בספורט האולימפי בישראל. כך על פי יעל ארד. "הוועד האולימפי בתחילתו של עידן חדש. אני בראש הוועדה המקצועית ואסי טוכמאייר בראש ועדת השיווק", אומרת ארד. "אנחנו עובדים על תוכנית אסטרטגית שבעתיד תהיה מסביב לזה. איך מביאים יותר כסף לוועד האולימפי שבסופו של דבר מתגלגל לספורטאים".

יעל ארד. "צריך לדבר עם אנשי העסקים בשפה שהם מבינים", צילום: אוראל כהן יעל ארד. "צריך לדבר עם אנשי העסקים בשפה שהם מבינים" | צילום: אוראל כהן יעל ארד. "צריך לדבר עם אנשי העסקים בשפה שהם מבינים", צילום: אוראל כהן

תלויים במדינה

אבל זה לא שגל נבו הוא הספורטאי האולימפי הראשון שזוכה לחסות מסחרית. אריק זאבי חתום על חוזה עם מגדל ולי קורזיץ מקבלת חסות מאלקטרה. נראה כי המשימה הגדולה היא להשיג שותפות מסחריות לדרך של הוועד האולימפי - מה שבסופו של דבר יאפשר לספורטאים להגיע לרווחה מסוימת עוד לפני שהם הופכים למוכרים. בשנים האחרונות אשת השיווק המנוסה ברוריה ביגמן היתה אחראית על גיוס חסויות לוועד האולימפי והיא הצליחה להעלות את מספר החסויות בצורה ניכרת. אבל הוועד עדיין היה תלוי יותר מדי בהכנסות מהמדינה. בשנים שלפני לונדון 2012 הוועד האולימפי הכניס יותר מ־33 מיליון שקל מהטוטו וממשרד הספורט, בעוד שפחות מ־9 מיליון שקל הגיעו מספונסרים ומחסויות. אם הוועד האולימפי רוצה להישאר עצמאי הוא יהיה חייב לגייס יותר מחסויות.

ארד: "הבעיה הגדולה בחסויות לספורטאים היא שארגונים מתייחסים לזה כמו אל תרומה, ואז ארגון גדול לא רוצה 'לתרום' לספורטאים אולימפיים בריאים אלא לאנשים שבאמת צריכים את זה. לכן צריכים להבין שזו לא תרומה ואפשר למנף את זה מבחינה שיווקית. חסות היא עניין רווחי, והוועד האולימפי צריך לוודא שארגונים יבינו זאת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות