יוסי רוזן: "המדינה מפריטה ואז דורשת עוד"

בתחילת החודש בישרו כותרות העיתונים שישראל נכנסת לעידן חדש, ומעתה היא תתפקד כמעצמת אנרגיה אזורית. הסיבה לפרץ השמחה הלאומי היתה תחילת הזרמת הגז ממאגר תמר, ארבע שנים לאחר גילויו. אולם ימים אחדים לאחר מכן, כשאבק האופטימיות שקע, כולם נזכרו שארוכה הדרך למכירת גז לירדן, מצרים או טורקיה, ולו בשל העובדה שיזמים פרטיים אולי מצאו גז, אך נכון להיום פרט לצינור הולכה בודד אין דרכים אחרות להזרימו מלב ים לישראל. 

"מעצמה נמדדת במספר פרמטרים, ואנחנו לא מעצמה אלא במקום טוב באמצע", אומר יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה והסביבה. "את הדלק אנחנו עדיין רוכשים ועם כל הכבוד למאגרי הגז, ישראל עוד לא מפיקה נפט. לכן אנחנו לא יכולים לטעון שאנחנו מעצמה, זאת אמירה מוגזמת. מצד שני, הפסקנו להיות תלויים בחסדי אחרים או בחבלנים שמפוצצים צינורות גז".

בראיון ראשון מאז פרישתו מתפקיד יו"ר בזן, לפני חצי שנה, מונה רוזן את הכשלים של משק האנרגיה המקומי ואת המשימות שעומדות בפני התעשייה החדשה בדרך לעצמאות אנרגטית אמיתית.

"תעריף החשמל התייקר לשווא"

אחד הנושאים שמטרידים את רוזן הוא היעדר תשתיות הולכת גז בישראל, פעולה שהיתה צריכה להסתיים טרם הפקת המאגר ולא לאחריו. "הגעת הגז מתמר היא בשורה גדולה למשק כיוון שהוא יפשט ייצור חשמל ויגיע לתעשייה לתחבורה ותחנות כוח של מפעלי התעשייה", אומר רוזן. "השלב הבא הוא גם לצריכה ביתית ואנחנו עוד רחוקים משם. לעומת זאת, בחיבור צנרת הגז חל איחור של שנתיים".

רוזן מתייחס בדבריו לצינור הגז שתוכנן לקום בספטמבר 2012 ליד זכרון יעקב, מהלך שנמנע בעקבות התנגדותם של תושבי האזור. "הצורך להזרים את הגז 150 ק"מ דרומה במקום 90 ק"מ מזרחה בצנרת בודדת היה טעות. בעוד שנתיים הצינור ייסתם מעודף קיבולת ואז תהיה לך בעיה בטיחותית וביטחונית, כי אם יש תקלה אין גז למדינה".

ואחרי שיהיו תשתיות נוכל גם לייצא גז?

"לדעתי, בסוף יהיה ייצוא אבל צריך להיות שיווי משקל של כדאיות כלכלית. אם היינו נשארים רק עם מאגר תמר הגישה היתה שונה, כי אז עסקית צריך לשמור את הכל בישראל, אבל אחרי גילוי מאגר לווייתן כמות הגז שיש לנו תספיק גם ליצוא וגם לצורכי המשק".

חלק מהפוליטיקאים טוענים שיש לשמור את כל הגז פה עבור הדורות הבאים.

"צריך ליצור שיווי משקל בין המשק ליצוא. אי אפשר להגיד ליזם 'הכל עליך' אבל כשזה מגיע ליצוא נכתיב לך מה לעשות. חלק מהגז יהיה רזרבה למשק, אבל חייבים בעזרת היצוא לאפשר ליזמים לפתח שדות".

ועדת ששינסקי כבר קבעה שלמדינה מותר להתערב והעלתה את שיעור המס.

"אני לא מאמין שבמהלכי רגולציות אתה מכתיב עסקים. יש הבדל בין התערבות יצוא לבין מדיניות מסים של מדינה. פרופ' ששינסקי עמד בראש ועדה שגיבשה המלצות שהפכו לחוק, אבל יש הבדל: ועדת ששינסקי התעסקה במיסוי ואף אחד שם לא אמר שכל הגז יישאר בישראל".

"תחנות דלק? משאבות מסים"

אחד הנושאים שמכון האנרגיה מטפל בהם הוא ייצוג כלל העוסקים בענף האנרגיה מול הרשויות, גם בתחומי הגז וגם בתחומי הדלקים השונים. בשנה שעברה הודיעה המדינה שהיא מתכוונת לאמץ חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג בעניין התחרות בתחום תחנות הדלק, ולהקים 40 תחנות חדשות במרכזי הערים כדי לשבור מונופולים אזוריים של ארבע חברות הדלק הגדולות: פז, דלק, סונול ודור אלון. לטענת ועדת טרכטנברג, ריבוי תחנות יעודד תחרות ויוריד את מחירי הדלק.

