אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אתרי ממשלת ישראל: רוצה לגשת למכרז? צא ולמד עברית

אתרי ממשלת ישראל: רוצה לגשת למכרז? צא ולמד עברית

מחקר חדש גילה ששליש מהאתרים אינו מציג מידע בערבית ורק אתר הכנסת כולל מידע שהיקפו קרוב לשל הגרסה העברית. הפער בולט במיוחד בנושאים כמו מכרזים, הצעות חוק ומידע לבעלי עסקים

21.04.2013, 17:25 | עומר כביר
שליש מאתרי ממשלת ישראל אינו מספק תוכן בערבית, אחת משתי השפות הרשמיות במדינה. רק אתר אחד, אתר הכנסת, מציג מידע שתוכנו והיקפו דומים למידע שמוצג בעברית - כך עולה ממחקר מקיף שערכה עמותת קרן אברהם, אשר התפרסם היום (א').

קראו עוד בכלכליסט

במסגרת המחקר נבדקו 34 אתרי ממשל שונים: 25 אתרי ממשלה ורשויות ממשלתיות, ארבעה אתרים של הרשות השופטת, אתר הכנסת וארבעה אתרי רשויות מוניציפליות בהן גרים יהודים וערבים (ת"א-יפו, חיפה, משגב והגלבוע). המחקר לא בדק רק האם קיימת גרסה בערבית של אתרים אלו, אלא גם את איכות התכנים והיקפם תוך שימת דגש על גורמים כמו הפעולות שניתן לבצע או שיתוף ציבור.

אתר הכנסת בערבית אתר הכנסת בערבית אתר הכנסת בערבית

מתי הסניף פתוח? שאל חבר דובר עברית

המחקר גילה ש-11 אתרים, ובהם אלו של משרד האוצר, רשות המסים, רשות האוכלוסין, משרד הדתות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואפילו מועצה אזורית הגלבוע, לא כוללים גרסה בערבית. ב-13 אתרים נוספים, דוגמת אלו של משרד התחבורה, משרד החינוך, משרד המשפטים, ביהמ"ש העליון, עיריית ת"א יפו או עיריית חיפה, נמצא פער משמעותי בין היקף התכנים הקיים בעברית לזה הקיים בערבית.

הפער בולט במיוחד בתחום החשוב של שיתוף הציבור, הכולל נושאים כמו מידע על מכרזים, הצעות חוק והחלטות ממשלה וכנסת, פורטל פתיחת עסק ועוד. גם בכל הקשור לאספקת מידע בסיסי - מיקום סניפי רשויות ושעות פעילותם, מבנה המשרד ושירותיו - נמצא פער ניכר.

כן זיהו עורכי המחקר פערים משמעותיים בתחומים כמו עדכניות המידע והיקפו, הנגישות והשימושיות שלו, איכות השפה.

אתר הכנסת: צדיק בסדום

מנגד, עורכי המחקר מציינים לטובה את אתר הכנסת, שפערי המידע בו בין עברית לערבית היו קטנים ביותר, ושאפו לאפס בסולם הניקוד שיצרו החוקרים. כן ראויים לציון אתרי משרד רה"מ, שירות התעסוקה, המשרד לביטחון פנים, משרד התיירות ומועצה אזורית משגב שהציגו פערים קטנים יחסית בין המידע שמוצג בעברית לזה המוצג בערבית.

"כעשור לאחר החלטת הממשלה על תרגום אתרי המגזר הציבורי לערבית, עדיין חסרים שירותים מקוונים של כל יחידות הממשל בעבור כלל אזרחי המדינה", כותבים עורכי המחקר.

“המצב בישראל רחוק מאוד מהמצב במדינות מתקדמות דוגמת קנדה, שווייץ ומדינות האיחוד האירופי: כלל אתרי המגזר הציבורי מתורגמים לכל השפות הרשמיות, ברמת המידע הכללי לפחות. עם זאת, עולה כי היעדר התרגום אינו נעוץ בטעמים עקרוניים שכן נמצא שבאתר הכנסת מופיע תוכן בערבית שהיקפו, איכותו ועדכנותו דומים לאלה שבעברית. המסקנה המתבקשת היא שהדבר אפשרי".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
תגובות ישראליות טיפוסיות
מדובר על 20% מהאוכלוסיה שחיה במקום הזה ודיברה בשפה הערבית זמן רב לפני קום המדינה ולפני שהגיעו לכאן ראשוני החלוצים. סביר והגיוני לדרוש ממהגר שבא למדינה קיימת, עם מסורת ושפה, להתאים את עצמו לסביבה אך אין זה סביר לדרוש ממי שהמסורת והשפה שלו קדמו להקמת אותה מדינה לשנות את שפתו ומנהגיו בהתאם. כפי שצויין בכתבה הדבר נהוג בכל מדינה נאורה בה יש מיעוט גדול שקדם להקמתה. לכן אתרים רשמיים בקנדה קיימים הן באנגלית והן בספרדית, אתרים דומים בספרד זמינים בספרדית, קטלאנית, בסקית וגליסית, בבלגיה הם זמינים בהולנדית גרמנית וצרפתית וכו'.
אמיר  |  23.04.13
לכל התגובות