"אני טוען שצריך לשנות את השם מתחנת דלק למשאבת מסים", אומר רוזן. "כל שקל שמוכרים שם, שני שלישים ממנו הוא מסים והיטלים ומע"מ. רק שליש זה דלק. אם רוצים להוזיל את מחיר הדלק צריך לטפל בשני השלישים הרגולטוריים. בעבר שימשתי כיו"ר סונול, ואני זוכר שיש תחרות בין חברות הדלק על הקמת תחנות, אבל הנה האבסורד: אם תעשה מיפוי של תחנות הדלק תראה שהן מוכתבות על ידי הדרך הקלה להקמה ולא על ידי הצורך".

בעלי החברות מקימים תחנות דלק איפה שנוח?

"אם תיסע מתל אביב לירושלים תגלה שבחלק מהמקטעים אין אפילו תחנה אחת. יש בשער הגיא וזהו. תיסע לגליל ובכל מטר יש תחנת דלק, שחלקן כלל לא מרוויחות. למה? הקימו שם תחנות כי היה קל לקבל את הקרקע. אם המדינה היתה מאפשרת נוהל דומה במרכז היו קמות עוד 100 תחנות דלק. בשורה התחתונה יש תחרות בין תחנה לתחנה, אבל משק האנרגיה לא מרוויח. תוריד את חנויות הנוחות ותראה מה ההיקף באחוז למחזור כמה הן מרוויחות. זה פרומיל".

"בארץ, אם הצלחת סימן שאתה גנב"

אחד הנושאים שעומדים כיום על הפרק הוא הרפורמות המבניות במשק האנרגיה: מהפרטת חברת החשמל ועד שינוי משטר התמלוגים שהמדינה גובה מחברות שמשתמשות במשאבי המדינה. רוזן מכיר את הנושא היטב: בעבר כיהן כמנכ"ל החברה לישראל, הגוף השולט בכיל, ש"עלתה על הכוונת" של שר האוצר יאיר לפיד, בטענה שהתמלוגים שהיא מעבירה למדינה נמוכים מדי. הוא גם היה מעורב בהפרטת בתי הזיקוק ב־2007, שבמסגרתם העבירה המדינה את בזן למשפחת עופר ואת בית הזיקוק באשדוד לידי צדיק בינו.

"הרפורמה שעשתה המדינה היתה באיחור של 20 שנה", אומר רוזן. "כשזה היה מונופול ולא היה שוק חופשי ביבוא, זה היה כדאי. אבל כיום בכל העולם ממזגים בתי זיקוק כדי לנצל יתרון לגודל. שני בתי הזיקוק מנסים כיום לפנות לממונה על הגבלים עסקיים במטרה לקבל אישור לרכוש ביחד דלקים ולהביא אוניות או לייצא באוניות, מהלך שיכול להוזיל לכולם עלויות. אבל המדינה לא מרשה להן לשתף פעולה וזה אבסורד בהתגלמותו".

אפשר להפריט היום חברות ממשלתיות?

"בעולם רוב חברות החשמל לא מופרטות ואני לא רואה גורם שיצליח להרוויח שם כסף. תבין שלרגולציה בישראל יש בעיה: לוקחים חברה, מפריטים אותה ואז מחכים לראות מה יקרה. אחר כך אם מגלים שהיא מרוויחה כסף אחרי ההפרטה, אז אומרים שהמדינה פראיירית ושהיא הפסידה מהמהלך. בעולם, בכל מקום מעודדים אותך. פה קודם כל אתה גנב. הייתי בכיל לקראת סוף ההפרטה.

"החברה נאבקה להרוויח 100 מיליון דולר בשנה ואיימה לסגור את מפעלי המגנזיום. אבל כיל התפתחה בחו"ל וכתוצאה מזה היא מרוויחה. אבל היום כולם אומרים איזה מדינה מטומטמת. כולם שוכחים שכשכיל היתה ממשלתית היא העבירה למדינה מסים ותמלוגים בהיקף זניח, לעומת מאות המיליונים שהיא שמעבירים היום. במקום לומר: 'הנה חברה בינלאומית ורווחית שמשלמת למדינה מס', אז מקנאים בה".

התחייבויות חברת החשמל נושקות ל־75 מיליארד שקל. מי יקנה אותה?

"קח את בנק לאומי – הוא לא מופרט, אז הוא לא בנק טוב? התיאוריה של ההפרטה שונה היום ואם יפריטו את חברת החשמל זה יהיה כאוס מוחלט. מי יערוב לחובות? אנשים ינטשו את האג"חים כי היום הם סומכים שהממשלה לא תיתן לחברה ליפול, אבל בעתיד, בידיים פרטיות? אני לא יודע. חברת החשמל לא בנויה להפרטה. המדינה לא יודעת לנהל עסקים עם השקעות של מיליונים".

ותפקידה של המדינה הוא לא לשפר את הקיים?

"תפקיד המדינה הוא ליצור תשתית רגולטורית וחוקית מתאימה לפעילות תעשייה. כיום לצערי האווירה סביב המגזר העסקי עוינת. בדיעבד, אחרי החצץ שאכלנו עם מתקן הזיקוק בבזן, לא הייתי ממליץ לדירקטוריון להיכנס לזה".

יוסי רוזן (74)

מצב משפחתי: נשוי + 3

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית

תפקידים קודמים: יו"ר בזן, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר כיל